שיעורי הרב שלמה אבינר

'''תשובה:''' לא. זה לא אומר שכל דבר שבית המשפט מחליט זה לא נכון, אבל לא כל דבר שהוא מחליט זה כן נכון.  אמות המידה של בירור האמת אינן חמורות כמו שיש אצלנו. אצלנו צריך ראיות מאוד חזקות ולא אומדנא.  לא סומכים על אומדנא.  בדיני נפשות לא סומכים על אומדנא, בדיני ממונות יש רק אומדנא דמוכח, אומדנא מוחלטת.  מה זה אומדנא דלא מוכח?  שניים נכנסו לחורבה, אחד רודף אחרי השני עם חרב, הם יוצאים והחרב תקוע באחד בהם.  אי אפשר להרשיע, כי אולי השני לקח את החרב דקר את עצמו כדי להפליל את השני.  זה עדיין אומדנא, אתה לא ראית במו עיניך שהוא תקע את החרב. 

אם שני אנשים יוצאים מחדר ואחד חבול לגמרי, אי אפשר להרשיע את השני, אולי הוא היכה את עצמו.  אבל אם יש לו מכה באמצע הגב זה "אומדנא דמוכח" כיוון שהוא לא יכול להכות את עצמו במקום כזה.

שם יש אומדנות מאוד רופפות.  ובכלל לא צריך לשפוט על פי משפטי הגוים.  גם יהודים ששופטים על פי משפטי הגוים זה נקרא ערכאות של גוים.  רש"י אומר בהתחלת משפטים שזה חילול ד', וכן הרמב"ם בסוף הלכות שופטים.  במקרה הזה השופט היה גוי ערבי נוצרי, אז זה ערכאות של גוים לגמרי.

אנחנו יודעים מהרבה מקרים שהשופטים נכנעים לתקשורת, אחרת התקשורת תעשה להם צרות והם מפחדים. באופן מודע או באופן לא מודע הם מוטים. היו הרבה מקרים שהשופטים פסקו נגד הפסק של התקשורת ואח"כ הם סבלו כל החיים.  כלומר, הרבה פעמים עושים לינץ' ציבורי לבן אדם, לכן זה לא אמין מה שהם אומרים.  זה הנשיא מהרגע שהוא התמנה נשיא הוא נרדף על ידי התקשורת.  ביום שהוא התמנה, אמרו בעיתונות שזה היום הכי שחור למדינה.  אם כן, אי אפשר לסמוך על דבר כזה. 

לא יכול להיות שבכל הסעיפים שהוא הואשם עד הסעיף הכי קטן הוא יצא חייב.  לא יכול להיות דבר כזה, זה דומה לבית דין שראו כולם לחובה, זה לא יכול להיות. מה לא היה איזה פיפס קטן שהיה סתם?  לא יכול להיות.  זה נראה תפור.  מי שמתבונן בכל הפרשה, בכל הפרטים, האנשים, הרי הכל פתוח ואין סודות, הכל כתוב בכמה מאות עמודים - זה לא נראה שהוא אשם. אלא מפחדים מהתקשורת, וכבר היו דברים מעולם, אצלנו ואצל הגוים. 

כמו במשפט דרייפוס שהיה ברור שהוא חף מפשע והוא הוכנס לעבודת כפייה, עירער ועוד פעם הורשע, למחרת הרשעתו הנשיא נתן חנינה, זו סתירת לחי לבית המשפט. הנשיא לא נתן אמון בהרשעה.  שופטים אחרים, גם שמלאנים וגם חילוניים אמרו שהפסק הזה הוא בושה וחרפה, והם מבינים בזה ואי אפשר לומר שהם מוטים, כי הוא ימני והם שמאלאנים, והם חילוניים והוא דתי קצת.   הם אמרו שזו בושה למדינה.  שופטים הם מוטים.  בעירעור למחוזי של מרגלית הר שפי הייתה שופטת מההרכב שהייתה בעדה ועד היום התקשורת רודפת אותה.  אנשים מפחדים מהתקשורת.

