שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הגדרת תלמיד חכם (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:39, 5 בדצמבר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

הגדרת תלמיד חכם

ש: מהו הגדר של תלמיד חכם לגבי קימה?

ת: הרמ"א פוסק: "שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו" (שו"ע שם סע' א), כלומר, גדר תלמיד חכם הוא יחסי: כל העומד דרגה אחת למעלה ממנו, יש לו לגביו דין תלמיד חכם. הש"ך לעומת זאת, מביא שיש סוברים שצריך שיהיה "מופלג בחכמה". אמנם לא "מופלג בחכמה יותר משאר חכמי דורו", שאז "דינו כרבו מובהק", אלא הכוונה "שהוא מופלג בחכמה יותר משאר העם" (ש"ך יו"ד רמד ס"ק ב). גם הגדרה זו היא יחסית: תלמיד חכם הוא מי שגדול יותר בחכמה מרוב העם, "ומופלג בחכמה בעירו" (ערוה"ש רמד סע' ד). והש"ך מחזק את הסברה שאין לקום אלא בפני מי שהוא גדול מסתם בני אדם. "דאם לא כן, עם הארץ או מי שהוא קטן בתורה, יהא חייב לעמוד בפני כל אדם, וזהו דבר שאין לו שחר" (ש"ך יו"ד רמד ס"ק ב). על כל פנים, יש מן האחרונים שכתב: "אשרי המקיים כפשוטו אפילו על הספק מצות קימה והידור בפני כל תלמיד חכם" (שו"ת שלמת חיים לגרי"ח זוננפלד ב, סי' נט [במהדורת תשמ"ב: סי' שמב]).

ואין דין כיבוד תלמיד חכם נחלש, אם תלמיד חכם זה מקבל משכורת על כך שתורתו אומנותו, שהרי אף בזמן הגמרא היתה כך המציאות (שו"ת דברי מלכיאל ד, סי' פ). ואף על פי שנפסק "אבידת אביו ואבידת רבו... אבידת רבו קודמת... יש אומרים הא דרבו קודם לאביו, היינו שלומד עמו בחנם, אבל אם אביו שוכר לו רבי ומלמדו, אביו קודם לכל דבר" (שו"ע יו"ד רמב סע' לד ורמ"א שם), זה נאמר לגבי דין קדימה "אבל בכבודו ומוראו של רבו חייב" (ערוה"ש רמב סע ה), ואין כאן מקום להאריך.

אך ברור שתלמיד חכם אינו ידען בעלמא, אלא הלומד תורה על מנת לקיימה. "ותלמיד חכם המזלזל במצוות, ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבצבור" (שו"ע יו"ד רמג סע' ג). "ודבר פשוט הוא דחכם שהוא בעל מריבות ועושה קינטורין ומחלוקת שלא לשם שמים, אין ראוי לעמוד מפניו" (ערוה"ש רמד סע' יג).

באשר לרב של עיר, אין כבודו שונה מכל תלמיד חכם. אמנם יש לו דין "מרא דאתרא" לגבי פסיקת הלכה, אך אין לו מעלה מיוחדת לגבי כבודו. ואף על פי שמקבלים בקהילות ראשי ישיבות ואב בית דין, אין להם אלא דין חכם" (ש"ך יו"ד רמד ס"ק יא. ערוה"ש שם סע' טו).


תפקידו של רב

ש: מהי עבודתו של הרב בישראל?

ת: ללמוד תורה, לפסוק ולעשות חסד.

[לאותה שאלה, אמר ר' רפאל חותן הגר"ח מבריסק: לא כלום רק שישב וילמד תורה יומם ולילה. ערוך השולחן: לפסוק שאלות. והגר"ח מבריסק: יש דיינים ומורי הוראה לפסוק שאלות, אלא לעשות חסד עם קהילתו. עיין מפרשי התורה על פרשת יתרו. וכשנפטר הגר"ח ביקשו בני המשפחה מעושי המצבה [אולי ע"פ צוואת הגר"ח] שיכתבו על מצבתו רק מעלה אחת "רב חסד", כי כידוע הגר"ח עמל כל ימיו במסירות נפש על מידת החסד. אבל למעשה עושי המצבה טעו וכתבו "הרב החסיד" (מגד גבעות עולם ח"א עמ' נז. ח"ב עמ' מו. וכדומה, מפניני הרב קפב) – רשם מ"צ.]