שיעורי הרב שלמה אבינר

היפה והחיה

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: פעם באירוסין, הרב הזכיר את הסיפור "היפה והחיה" כדי לגזור ממנו הדרכות מוסריות. זה סיפור יהודי?

ת: לא. זה סיפור גוי. אבל ,חכמה בגויים ,תאמין. ורבותינו הקדמונים והאחרונים מעולם לא נמנעו מלקחת משלים טובים אצל הגויים. עיין במאמר "מחשבות" של מרן הרב קוק בספר עקבי הצאן.

ש: אפשר לקחת כל סיפור?

ת: ודאי לא. כי תורה בגויים, אל תאמין. יש לוודא שהוא מתאים לתורה, גם במסר הגלוי שלו גם במסר הסמוי.

ש: יודעים מי כתב את הסיפור הזה?

ת: יש לו נוסחאות רבות ישנות וחדשות בתרבויות שונות. אך הוא התפרסם כסיפור ילדים לפני כמאתיים שנה בשנת תקנ"ו על ידי הסופרת הצרפתיה ז'אן-מארי להפרינס דה בומון Jeanne-Marie LePrince de Beaumont, שהיתה מחנכת מנוסה וכתבה ספרים רבים וסיפורים רבים כדי לחנך את הנוער להתנהגות מוסרית.

ש: מה הכיוון המוסרי של הסיפור הזה?

ת: חשוב מאוד: כיצד בוחרים בן זוג וכיצד מתייחסים לבן זוג. זו הכנה לנישואים של אמת.

ש: הא כיצד?

ת: קודם כל, לפני שמגיעים לעצם הסיפור, הגיבורה היא נערה צנועה וטובת לב, לעומת אחיותיה שהן מפונקות ואנוכיות, רודפות עושר ומותרות. זאת ועוד, היא מקריבה את חייה כדי להציל את אביה.

ש: הגיבור השני "החיה" מי הוא?

ת: נסיך שכעונש על חטאיו החמורים נהפך לחיה, אך בנתיים הוא עושה תשובה, והינו מכוער מבחוץ וטוב מבפנים. והוא רוצה להתחתן איתה.

ש: זו לא דרישה מוגזמת אפילו מבחורה טובה?

ת: בודאי. אבל לאט לאט היא לומדת להכיר שמעבר הכיעור החיצוני שלו, יש יצור טוב לב שרק מעוניין לאהוב ולקבל אהבה בחזרה. זאת הנקודה המרכזית: ללמוד להיחלץ מהחיצוניות שמטעה את חושינו ואת לבותינו.

ש: זה מתאים לילדים? הרי אינם בגיל נישואים?

ת: כידוע סיפורי ילדים גם מתאימים למבוגרים. אך זה כן מתאים לילדים שצריכים להתתחנך מגיל צעיר להבחין בין כיעור מוסרי לבין כיעור פיסי. החיה מסותכלת וביישנית בגלל הופעתה כלפי חוץ, ויש לעזור לה להקרין את ליבה ואת נשמתה. שתי האחיות התחתנו עם אצילים, אחד איש יופי ואחד איש שכל, אבל לא אלה הם הבסיס לאהבה אמיתית, אלא טוב לב. לצערנו, גם בימינו מחפשים בבן זוג דברים חיצונים. ואכן, לאיטה היפה הולכת ומתאהבת בחיה לנוכח המסירות והדאגה הבלתי פוסקות של החיה כלפיה . ובסוף הוא חוזר להיות בן אדם רגיל.

ש: זה רחמים מצידה או אהבה אמיתית?

ת: זה מתחיל ברחמים, בידידות, בהערכה וזה מסתיים באהבה. זה הלימוד שיש כאן: בנישואים אדם נותן את עצמו לשני, עקב הערכתו את מידותיו הטובות. זה חייב להיות יסוד הנישואים: רגשות טהורים, הכרת טובה, עדינות נפש, דאגה עמוקה וכנה.

ש: ואצלנו אין סיפורים כאלה?

ת: ודאי. אליעזר עבד אברהם בחר ברבקה אמנו על יסוד טוב הלב שלה, כדברי רש"י שם.

מזל טוב.

• פורסם בשאילת שלמה 393

[[קטגוריה: מאמר]