שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הכיבוש צודק! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הכיבוש צודק!

מצב חירום. ליתר דיוק - מצב מלחמה. יש מלחמה גדולה ויש מלחמה קטנה, אך גם מלחמה קטנה, מלחמה היא. מלחמת מצוה, מלחמת חובה. גם לדעת הרמב"ם: "עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" ( הלכות מלכים ה א), גם לדעת הרמב"ן, מצות כיבוש הארץ (מצות עשה ד' לנוספות לספר המצוות לרמב"ם).

אכן כיבוש הארץ! לא כיבוש ארץ רחוקה שאינה שלנו אלא כיבוש ארצנו שנגנבה מאתנו על ידי כובשים שונים: רומאים, ממלוקים, תורכים, בריטים ועוד. זו מלחמת שחרור, כלומר: מלחמת כיבוש צודקת.

מי שאומר להפך, הנו חוטא לאמת, חוטא לצדק, חסר אחריות מוסרית, חסר אחריות לאומית. הוא מרפה ידיהם של צה"ל, של קצינינו וחיילינו שמוסרים נפשם יומם ולילה, שלפעמים עקב כך צה"ל מהסס, ודם נקי של יהודים נשפך. המלשינות הפנימית הזאת שלפעמים מגיעה עד כדי סרבנות אינה הבעת דעה בעלמא, יש שהיא גורמת לשפיכות דמים, והיא למורת רוחו של עם ישראל.

מלחמה קטנה אמרנו, כלומר, קטנה בהיקפה, אך גדולה במטרתה. ראש המרצחים המנהל את אויבינו שבפנים, מעולם לא שינה את דעתו: מטרתו להשמיד את מדינת ישראל. ומה שמהללים שלום בגרונם, עדיין חרב פיפיות בידם. הם משקרים! "אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" (תהילים קמד ח. יא). כתב רבנו הגדול הרמב"ם על הערבים: "כל זמן שאנו רודפים שלומם, הם רודפים אחרינו בחירום ובמלחמה, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קכ ז): "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (אגרת תימן, הוצאת מוסד הרב קוק קפה).

את אותה הרשות של רשעות יש לרסק ולמוטט, ולהחזיר לנו את שליטתנו על כל חבלי ארצנו, וכן להרתיע את שונאי ישראל למען יראו וייראו ולא יזידון עוד. כך למדנו מדוד מלכנו: "ואשחקם כעפר על פני רוח, כטיט חוצות אריקם" (תהילים יח מג). יש להיכנס לשטח A, לנקותו ולהישאר בארצנו. בכלל אין כאן ארץ A, B ו-C אלא ארץ ישראל.

אלו דברים כל כך פשוטים, שקשה להבין איך ישנם מי שאינם מבינים זאת. "אבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר" (ישעיה כט יד). ב"ה, העם היושב בציון הינו בריא, ואינו דומה לאותם אוסלו'אידים ד' ירחם עליהם. חלילה וחלילה לא נקמה פרטית ופעולה פרטיזנית. אלא כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד, בגבורת אריה הדורך על במותי ארץ - יקום למחוץ את הרשע, ולהביא שלום אמיתי.

זוהי עת מלחמה ולא עת פחד. כך כותב רבינו הגדול הרמב"ם: "ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה, ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישיב נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד" (הלכות מלכים ז טו).


עת להשיב מלחמה שערה

הבא להורגך השכם להורגו.

הרודף אחר חברו להורגו,

אמרה תורה: הצל דמו של זה בדמו של זה.

קל וחומר באויבים הבאים לרצוח רבים ולחבל בחיינו בארצנו.

שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם

אל ירך לבבכם.

לא עת שבת לשמוע שריקות עדרים

ארור מי שלא יבוא לעזרה בגיבורים.

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!

קומו כולנו ונעלה

נשיב מלחמה שערה

וניתן שלום בארץ.