שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הדלקת נרות חנוכה (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


המתנה למשפחה

ש: האם להדליק מיד בזמן או לחכות לאשתו או לבעלה וכדומה?

ת: למדליקים בתוך הבית, לחכות. וכן בחוץ כל זמן שיש עוברים ושבים.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


נר חנוכה בחלון

ש: מי שגר בקומה עליונה, חייב להדליק בחלון?

ת: לא. אלא מעלה כי יש קצת פרסום הנס.


ש: האם אדן החלון הוא מעל עשרה טפחים?

ת: מחלוקת. תרעא ל שעה"צ מ"ב. שרידי אש א נז. פתח הבית בפנים. שבט הלוי ד סה. חלון.


ש: איפה תלמיד ישיבה ידליק נרות חנוכה?

ת: בישיבה כי הוא ביתו, ואין דינו כאורח. חזו"א מובא בס' מעשה איש ד קלא. שו"ת אגר"מ יו"ד ג יד. הגרי"ש אלישיב מובא בס' שבות יצחק הל' חנוכה פ"ו. הגר"א שפירא.


הדלקת נרות בכיוון הלא נכון

ש: כשהדלקתי נרות חנוכה, במקום להדליק משמאל לימין, הדלקתי מימין לשמאל. מה לעשות?

ת: זה לא משנה. יצאת ידי חובה.


נר שכבה

ש: נר חנוכה שכבה מיד אחר הדלקה, האם צריך להדליקו שוב?

ת: ההלכה היא "כבתה אין זקוק לה" (שבת כא ב). כלומר – אם מדליקים נר והוא כבה, לא חייבים להדליק אותו שוב. אך ודאי טוב להדליק שוב. צריך שההדלקה תיעשה בתנאים שהנר מסוגל לדלוק בהם, אבל אם בכל זאת כבה, כאמור, לא חייבים להדליק שוב (שו"ע או"ח תרעג ב).


מוצאי שבת חנוכה

ש: במוצאי שבת חנוכה, מה קודם למה – הבדלה או נרות חנוכה (מחלוקת במשנה ברורה תרפא ס"ק ג)?

ת: הבדלה.

[והגר"מ פיינשטיין נהג להבדיל קודם הדלקת נרות משום שיותר קל לעשות כן (שו"ת ודברת בם קפו). ועל אף שהגרש"ז אוירבך לא עשה מלאכה לפני זמן ר"ת במוצ"ש, במוצ"ש חנוכה הוא הדליק נרות חנוכה לפני זמן ר"ת (הליכות שלמה מועדים טז טו. כו ממתקים א שכב) – רשם מ"צ.]


מוסיף והולך

ש: למה בית שמאי לא למדו מספירת העומר לדין "מוסיף והולך" לנרות חנוכה (שבת כא)?

ת: עיין הסבר מרן הרב קוק בעין איה.

[הגר"ח קניבסקי ענה: אין זה מוסיף, אלא סופר (ירחון המאור – כסלו-טבת תשע"ב עמ' ד) – רשם מ"צ.]


ניתוח בחנוכה

ש: מותר לעבור ניתוח בחנוכה על אף שיפסיד הדלקת נרות?

ת: כן. מותר לאדם להכניס את עצמו למצב בו יפסיד מצוה משום פיקוח נפש.

[עיין הגרי"ש אלישיב מובא בס' אשרי איש רלג. ויש להוסיף שאפילו יותר מזה, הסביר בעל המאור (שבת יט א), כי הטעם ש"אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת", הוא משום שחוששים שמא יצטרך לחלל את השבת משום פיקוח נפש העלול להתרחש בים הנחשב כמקום סכנה, ולמרות זאת הותר הדבר לצורך מצוה. והאחרונים הוכיחו מדבריו, כי מן התורה מותר לו לאדם להכניס עצמו למצב בו יצטרך לעבור עבירה באונס. קובץ הערות כג. חלקת יואב דיני אונס ענף ג – רשם מ"צ.]


