שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבית-היהודי צריך לחזור בתשובה גדולה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

הבית-היהודי צריך לחזור בתשובה גדולה

[אתר כיפה]


צודק מו"ר הרב חיים דרוקמן באומרו שהוא מדבר על בית-יהודי אחד ואני הדל על בית-יהודי אחר. אכן הוא מדבר על הבית-היהודי שקיים בפועל ואני על הבית-היהודי שחייב להיות. לכן הוא נותן לו ציון "עובר", ואני אומר שזה לא הנער אליו התפללנו, ועוד דרך ארוכה לפניו, והרבה יש לתקן. זה מזכיר את דברי רבנו הרב צבי יהודה שאמר בכגון זה: לא לזלזל במה שיש אך לא להשלים עם מה שיש.

כי לא מדובר כאן בבעיה נקודתית בעניין המלחמה בעד המדינה היהודית בחוק זה או אחר, אלא בבעיה שורשית קשה.

לראשוה, המפלגה הדתית-לאומית הצטרפה לקואליציה בלי להעמיד תנאי על שמירה על הסטטו-קוו, אלא הסתפקה בזכות ווטו, - שלא הופעל כדי למנוע תהליכי חקיקה חמורים כשלעצמם.

אין זו טעות מקרית, יו"ר המפלגה סובר שיש לפתוח את נושאי הסטטו-קוו וכן התבטא בפומבי בטלוויזיה בשלב הקמת הקואליציה.

זו נקודה מרכזית: זה כבר לא החזון הקדוש של המזרחי ובודאי לא זה של מרן הרב קוק, אלא חזון לאומי כללי. גם זה חשוב, אך בשביל זה יש הליכוד, שגם שם יש חברי כנסת דתיים העושים כמיטב יכולתם .

לכן הטענה על היקף המנדטים שגדל, אינה שייכת. מוטב מפלגה יותר קטנה עם מטרת קודש כמו המזרחי - אשר ההצטרפותה לקואליציה תוכל להעמיד עמדה ברורה לגבי מרכזיות הקודש והתורה בחיי האומה והנהגת האומה, - מאשר מפלגה גדולה המחוייבת לבטל ולעמעם מסר זה, כדי להביא מנדטים מהציבור החילוני. פרופ' אשר כהן, שהוא מרצה דתי באוניברסיטת בר אילן, טוען שמחצית הבוחרים הינם חילוניים, לכן יש צורך להתאים את מדיניות המפלגה לצפיותיהם כדי לא לאבד אלקטורט זה. הוא מביא כדוגמה שיש לאפשר לחברי כנסת החילוניים של המפלגה להופיע בטלוויזיה בשבת.

כאמור לעיל, המפלגה אמנם השתמשה בזכות הווטו שהיתה לה בוועדת השרים ביחס לחוק הפונדקאות, אך אחר כך הסירה אותו בגלל לחצים פוליטיים כספיים, והחוק עבר שם, אלא נעצר עקב נפילת הממשלה, ולא נקבר בשום וועדה. וכן על חלק מהחוקים היא הטילה ווטו, אך חוקים אחרים לא עברו, לא בגלל שימוש בווטו אלא מפני שהממשלה נפלה. משלב שהתבררה היקף המגמה, הבית-היהודי לא פעל כנדרש למנוע את המצב מראש ולהפלת הממשלה לאחר מכן כדי לעצור את החקיקה, במה שעדיין אפשר היה להציל, מלבד כמה חוקים שהבית-היהודי פעל בהם, כגון על ידי הגשת ערער.

יתר על כן, חוק הגיוס וחוק הגיור, הבית-היהודי היה שותף לקידומם. באשר לטענה שח"כ החילונית פעלה במרץ בעניין חוק הגיור וייצגה אותנו נאמנה, - הנה הקשבתי לה קשב רב בנדון, ושאלתי אותה את אותה השאלה התמימה ששאלתי אחרים: "מה לא טוב בחוק הגיור העכשווי כדי שיהיה הכרח להחליפו"? - תשובה: "יש שלוש מאות אלף גויים בארץ ויש למצא להם להם פיתרון". הרי הודאה ברורה שהכוונה לשינוי הלכתי. ועובדה היא שחוק זה עבר בניגוד לדעת הרבנות הראשית, שמבינים יותר ממנה בענייני גיור. אגב, גם היא אומרת שאינה רואה כל בעיה בניפוץ הסטטו-קוו.

באשר לטענה שהמפלגה מתייעצת עם רבנים, הנה אותם רבנים בשיחות אישיות עם אנשים, מודים שלא עמדה לנגד עיניהם מבעוד מועד, התמונה הכללית של היקף החקיקה, ולא ניתנה להם שהות מספיקה ללמוד בעיון הנדרש את הנושאים שהועלו בכל שבוע. זאת למעט חוק הגיור בו עסקו ותמכו, מלבד הרב אריאל והרב ליאור שהתנגדו לחוק.

יש להדגיש שגם אם החוקים לא התקבלו,עצם הקמפיינים המלווים אותם מכשירים את הדעות והלבבות לקראת קבלתם בעתיד והריסת הסטטוס קוו - שמשמש מעין חוקה לא כתובה השומרת על האופי היהודי של המדינה וגם משכינה שלום בין חלקי האוכלוסיה (ועיין ויקיפדיה ערך סטטוס קוו).

זה הכלל, קרה לבית-היהודי מה שמתואר בספר אורות התשובה יב יב: "יש שמחשבה יורדת ממרומי גדולתה וממקור טהרתה, מפני שאחרי אשר נתגשמה במעשה ובחיים טפלו בה אנשים שאינם הגונים והחשיכו את יפעתה... כל זה מתגלה יותר אצל אנשים בעלי חומר חזק וגס וחסרי רוח אצילי". אבל אין זו ירידת עולם, אפשר לעשות תשובה, ולכן הבית-היהודי חייב להצהיר על מחוייבותו לרבנות הראשית, למלחמה נגד חקיקה הפוגעת באופי היהודי של המדינה, ותיקון את הקלקולים שבעבר, בחקיקה מתקנת. ושב ורפא לו.


  • פורסם בשאילת שלמה 369