שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: מותר להזמין גוי לליל הסדר?

תשובה: אמנם אסור להזמין גוי ביום טוב, שהרי אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, וגזרו שלא להזמין שמא ירבה (שו"ע או"ח תקיב א ומשנה ברורה), מכל מקום, חכמים התירו באופנים שונים כשברור שלא יבשל עבור האורח. כגון שבא מאליו אחרי שכבר מוכנה הסעודה. קל וחומר בימינו, שהכל מוכן מראש וכלל לא מבשלים אחרי כניסת החג. עבור עובדת זרה בודאי אפשר, שדומה לעבד ושפחה (ע' רמ"א יו"ד קיג ד). וכן גוי בתהליך גיור שלגבי כמה ענינים הקילו (שו"ת מנחת אלעזר ג ח). עיין הגדת הריעב"ץ שמסביר "כל דכפין" לגבי הזמנת גוי.

עיין מועדי הראי"ה (עמ' שכ) שמושל ירושלים סעד בליל הסדר אצל מרן הרב קוק. וכן אמר הגרש"ז אוירבך שבשנים קדמוניות היה נהוג שהיו מזמינים גויים נכבדים לליל הסדר, כגון קונסולים, וכנראה שהיה ענין חשוב שלא ישנאו את היהודים. גם הדבר היה ידוע שליל פסח הוא זמן מיוחד שמזמינים אותם, ואפשר דמשום הא, לא חששו שמא ירבה בשבילו (שולחן שלמה – יום טוב ח"א עמ' רז הערה ח).

שמענו עוד פתרון שחידש הגרי"ש אלישיב שגוי יעשה קנין לפני יו"ט על האוכל שיאכל בבית היהודי ואז יבוא לאכול מזונו ואין שייך "שמא ירבה".

אין איסור ללמד תורה כשגוי יקשיב, כמו שאסור ללמד גם את עבדו תורה (רמב"ם, עבדים ח יח). ומצינו, שטבי, עבדו של ר"ג, היה ת"ח גדול, והיו החכמים לומדים ומפלפלים, אף כשהיה טבי נמצא אצלם עם כוונה לשמוע דברי חכמים. אך, כמובן, יש להיזהר מנגיעתו ביין (שו"ת אגרות משה יו"ד ב קלב). מה שטוענים אנשים שלא נוח לומר "שפוך חמתך אל הגויים" לפני גויים, גויים הגונים - מבינים, שהרי אנו מדגישים: "שפוך חמתך אל הגויים - אשר לא ידעוך".