שיעורי הרב שלמה אבינר

"מעשה ברבי... בבני ברק": הגאון האדיר הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל

[במושצ"ק הודעתי למו"ר הרב אבינר על פטירתו של גאון זה כי ידעתי שהוא מאוד מעריכו והכתיב לי מיד הספד זה – מרדכי ציון]

הגאון האדיר הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל הלך לעולמו בכניסת חג הפסח.

יותר ממאה שנה הגר"ש הלוי וואזנר האיר את שמי היהדות הנאמנה ,הטהורה והקדושה. ופי שלוש ברוחו של ענק זה:

א. פוסק גדול בכל תחומי התורה. אפשר היה לשאול אותו שאלה בכל דבר והיה מורה הלכה.

ב. רב שכונת זכרון מאיר בבני ברק, מנהיג ומחנך ומכוון ומרומם.

ג. ראש ישיבת חכמי לובלין (שנקראה בשם זה כי הוא זכה ללמוד בצעירתו

בלובלין אצל רבי מאיר שפירא. הוא גם זכה לראות את את הרוגוטשובי כשהגיע לוינה ובירך עליו ברכת שחלק מחכמתו ליראיו. שו"ת שבט הלוי י יג אות ג).

וגאון זה לא היה שמש בודדת אלא הוא הדליק הרבה נרות, הרבה נרות גדולים, תלמידים לרוב, והם עצמם תלמידי חכמים גדולים, פוסקים גדולים. וכן הקים בית הוראה. אף הקים בית דין.

אך כאמור, גדול היה בפסיקת הלכה. שו"ת שבט הלוי, אחד עשרה כרכים, אחד עשר כוכביא, שגם עוסקים בטכנולוגיה חדשה של חשמל וכדומה. וגם הורה בכל מיני שאלות שלא פירסם. אמר הגר"ש וואזנר בשם הדעת סופר ז"ל בשם החת"ס זי"ע שמצוי אצל בעלי הוראה שצריכים לפסוק על ענין של שעת הדחק או דיעבד ולצרף צירופים והוא כענין הוראת שעה, וזהו בחינת תורה שבעל פה, אכן צריכים להיזהר שלא יתהפך לתורה שבכתב דהיינו שלא יעשו מפסק הזה הוראה לדורות (שו"ת חיי הלוי להג"ר יוחנן סג"ל וואזנער, ראב"ד דחסידי סקווירא במאנטריאל, הקדמה ח"ו). הוא היה חסיד והיה פוסק הכי גדול אצל החסידים.

אמנם הוא היה חרדי קיצוני, יותר מהחז"א שסבר שלחילוניים שיש דין תינוקות שנשבו. והפליג מאוד בשבח הרבי מסטמאר וספרו ויואל משה וחלק מבניו הם רבני סטמאר. וכן לא השתתף בבחירות. אגב, מעשה בשוטר ירא שמים שבא לשאול את הגר"ש וואזנר, על טענות נגדו בגלל שנותן דו"חות. השיב לו הגר"ש וואזנר: אם אתה עושה מה שהחוק מחייב אותך, מותר לך וזו מצווה. מי שעובר על חוקי התנועה, יש לו דין רודף. החוקים שומרים מסכנה, אותו אדם הוא עבריין ומותר לך למסור אותו למשטרה, וזו מצווה. ועוד מעשה באדם שהסיע אותו בשתים בלילה ורצה "לחתוך" אי-תנועה, אמר לו הגר"ש וואזנר: סע על פי חוק!

אבל יש להבין שהתוכחה הקשה שלו היתה תוכחה מתוך אהבה ושדברים חריפים שנאמרים לפעמים גם להם יש ערך של שמירה על העם ואף על המדינה בבחינת תוכחה מגולה ואהבה מסותרת.

וכך אמר בזמנו מרן הרב קוק לתלמידו רב משה ד"ר זיידל, שהיו לו טענות נגד החרדים: "אותם החרדים תמימי הלב, אשר מעומק טהרת רוחם התנגדו אל הציונות, הם הם אשר צרפוה והסירו חלק גדול מסיגיה, עד אשר הביאוה בפעולתם השלילית אל המדרגה הזאת שתהיה ראויה להתלבש בלבוש מלכות מעשית, ולא תיזָרה כולה מרוח בית ישראל" (אגרות הראיה ג קנו).

ובכלל למדנו מרבנו הרב צבי יהודה קוק על מה שכתוב בפרקי אבות (ו ו): "נושא בעול עם חברו" (אבות ו ו), שתלמידי חכמים צריכים להיות בגדר נושא בעול עם חברו, כלומר לישא ביחד בעול המשותף על אף חילוקי הדעות כי עול התורה המשותף הוא גדול מאשר המפריד (שיעורים על קנין תורה).

ולכן יש להבין שגדול זה לא היה שייך רק לבני ברק או לחוג קטן ומצומצם של חסידים או של חרדים אלא הוא הפיץ את אורו לכל האומה כולה. הוא עלה למרומים אבל תורתו היא נצח ותמשיך להאיר את חיינו לדורות הבאים.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הצדיקים הגאונים.

• פורסם בשאילת שלמה 383