שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה אחרונה מ־13:55, 10 בדצמבר 2015

הבית-היהודי לכדורגל

פתגם ידוע: אמור מי אתה משריין, אמור לך מי אתה. מי שמשריין חילוניים, סימן שהוא שם. מי שמשריין כדורגלן, סימן שהוא שם.

אכן יפה אמרה הגברת שקד אחר שנבחרה בבחירות המקדימות: סימן שהמפלגה היא "גם וגם", כלומר גם דתי גם חילוני גם באמצע. כיצד מכנים מישהו גם וגם? - מגמגם.

מי שמשריין כדורגלן סימן שהוא שם, סימן שהוא רואה את הפוליטיקה כמגרש כדורגל.

בכדורגל קונים שחקנים ומוכרים שחקנים, לא משנה השקפתם. העיקר שיכניסו גול, וכל האמצעים כשרים. ומי הוא הכדורגלן המוצלח? – מי שיש לו מועדון מעריצים ואפילו אולטראס. וכל זאת אנו מוצאים בבית-היהודי הכדורגלי.

לא נסתיר שיש סוציאולוגים ופילוסופים בעולם שלא מתלהבים מהכדורגל. הם מכנים אותו כדֶבֶר אמוציונלי, כברבריות במגרש, כנסיגת המחשבה ועוד. אולי הם צודקים ואולי אינם

צודקים, על כל פנים הציבור הלאומי-דתי הולך ומתפקח שלא זו הקבוצה שלו ובודאי לא שם אלהים.

בודאי שבמהלכיה האחרונים המפלגה חשבה לבקוע מה שנקרא "שער יד האלהים" אבל גם כדורגלן לפעמים נכשל בבעיטת חוץ, בבעיטת קרן ובגול עצמי.

כן, לצערנו הבית-היהודי שכח שהוא מפלגה לאומית-דתית והרשה לעצמו בעיטת חוץ, שער בלי אלהים.

• פורסם בשאילת שלמה 373