מלאכה כשהנרות דולקים

ש: האם נשים נמנעות ממלאכה כל זמן שהנרות דולקים?

ת: די בחצי שעה (מ"ב תרע סק"ד).


ש: האם מלאכות הבית מותרות?

ת: כן. הכנת מזון, שטיפת כלים וכדומה (חזו"ע חנוכה יב. שו"ת קנין תורה ז נב אות ג. פסקי שמועות כג).


ש: ואם אינה בבית אז?

ת: מותר (שו"ת משנה הלכות תנינא א תקל).


מלאכה לאיש בחנוכה

ש: האם גם אנשים נוהגים לא לעשות מלאכה בחנוכה בזמן שהנרות דולקים?

ת: יש מחמירים אבל הדין הוא שמותר (מג"א תרע סק"א. מ"ב סק"ג. חזו"ע חנוכה יד. פסקי שמועות כג).


הנרות הללו

ש: אם על קופסת נרות חנוכה או פרסומת כתוב הנרות הללו קודש הם, האם חייבים גניזה?

ת: כן. הם דברי קדושה (הגריש"א מובא בס' אשרי איש ערה).


הזהיר בנר חנוכה

ש: חז"ל אמרו שהזהיר בנר חנוכה יזכה לבנים תלמידי חכמים ופעמים רבות זה לא קורה?

ת: א. סיבות אחרות עכבו (עי' שו"ת תשובות והנהגות ב שמ). ב. זה משל במובן כללי, עיין עין איה (שבת כג ב).


פרסום הנס

ש: האם להדליק בחוץ איפה שאין פרסום כי לא עוברים?

ת: כן, כי מקום הדלקה הוא דין כללי (פסקי שמועות לו).


חינוך ילד

ש: מאיזה גיל ילד אשכנזי מדליק נרות חנוכה?

ת: גיל חינוך, שש. אבל אם רוצה, יכול קודם (שו"ע ורמ"א תרעז ב. שו"ת תשובות והנהגות ג רטו אות טו).


חינוך ילדה

ש: האם יש לחנך ילדה קטנה אשכנזיה להדליק נרות שבת?

ת: לא, אבל אם רוצה, יכולה להדליק (עי' שו"ת הרש"ל פה. מ"ב תרעז סק"ט).


בת רווקה

ש: אשה פנויה שגרה לבדה חייבת בנר חנוכה?

ת: כן. אף נשים היו באותו נס (עי' שו"ת משנה הלכות תנינא א תקלה).


הדליק מספר מוטעה

ש: מי שהדליק יותר נרות או פחות מנרות של אותו יום, מה יעשה?

ת: יכבה או יוסיף ללא ברכה (שו"ת האלף לך שלמה או"ח שפ. חזו"ע חנוכה כט. ועי' שו"ת שבט הקהתי א רב).


חנוכיה בחוץ

ש: האם עדיף להדליק בפנים הבית או בפתח בחוץ?

ת: בחוץ, שזו ההלכה הראשונית (שו"ע או"ח תרעא ה. עי' שו"ת קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב א סז).


הדלקה במקום עבודה

ש: האם אפשר להדליק נרות חנוכה במקום עבודה כדי לזכות אנשים לא דתיים?

ת: בלי ברכה. כי אין זה בית מגורים (הגר"א ווייס בקובץ דרכי הוראה עח).


מלאכה לפני הדלקה

ש: כמה זמן לפני הדלקה אסור לעשות מלאכה שמא ישכח?

ת: חצי שעה. ואם ביקש מחבר להזכיר לו או הכין שעון מעורר, מותר (תורת המועדים קלט. נטעי גבריאל – חנוכה ד ד. ה ו. ו ז).


סעודת אשה לפני הדלקה

ש: אשה שמחכה לבעלה שיגיע מאוחר, האם מותר לה בינתיים לעשות מלאכה או לאכול?

