שיעורי הרב שלמה אבינר

היזהר מן הסטרא אחרא

מכתב:

בגיליון "ויחי" תשס"ז כתב הרב על חיילים שמטיחים נגדם דברים על עצם היותם חיילים בצבא הגנה לישראל.

כשלעצמי, במהלך קורס מ"כים נתבקשנו להשתתף בסדנאות לקראת הגירוש מגוש קטיף. כיון שסירבתי להיכנס לסימולציה המדמה מצב אמת, הועליתי לוועדת הדחה אצל מפקד הבסיס והודחתי מהקורס. חזרתי לגדוד ועשיתי פעילות עם כל חבריי. שכבתי במארבים מסביב ליישובים, חסמתי צירים בכפרים, נחתתי עם מסוקים ליד כפרים ערביים, עשיתי מעצרים ועוד שלל פעילויות שסיכון גדול כרוך בהן.

ויהי היום, כשעמדתי מחכה לטרמפ שייקח אותי לכיוון הבסיס שאני משרת בו, עצר לידי רכב, שנהגו אמר לי את המשפט הבא: "אני נוסע לעבר היישוב *** (ממש סמוך לבסיס שלי). אני מעלה רק טרמפיסטים ולא חיילים".

כמובן הייתי עם מדים ונשק.

שאלתי אותו: "למה"?, והוא ענה לי : "תחשוב לבד". אמרתי לו: "אני לא מבין", אז הוא ענה לי: "תחשוב שוב, אם לא תבין תחשוב עוד פעם, ואם שוב לא הבנת - אז לא נורא".

אנשים שעמדו איתי בטרמפיאדה נעלבו בשבילי. הם היו בהלם מוחלט. "איך זה יכול להיות? איך הוא יכול לעשות לך את זה? מילא היה שואל אותך אם השתתפת או לא, אבל סתם כך לא להעלות אותך?"... התאפקתי, לימדתי זכות על אותו אדם שכנראה ממש מיהר, וחיכיתי לטרמפ אחר.

הייתי רוצה לומר לאותו אדם:

אני, שכמעט כל לילה שכבתי מסביב ליישוב שלך במארב, כדי לשמור על חייך, על חיי אשתך ועל חיי ילדיך.

אני, שאת ראש השנה האחרון שלי ביליתי במארב ותצפית על היישוב, מקדש על יין שהבאנו איתנו בווסט, בוצע על חלה ודבש שהבאנו מהבסיס, בעודי חושב על הבית, הישיבה, ועל עוד שלל דברים שראש השנה מזכיר לי.

אני, שבגשם שוטף, שכבתי במארב, קופא מקור, ורטוב עד לשד עצמותיי, רק כדי שאתה תישן בביתך החמים והנעים, בטוח ורגוע.

אני שעשיתי עם המחלקה שלי מעצר בלילה גשום באחד הכפרים באזור, על מחבל שתכנן לבצע פיגוע ביישוב בגזרה.

אני שויתרתי על חלומותיי להיות קצין בצבא לטובת האידיאלים ששנינו מאמינים בהם.

האנשים אחים אנחנו? או היה זה חלום?

תשובת הרב: אכן אחים אנחנו ועלינו לשמור על האחווה מכל משמר.

---

עוד בעניין:

אני החייל שכתב לך את המכתב שפורסם בשבת האחרונה בעלון מכון מאיר, על החייל שסירב פקודה בגירוש ולא העלו אותו על טרמפ...

רציתי רק לומר לרב ששנה וחצי אחרי שעזבתי את הצבא במסלול ההסדר, החלטתי בעצת רבותיי לחזור לצבא לאותו קורס מפקדים ממנו הודחתי, סיימתי אותו בהצטיינות לפני כחודש, ועוד נכונה הדרך לפניי בעז"ה בצבא. לא הפסקתי לשנייה להאמין בצבא למרות הסיאוב שלפעמים שולט שם, והחלטתי לתת עוד מעצמי על מנת לתקן ולהמשיך לעשות טוב בצה"ל. רק רציתי לשתף את הרב, זה היה לי מאוד חשוב.