שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

החורבן

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:34, 15 בפברואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == החורבן == [הרב שלמה אבינר] על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים, על בני ציון היקרים המסו...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

החורבן

[הרב שלמה אבינר]


על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים, על בני ציון היקרים המסולאים מפז, אחינו הגיבורים מגוש קטיף. איכה נחשבו לנבלי חרש.

כל כך הרבה חורבנות עברנו, אך חורבן פנימי זה, כל כך רע ומר הוא לנו, כי מיד אחינו הוא בא, המכים אח - אם על בנים.

הביטה ד' וראה את חרפתנו, נחלתנו נהפכה לזרים, בתינו לנכרים. עלינו ליבנו דווי, על דרכי גוש קטיף האבלות, לבנו על המשפחות היקרות, הנזרקות אל הלא נודע, האבות, האמהות והילדים והילדות, בלי בית, בלי עבודה, בלי קהילה, בלי בית ספר.

אותם הגיבורים, אשר הקימו גן עדן מן השממה, אשר ספגו אלפי פצמ"רים, אשר הקימו חברה של אהבה ואחוה, אשר קיימו "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" - הנה רעיהם בגדו בהם, היו להם לאויבים.

מי ייתן ראשנו מים, על אחינו הגיבורים, אנו איתכם בחורבנכם, אנו אתכם בצרתכם, צרת השכינה, צרת העם, צרת הארץ.

אנו מרימים על נס את כל הלוחמים המסורים למאבק, אלה שנמצאים איתנו פה היום, ואלה שלא נמצאים אתנו, כי נעצרו בדרך לכאן, ואסירי ציון אשר במעצר ואשר בבית הסוהר; את מנהיגי מועצת יש"ע החכמים והאמיצים והאחראים; את כל הרבנים שבכל הארץ המקיימים בעצמם 'בתוך עמי אנכי יושב' ובראשם הרבנים הגדולים אשר בגוש קטיף. ומעל כולם, הנוער הנפלא שלנו, הקרוץ מחומר מיוחד, עדין, מסור, לא אלים, אידיאליסט, שהתגייס בלי חשבון, נוער זה יהיה המנהיג בדור הבא ויביא ברכה לאומה.

לכן, אנא מעצמנו שלא להאשים איש את זולתו, ולומר, אני דרכי ואפסי עוד, כי הרבה דרכים יש בעבודת ד', ועלוב יהיה חלילה רבונו של עולם אשר רק דרך אחת יש לעובדו. אנא מעצמנו שלא להאשים את עצמנו, אם לא ניצחנו בזה הקרב, כי לא תמיד מנצחים, כאשר נמצאים במאבק נגד כאלה עוצמות של כוחות הרוע.

לכן, אנו מוחים נגד שגעון הרשעות של ראש ממשלתנו, לא נשכח ולא נסלח לעולם על אכזריותו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא; נגד חברי הכנסת והשרים, עצרת בוגדים, אשר אפשר לקנותם בכסף ובכבוד, "קראתי למאהבי והמה רימוני, אשר לעולם לא יוכלו לכפר על מעלם"; אנו מוחים גם על האחרים האדישים אשר לא באו לעזרת העם בגיבורים; ונגד התקשורת אשר לימדה לשונה לדבר שקר, ואשר הכפישה ברגל גסה אנשים תמימים ונקיים ונגד אלה מן השוטרים והשופטים שעשו עוול.

לכל אלה, לא נסלח ולא יוכלו לכפר, "והאלוהים יבקש את הנרדף, וד' ירחם על כולם".

אך הגאולה היא דבר נפלא, שלא יתקלקל בגלל השוטים. המדינה והצבא, הם דבר נפלא, שלא ניתן לשוטים לקלקלו. אנו נמשיך להתגייס למען המדינה והצבא, כי הגאולה היא דבר כל כך נפלא, גם אם יש בפנים כמה חשכים, שום דבר לא השתנה! רק נעשה יותר קשה ואנו ממשיכים לבנות את ארצנו, ולהיבנות בה, במופלאות ד' אלהי ישראל תמים דעים גואל ישראל.

מעשה בחסיד, שבהזכירו בברכת המזון "ובנה ירושלים, עיר הקודש, נזכר בחובן ירושלים, ותקע סכין בלבו. אנו לא נתקע סכין בלבנו, כי כבר קרוע הוא, רק נקרע בו את בגדנו, ונברך ברוך דיין האמת.

אם אשכחך גוש קטיף תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את גוש קטיף על ראש שמחתי. תרחם ציון כאשר אמרם, ותכוננה כאשר דיברת, תמהר ישועה ותחים גאולה, ותשוב לגוש קטיף ברחמים רבים.

כי קיפלנו את הגוש לצערנו הנורא, אך לא קיפלנו את החזון, והחזון נשאר אמת וסופו לנצח, וכבר הוא מנצח.