שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: בזמן האחרון, כל אדם שנתקל בתופעה שמוצאת חן בעיניו מכנה אותה קידוש השם, ומושג זה עובר פיחות חמור. וכן לגבי חילול השם. מה ההגדרה המדוייקת?

תשובה: הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה מגדיר שלושה סוגי קידוש השם.

א. מי שנהרג כדי לא לעבור על עבודה זרה, גלוי עריות או שפיכות דמים, וכן כל עבירה אם זה להעביר אותו על הדת, או בעת הגזירה, - זה קידוש השם. ומי שלא נהג כן, זה חילול השם.

ב. כל הפורש מעבירה או עשה מצוה ,לא מפני פחד או רדיפת כבוד, אלא כגון יוסף מאשת פוטיפר, - זה קידוש השם. ומי שעושה עבירה בלי אונס אלא מדעתו בשאט נפש כדי להכעיס, - זה חילול השם.

ג. אם אדם גדול עושה דבר שאמנם אינו עבירה אבל בני אדם מרננים אחריו, הרי זה חילול השם, כגון: קונה ולא משלם לאלתר, מרבה בשחוק ,באכילה ובשתיה, אין דיבורו בנחת, אינו מקבל בריות בספר פנים יפות אלא בעל קטטה - זה חילול השם. אבל אם דיבורו בנחת, מן הנעלבים ואינם עולבים, מכבד הבריות, ישר בעסקים, אינו מרבה בארוחות, כל הזמן לומד תורה, ועושה כל דבריו לפנים משורת הדין – הרי זה קידוש השם (ועיין שם באריכות).

• פורסם בשאילת שלמה 538