ת: כן. אם יש שומר שיזכיר, מותר, והרי כשהבעל יגיע, הוא יזכיר לה (הליכות שלמה רצט. שו"ת בצל החכמה ד נח).


שיעור לפני הדלקה

ש: שיעור תורה לפני ההדלקה, האם לבטל?

ת: לא. כמובן אם מגיעים הביתה לא אחרי סוף זמן הדלקה (חזו"ע חנוכה עג).


להקדים או לאחר

ש: מי שלא יהיה בזמן ההדלקה, מה עדיף - בפלג המנחה או מאוחר בלילה?

ת: שניהם טובים (עי' שו"ת שבט הלוי ד סו. הגרי"ש אלישיב מובא באשרי האיש רנב).


מגיע מאוחר

ש: מי שמגיע מאוחר בלילה הביתה וכולם ישנים, האם ידליק בברכה?

ת: לא יברך. ומי שרוצה לברך, יש לו על מי לסמוך (שעה"צ תרעב יז. חזו"ע חנוכה סד).


הדלקה עושה מצווה או הנחה

ש: מה המצווה של נרות חנוכה – הדלקה או הנחה?

ת: כידוע, יש מחלוקת אם הדלקה עושה מצווה או הנחה עושה מצווה (שבת כג). כלומר, האם יש מצווה להדליק או יש מצווה שהנר יהיה דולק. נפקא מינה: אם הדליקו במקום הלא נכון, האם יכול להזיז את החנוכייה למקום הנכון או שצריך אחר כך להדליק שוב במקום הנכון. וכן אם הדליק אדם שלא חייב להדליק, כמו גוי, ואחר כך בא יהודי, האם יכול לברך להרים ולהניח חזרה במקום מתאים. נפסק שהדלקה עושה מצווה (שו"ע או"ח תרע"ג ב), וזה גם לשון הברכה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק".

על זה יש לשאול: לכאורה השאלה תלויה במה היה הנס, האם הנס היה שהמנורה דלקה או שהנס היה שהדליקו. ולכאורה, הנס היה שדלק, שהרי מה הבעיה להדליק? היות והיה פך שמן ליום אחד אין שום דבר שמונע את ההדלקה, ואיזה נס יש בזה שהדליקו? התשובה היא שזו הייתה עצמה גדולה שהעזו להדליק. כי לכאורה בשביל מה טוב להדליק ליום אחד? הרי המצווה שידלוק כל שבעה ימים? אלא שהם לא עשו חשבונות, והדליקו. אמרו: ריבונו של עולם ציווה להדליק, אנו מדליקים. ואחר כך ריבונו של עולם יחליט. אותו דבר לגבי המרד. הם לא 'אמרו בשביל מה נמרוד נגד היוונים? איך אפשר לנצח? אמנם אפשר להתחיל, אבל אחר כך צריך גם לנצח בקרב. אז למה להתחיל?' אלא אמרו: ריבונו של עולם ציווה אותנו ולכן אנו מתחילים, ואחר כך ריבונו של עולם יעשה את שלו. וכן אמר יהודה המכבי: אנחנו עושים מה שאנחנו מצווים וד' יעשה הטוב בעיניו. בסוף אמנם היה נס גדול, אבל הם לא ידעו מראש שיהיה כן, אלא פעלו מתוך מסירות נפש. גם לפני כן היו הרבה מלחמות מתוך מסירות נפש, אבל פה זה היה שונה, בגלל שבעבר תמיד היו נביאים ואם הנביא ציווה, הלכו ועשו. אבל פה לא היו נביאים ובכל זאת הלכו ומסרו את נפשם כי הבינו שזה מה שצריך לעשות.


חנוכיית חברו

ש: מותר לי להשתמש בחנוכיה של חברי?

ת: אסור בלי רשותו (המאסף תרע"ג כרך א סי' נה ע"פ דברי שו"ת בית יעקב ג שרק במצוה מן התורה אומרים "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה" אבל במצוה מדרבנן לא אומרים כן).


