שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: האם דרוזים אחינו הם, כמו שיש מתבטאים?

ת: לא. היהודים הם אחינו . כל היהודים – דתיים, חילוניים, שמאלניים, ימניים, חרדים, ציונים, רפורמים, קונסרבטיבים, בארץ ישראל ובחוץ לארץ. אבל הגויים אינם אחינו. הם אנשים בצלם אלהים, אבל אינם יהודים.

ש: יש דרוזים שנפגעים מחוק הלאום המגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית...

ת: אכן זו מדינה יהודית. כך נצטווה אברהם אבינו: ואעשך לגוי גדול. ובשביל זה, קמה התנועה הציונית. בשביל לגור במדינה לא יהודית, אפשר להישאר באמריקה.

ש: אבל אין לגוי מקום בארץ?!

ת: ודאי יש לו מקום בתנאים מסויימים. א. תנאי רוחני, שאינו עובד עבודה זרה. ב. תנאי לאומי, שמקבל מרות מדינת ישראל (רמב"ם מלכים פרק ו).

ש: לא צריך שבע מצוות בני נח? די להימנע מעבודה זרה?

ת: זו מחלוקת תנאים. מרן הרב קוק מוכיח שדי להימנע מעבודה זרה, וכן רבנו הרב צבי יהודה (שיחות הרב צבי יהודה, ארץ ישראל, בפרק "נכרי אשר בקרבך"). על כל פנים הדת שלהם אינה עבודה זרה.

ש: הדרוזים הם מוסלמים?

ת: לא. הם נתפלגו מן השיעים לפני כאלף שנה. יש להם דת עצמאית, מאמינים באדם, נח, אברהם אבינו, משה רבנו, ישו הנוצרי, מוחמד ועוד מוחמד אחר.

ש: גם יתרו...

ת: כן ,בדרגה יותר נמוכה. על כל פנים, אינם עובדי עבודה זרה.

ש: יש דין גר תושב בימינו?

ת: לא. כי אין יובל. אבל הראב"ד כותב שבכל זאת גוי יכול לגור בארץ, והכסף משנה כותב שגם הרמב"ם מסכים איתו (הלכות ע"ז פרק י).

ש: ומה בדבר קבלת מרות המדינה?

ת: סך הכל הם אזרחים נאמנים וגם משרתים בצה"ל במסירות נפש.

ש: קצין בכיר דרוזי מסר ידע לסורים במלחמה...

ת: כן. ואכן הרמב"ם כותב שלצבא מגייסים רק יהודים (הלכות מלכים ד ב. ו א). והיו עוד פרשיות ריגול. אבל הן היו מקרים יוצאי דופן ולא שופטים על פיהם.

ש: וקצין אחד פגע בחיילת יהודייה שתחת פיקודו...

ת: כנ"ל.

ת: בשנת תשס"ח היו אירועים קשים מאוד בפקיעין, שהיוו שיא של שנים של שנאה והתנכלויות ליהודים שם, ממש אווירה של פוגרום כמו בתרפ"ט, שרפו ליהודים את הרכב, את הדירה ,והם נסו על נפשם. היה נורא...

ת: נכון. נורא מאוד. אבל שוב, יש להיזהר מהכללות, גם כלפי גויים.

ש: יש לגוי דין לדון לכף זכות?

ת: לא. אבל יש דין להיות איש אמת.

ש: אז הכל בסדר איתם?

ת: על פי רוב. אבל ודאי יש לעמוד על המשמר. אי אפשר לדעת עתידות.

ש: כן, אומרים שהדרוזים הם תמיד עם חזק, אז זה יכול להתהפך...

ת: ליתר דיוק, הם תמיד נאמנים למדינה בה הם גרים. רוב הדרוזים גרים בסוריה, אז שם הם נאמנים לסוריה ומגדירים עצמם כסורים. הגרים בלבנון מגדירים עצמם כלבנונים והגרים אצלנו מגדירים עצמם כישראלים.

ש: ישראלים לכל דבר?

ת: אתה צודק. זה מורכב. הם קודם כל רואים את עצמם כדרוזים, אחר כך כישראלים ואחר כך כערבים.

ש: למה כערבים?

ת: כי הכל מורכב. למשל חלק מהדרוזים בגולן, אינם רוצים לקבל אזרחות ישראלית, בגלל סמיכותם לסוריה, וחששם שהגולן יעבור לסוריה. כמובן, זה לא יקרה, בע"ה.

ש: אז לפני קום המדינה מה היה?

ת: בעבר הרחוק, לפני 400 שנה, הם תקפו פעמים רבות את יהודי צפת, שדדו ,ויהודים ברחו. בזמן המנדט הבריטי, היו ניטראלים. בזמן המרד הערבי הגדול תרצ"ו-תרצ"ט, רובם עמדו מן הצד ומיעוטם הצטרפו לערבים. לאחר קום המדינה, הם הצטרפו לצה"ל. הוא שאמרנו, הם מצטרפים למדינה השולטת.

ש: אם כן, מה הבעיה עם העדה הדרוזית?

ת: אף מדינה בעולם אינה עושה הסכמים עם עדה זו או אחרת. היא מתייחסת לכל אחד לגופו, באורח אישי, אך אינם מאפשרת הופעת קבוצות לאומיות עצמאיות, שמהוות מדינה בתוך מדינה. וכן, אנחנו צריכים להתייחס לכל דרוזי באורח אישי. אם הוא נאמן למדינה, לוחם בצה"ל במסירות, מאוד נכבד אותו, וניתן לו תגמול הולם.

ש: הם שופכים דמם עבורנו...

ת: הם שופכים דמם עבור עצמם. יש אצלם מצוה גדולה להגן על אח דרוזי. והם מבינים היטב שבזה שמתגייסים לצה"ל, הם בעצם מגינים על עצמם. זו החלטה שכלית, ישרה ומוסרית.

ש: אז לא צריך הכרת טובה?

ת: ודאי צריך. פעם בהיותי חייל, נסענו בקומנדקר כמה חיילים מאחורה, ושמענו חדשות שחייל נהרג. הפנים התכסו בעצב. אז הודיעו את השם: דרוזי. אז אנחת רווחה יצאו מפיהם: זה רק דרוזי. אך אחד שישב איתנו היה דרוזי. ואז הוא אמר בצער ובכעס: מה זאת אומרת "רק דרוזי"!! הוא צדק מאה אחוז.

ש: ובסיכום?

ת: זו מדינה יהודית. לא ערבית ולא דרוזית. אך יש מקום למיעוטים, אם הם לא עובדי עבודה זרה ומקבלים מרות המדינה. לכן, יש להתייחס לכל דרוזי באורח אינדיבידואלי בהתאם. "מי ומי" ההולכים – ראשי תיבות "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

• פורסם בשאילת שלמה 558

==

==