שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

הרב מרדכי אלון

ש: במשפט הרב מרדכי אלון, הוא מודה שחיבק ונישק, אבל אמר שזה היה מתוך אהבה, והשופטת פסקה על פי התרשמותה שזה היה מתוך תאוות עריות. למי להאמין?

ת: אם כדבריך, אי אפשר להרשיע אדם על פי התרשמות ללא הוכחות, כי מה שיש בליבו רק הוא יודע וריבונו של עולם יודע. יתר על כן, הרב אלון חיבק ונישק מאות ואלפי אנשים בחיבה גדולה, וזה דרכו, ואף אחד לא הרגיש דבר פסול חוץ משני מקרים בודדים.

היחס לרבנים לא ציוניים

ש: האם יש להתייחס לרבנים שאינם ציוניים בהסתייגות וביחס של גנאי.

ת: חס וחלילה להעלות דבר כזה על הדעת! חייבים אנו לכבד את כל תלמידי החכמים, גם אם ישנם חילוקי דעות חריפים בינינו לבינם, וכל המבזה תלמיד חכם דינו כאפיקורוס (סנהדרין צט ב), וגם תלמידי חכמים, אסור להם לבזות תלמידי חכמים. ביזוי תלמיד חכם כמוהו כביזוי תורה שבעל פה, המופיעה דרך רבנן ותלמידיהם, ואשר על כן זוהי אפיקורסות. בירושלמי הביאו משל לכיפה של אבנים, שאם נתרועעה אחת מהן, נתרועעה הכיפה כולה (ירושלמי סנהדרין י א). כלומר, המבזה תלמיד חכם אחד, מבזה וממוטט את כל בניין התורה בישראל (עיין "פרק בהלכות ציבור" למרן הרב קוק, מאמרי הראיה עמ' 55).

אבל כמובן מותר ומצווה להילחם כנגד דעותיהם המוטעות, המזיקות לכלל ישראל, וכל זה מבלי לבזותם חלילה. מלחמת הדעות היא דבר מותר, אך צריכה היא להיעשות באהבה, אחווה, שלום ורעות, מתוך כבוד ויראה. כן כתב מרן הרב קוק: "והטענה גדול השלום אינה נאותה כלל, כי להשיב על דעות רעות, אין נחוץ כלל מחלקת, גם אין תועלת במחלקת, כי אם להשיב בדברים של טעם, ובזה אין הירוס כלל אל השלום" (הגהות על חוברת "אור לישרים", גנזי ראיה ג עמ' 27).

פסקים של רב לא ציוני

ש: האם פסקים של רב שאינו ציוני, כגון האדמו"ר מסאטמר, בטלים ומבוטלים עקב טעותו החמורה בעניין שיבת ציון ובניין הארץ?

ת: יש לבדוק כל פסק הלכה לגופו, ואין פסק מתקבל או נדחה עקב השיטה הכוללת של הפוסק. אין פסקים ציוניים ולא ציוניים, פסקים של אשכנזים וספרדים, פסקים של בעלי הקבלה ובעלי ההגיון וכדומה. כמובן אם יש מנהג קבוע אצל אשכנזים בעניין מסוים, אי אפשר לנטוש תורת אמך ולנהוג כספרדים, אך את התשובה הזאת ייתן גם רב ספרדי. לכן יש להבחין בפסקים של רב בין אלה שהם לשיטתו לבין אלה שאינם דווקא לשיטתו. אם אתה תלמיד של רב מסוים, והולך על פי שיטתו, אין זה מונע ממך לקבל פסקים מרב אחר, אחרי שתבדוק שאינם דווקא לשיטתו הסותרת את שיטת רבך. זה הכלל: כדי לדחות פסק הלכה, אי אפשר לטעון מאישיותו והשקפתו של הפוסק, אלא יש להביא הוכחות תלמודיות כמו בדרך הפסיקה. וכמובן יש לכבד את כל תלמידי החכמים גם אלה שטועים בדברים חמורים, כדברי הרדב"ז שגם כאשר רב אמר שאין משיח לישראל, שזו ודאי טעות חמורה ביסודות האמונה, בכל זאת לא דחוהו ולא ביזוהו אלא העמידו אותו על טעותו (שו"ת הרדב"ז ח"ד קפז).

זלזול רבנים

ש: אני דתיה-לאומית. מותר לי לזלזל ברבנים חרדים?

ת: חלילה. ודאי יש לכבדם, אלא את הולכת על פי הרבנים שלך (מאמרי הראי"ה 56).

ציונים וחרדים

ש: לפי רב חרדי פלוני, רבנים ציונים הינם כופרים. אך לפי רבנים ציונים, גם רב חרדי יכול להיות צדיק. אז האם לא עדיף להיות חרדי שזה בטוח?

ת: להתרחק ממוצאי שם רע.

ארגון צהר

ש: מה דעת הרב על ארגון זהר ועל המאמרים המתפרסמים?

ת: זה ארגון מעולה, כמובן לא חייבים להסכים עם כל מאמר. בכלל, גם בצהר עצמו יש דעות שונות בין הרבנים.

רבני בית-הלל

ש: האם יש ערך לפסקים של "רבנים" בית-הלל?

ת: הם לא "רבנים" אלא רבנים תלמידי חכמים, גם אם לא מסכימים איתם. פסקים לא מתקבלים על פי הקבוצה שהם יצאו ממנו, אלא כל פסק ענינית לגופו של ענין.

הרב חנן פורת

ש: עיתון חרדי כתב חנן פורת בלי תואר רב. טלפנתי והערתי על כך, וטרקו לי את הטלפון. מה לעשות?

ת: שיהיו בריאים...

ספר דת הציונות

ש: ראיתי ספר בשם דת הציונות מלא דברי שקר ורשע נגד תלמידי חכמים. אני תמה למה הרבנים החרדים אינם מוחים נגדו?

ת: אני לא קראתי, כי אסור לקרוא דברים כאלה. אך מי אמר שלא מחו? הגר"ע יוסף אמר בתגובה שאסור לדבר נגד הרב קוק כי הוא היה מלאך ד' (www.halachayomit.co.il/QuestionDetails.aspx?ID=221). והגרי"ש אלישיב תמה על המחבר איך הפקיר חיי העולם הבא שלו. ונאמרו דברים חמורים יותר שאיני רוצה להזכיר.

סנהדרין

ש: מה מעמד הסנהדרין שהוקם?

ת: צריך גדולי עולם ועוד תנאים (עמוד הימיני ס' ג. שו"ת שאילת שלמה ב רסא).

בעלי כוחות

ש: בספרו "בין אור לחושך", הרב הביע התנגדות לבעלי כוחות כדוגמת אדם מסויים. הרב עדיין עומד על דעתו?

ת: עוד יותר מאז. וזה לא נגד איש מסויים אלא נגד שיטה.