בדיקת הלכה לאור הנר

ש: האם מותר לי לבדוק הלכה בנושא נרות חנוכה לאור הנרות?

ת: כן, כי זה לצרכן (ברכ"י תרעג ה. שע"ת שם אות ג).


צילום נרות חנוכה

ש: האם מותר לצלם נרות חנוכה או להצטלם על ידם, או לא מפני שאסור להשתמש בהם?

ת: מותר. אין זה שימוש באורם (וכן פסק הגרי"ש אלישיב מובא בשו"ת וישמע משה א ריב).


מי מברך על הדלקת נרות חנוכה

ש: במשפחה שיש לה כמה חנוכיות מי צריך לברך?

ת: תלוי. לאשכנזים כל אחד מברך על החנוכייה שלו. כלומר, כל הבנים. המנהג האשכנזי מחייב רק את בני הבית הגברים להדליק חנוכייה נפרדת, אבל אם הבנות רוצות, אין בזה בעיה. אצל הספרדים כולם מדליקים רק חנוכייה אחת, גם אם יש שם אנשים רבים, ואז רק האב מברך. יש מקומות אצל הספרדים שהאב מברך על הנר הראשון, כי הנר הראשון הוא עיקר המצווה ואחר כך בכל נר נוסף מכבדים אחד מבני הבית (בן איש חי פ' וישב). המנהג הפשוט אצל הספרדים הוא שיש רק חנוכייה אחת, אבל אם הם 'התאשכנזו' והילדים רוצים להדליק, כל אחד יעמוד מול החנוכייה שלו וידליק, אבל לא יברך.


כיבוי נר בפיו

ש: האם זה נכון שאסור – כל השנה – לכבות נר בנשימה מפיו?

ת: יש נזהרים (כל בו סי' קיח. וכן בשו"ת רבבות אפרים ד מה אות לה). אבל שומר מצוה לא ידע דבר רע (כה"ח יו"ד סי' קטז אות קטו)


אשה בנר חנוכה

ש: אם הבעל לא בבית אותו לילה, אשתו צריכה להדליק?

ת: כן. אף הן היו באותו הנס (שו"ע או"ח תרעה ג).


הדלקה עבור אמו

ש: אם הדלקתי נרות בבית ואני הולך לבקר את אמי, אני יכול להדליק עבורה?

ת: כן, מדין שליחות. בברכה. אם עומדת שם (כי בא מועד סג כג).


ברכת גר

ש: האם גר צדק מברך שעשה ניסים לאבותינו?

ת: כן.

[מובא בשערי תשובה או"ח תרעו סק"א: "ועיין בשירי כנסת הגדולה בשם אגרת הרמב"ם שהגר יכול לומר שעשה נסים לאבותינו, ואם רצה לומר שעשה נסים לישראל יאמר". והרב נחמיה לביא הראה לי מה שכתב הגר"א נבנצל ב"יצחק יקרא" שם: "העיר לי גר אחד שליט"א, דצ"ע אי אגרת הרמב"ם שיכא הנה, ד'אבותינו' דהכא, וכן במגילה, לא קאי אאברהם יצחק ויעקב, אלא אאבותינו בימי בית חשמונאי ובימי מרדכי, וכן מוכח באבודרהם כאן. והמעיין בתשובה [תשו' רצ"ג] במקור יראה שזו כוונת הרמב"ם, שהגר מתיחס רק לאבותינו הקדושים, אבל כאן בחנוכה 'אבותינו' מתיחס לזמן החשמונאים, ולכן רשאי לומר כרצונו, לאבותינו או לאבות ישראל" – רשם מ"צ.]


ברכות הראיה

ש: האם בימינו נוהגות ברכות הראיה עבור מי שלא מדליק ורואה נרות?

ת: כן (שו"ת אז נדברו יא לב. שו"ת יחוה דעת ד לח בהערה שבסוף התשובה).