שיעורי הרב שלמה אבינר

היזון-חוזר במשפט שלמה

[מ"ראש יהודי"]

יש ילדים שאינם נפתחים. כיצד אפשר לפתוח אותם? אי-אפשר לומר לילד: "ראה, החלטתי שמהיום נהיה פתוחים האחד כלפי השני". זה לא הולך ככה, אלא צריך להשתמש בהיזון-החוזר. אנחנו כמובן לא חיכינו לעידן המודרני כדי ללמוד את השיטה; ידענו אותה לפני אלפי שנים – עוד משלמה המלך.

שלמה המלך יושב למשפט (מלכים א ג טז). באות לפניו שתי נשים. האחת – נחנק תינוקה בשנתו, והיא החליפה את תינוקה המת בתינוק חברתה החי. זו אומרת: "את בנה המת השכיבה בחיקי" (שם כ), וזו אומרת: "לא כי, בנך המת ובני החי" (שם כג). "ותדברנה לפני המלך" (שם כב). מה פירוש "ותדברנה"? מדוע לא מסופר מה הן דיברו? אלא הן הרצו את טענותיהן, וחזרו על עצמן כמה פעמים", אלה הטענות שנו ושלשו לפני המלך, כמנהג בעלי הדין, שכל אחד שונה בטענותיו לחזקו, להטיבו ולהבינו לשופט" (רד"ק). "ותדברנה" - דיברו באריכות. "ויאמר המלך, זאת אומרת זה בני החי ובנך המת, וזאת אומרת לא כי, בנך המת ובני החי" (שם כג). מה עושה כאן שלמה המלך – מדוע הוא חוזר על דברי הנשים? אומר הרד"ק: "מכאן שצריך הדיין לִשנות טענות בעלי הדין, כדי שישמעו בעלי הדיין לשנות טענות בעלי הדין, כדי שישמעו בעלי הריב שהבין [הדיין] טענותיהם ועליהם ישפטם". בעלי הדין צריכים להיות שבעי-רצון מחזרת השופט על דבריהם.

נפסק ב'שולחן ערוך': "צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים ולִשְנוֹת אותם, שנאמר: 'ויאמר המלך זאת אומרת בני החי וגו" (חושן משפט, הלכות דיינים יז ז). על בעלי הדין להיות משוכנעים שהדיין קלט והבין את טענותיהם.

שלמה המלך הוא החכם מכל אדם, וכי הוא לא הבין מה שאמרו? בטרם פתחו את פיהן כבר הבין. ברוּח קדשו הוא כבר ידע הכל, אבל אי-אפשר לשפוט על-פי רוח הקודש. יש לשפוט בבית-דין, כאן למטה, בדרכי המשפט הנהוגות בארץ (שו"ת התשב"ץ). לוּ היה אומר: "אני רואה ברוח הקודש שזה בנך" – מה הועלנו בזה? היכן כאן חכמת שלמה? לכן חזר שלמה המלך על טענותיהן. כך יש לדבר. יש לחזור על דברי הזולת, לבדוק אם הבנתי נכון. זה לא מטריח ולא מעצבן, אדרבה - זה משמח מאוד.

• פורסם בשאילת שלמה 322