שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הגאון הישר והטוב - הגאון הרב אהרן ליכטנשטיין

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הגאון הישר והטוב - הגאון הרב אהרן ליכטנשטיין

עלה למרומים גאון גדול אשר האיר את פני היהדות הנאמנה קרוב לשישים שנה, האיר באור יקרות, יישר נפשות נבוכות ברוחות הסוערות, רועשות ומזעזעות את הנפשות התמימות.

זאת בשתי דרכים:

א. קודם כל בעצם אישיותו הטהורה, הזכה, האמיצה. איש אמת, שיודעים שמה שהוא אומר זה מה שהוא חושב; איש ללא עיקש ופתלתול; איש שאינו מפחד לומר דעתו אך מכבד דעתם של אחרים; איש עדין נפש; איש שמסתכלים עליו ויש חשק להיות כמותו, לומר כזה ראה וקדש. איש ירא שמים אמיתי. איש ששוקד על התורה יומם ולילה. איש מאוהב בלימוד תורה אהבת נפש. איש עניו, איש צנוע ללא טיפה התנשאות. אותו גאון שלא רצה שיכבדוהו בתור גאון היה לבוש ככל אדם ומגולח ככל אדם. ומעשה שפעם נסע במטוס, קיבל איזה מאפה והתלבט מה ברכתו. שאלה אותו הדיילת: למה אתה לא אוכל? ענה בפשטות: איני יודע מה הברכה. מאחוריו ישב בעל תשובה טרי אבל עם זקן גדול ופאות. אמרה הדיילת להגר"א ליכטנשטיין: שאל אותו, הוא יגיד לך...

איש שמקיים מה שהוא חושב, שעוזב את הכל כדי לעלות לארץ כי כך הוא סבר שכאן מקומו (וזאת על אף שרבו וחותנו הגרי"ד סולוביצ'יק סבר שאולי יותר טוב אם היה נשאר שם לחנך יהדות אמריקה. עיין נפש הרב עמ' צח-צט. וכמובן הגרי"ד לא כפה עליו דעתו כי מעולם לא כפה דעתו על אף אחד. וכך הלך בדרכו הגר"א ליכטנשטיין לא לכפות דעתו. ואכן הגרי"ד סבר שטוב יותר להישאר ולהרבות תורה שם אך הגר"א ליכטנשטיין הגיע למסקנה שמקומו כאן ולכן עלה לארץ). ואפשר לומר עליו כמו שאמרו על חזקיהו מלך יהודה: קיים זה מה שכתוב בזה (בבא קמא יז ב). במילה אחת: צדיק. צדיק בימינו. צדיק בדורנו.


ב. ואחרי שיטתו, ומתוך שיטתו, - תורתו, אשר פי שניים ברוחה: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית ט כז) – "יפיותו של יפת יהא באוהלי שם" (מגילה ט ב) - מה שקרוב לזרם האורתודוקסי המודרני. הוא הכיר היטב את כל העולם החדש ואת כל הגותו ויצא להוציא ממנו את הסולת הנקיה היכולה למצוא משכן בתוך אוהלי שם של תורה. והמובן של תורה הוא כל התורה, ובמיוחד שיטתו של רבו הגרי"ד סולוביצ'יק, ולמעלה בקודש הלמדנות התלמודית הצרופה, הנקיה והחמורה של רבי חיים מבריסק. ומובן הסולת הנקיה הוא בעיקר הגישה ההומניסטית של ערך האדם, מחשבות האדם, רגשי האדם, טהרת האדם – וכאמור הכל באוהלי שם.

מובן מאליו שמעל הדרכתו אל אדם להיות האדם, התרוממה הדרכתו הנכונה אל האדם באשר הוא אדם מישראל: נאמנות לארץ ולמדינה, והתמסרות לצבא, - כמובן כל זאת במידה ובמשקל.

---

אני הדל לא זכיתי הרבה לפגוש את הגאון הגדול הזה אך בפעמים המועטות שישבתי במחיצתו, התרשמתי מעדינותו, מיושרו, מצורת הדיבור השקול הנובעת ממחשבתו השקולה, בריחתו מסופרלטיבים ומהתפרצויות סגנוניות. אפשר לומר עליו: כל מילה בסלע.

וזכיתי פעם שהוא טילפן אליי, אני הדל, ביוזמתו, ואמר לי לא לפחד מלומר דעתי גם אם מבזים ומשמיצים אותי, אלא לעמוד איתן לומר מה שאני חושב. וראוי לציין שזה היה בנידון שדעתו הגדולה לא היתה זהה לגמרי לדעתי הענייה.

---

הוא עמד על משמר היהדות האמיתית והגן עליה בפני רוחות רעים מכל הכיוונים, של חוסר יראת שמים, של התלהבות דתית ריקה, של קיצוניות ימנית מזיקה, של שמאלניות מופרזת ועוד. שימש כתמרור, שימש כמגדל אור.

האיש הגדול כבה אבל אורו לא כבה, והוא ימשיך להאיר את פני היהדות הנאמנה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים הגאונים.


  • פורסם בשאילת שלמה 385