באופן כללי בתי משפט בארץ פוסקים 99% מהנאשמים מורשעים, זה לא יכול להיות. בכל מדינות המערב, המומצע בין 65% לבין 75%, אלא אם כן נגיד שכלל ישראל רשעים. גם כשיש ערעורים, הערעורים במדינת ישראל כמעט כולם מחזקים את המשפט הקודם, במדינות אחרות 20% מהערעורים מזכאים.  משהו כאן לא תקין, כל הסיפורים הזה לא נראה, זו טעות.

בנרדס נשפט וישב בבית הסוהר 25 שנה, הוא עירער ובסוף זוכה.  השופט שחייב אותו, השופט חיים כהן, כשברנדס זוכה, הוא היה מאוד חולה. הוא טילפן לשופטת שזכיתה אותו ואמר לה: "ישר כוחך שאת מתקנת את מה שאני עיוותתי".  הוא עשה תשובה.  אח"כ כשהוא מת, ברנדס לקח את הארון שלו לאות הוקרה.  יש הרבה סיפורים כאלה.

השופטים מושפעים מדעות אישות.  כשהקימו אתה ישוב בית אל היה בג"ץ להוריד אותו. אחד מהשופטים הוא היה שמאלני, אז ידעו מראש מה יהיה.  אחד מהתושבים בבית אל עשה לו טובה פעם, אז הוא התקשר אליו ואיחל לו שיפגשו בבית המשפט, השופט פסל את עצמו ובמקומו נכנס שופט ימני והישוב נשאר. 

באופן כללי במשפטים על הטרדת נשים התקשורת תמיד בעד האישה, כי איש חשוב הטריד אישה זה 
חדשות מעניינות.  אישה שסתם העלילה על אדם חשוב, זה לא מעניין. לכן התקשורת בעד גם אם זה לא נכון.  היה רב אחד בדרום שהעלילו עליו והוא אח"כ קיבל הרבה כסף.  אדם אחד סיפר שהוא לקח שתי חיילות בטרמפ והם איימו עליו שאם לא יקח אותן לביתן הן יעלילו עליו, אז הוא הסיע אותן לאן שרצו כי אי אפשר להיסתכן.  הייתה ילדה באמריקה שאמרה שאבא שלה התעלל בה מינית, המורה הייתה מזועזעת ודיווחה למשטרה.  בית המשפט הכניס את האבא לבית סוהר.  הילדה המשיכה ואמרה שהיא נכנסה להריון ואביה הכריח אותה לעשות הפלה פעמיים, היא גם אמרה שהוא נתן גם לשכן להתעלל בה מינית.  אח"כ היא אמרה שהסבתא שותפה, וגם שהסבתא שלה עפה על מטאטא...  ואז קלטו שהיא שיקרה לארוך כל הדרך, נפל להם את האסימון, הם עשו משפט חוזר ויזכו את הבן אדם.  הבן אדם והילדה תבעו את המסודות למליון דולר פיצוים.  גם הילדה תבעה על כך שהאמינו לה בלי לבדוק.  מזל שהיא סיפרה שהסבתא עפה על מטאטא...

היו המכשפות של סלם, עיר באמריקה.  האשימו נשים בכישוף אבל הם לא היו מכשפות. בסוף הם זכו, אבל לאחר הריגה.  קם השופט שהרשיע אותם ואמר שהוא אשם, הוא אמיץ.  אבל הן כבר היו בקבר.  הגמרא אומרת לא לשפוט דיני נפשות באומדנא, וכן אמר הרמב"ם.  פה נראה ברור שנעשה עוול, מה יקרה בעתיד אני לא יודע.

א.	אנחנו לא מאמינים לערכאות של גוים, ק"ו אם יש שופט גוי.

ב.	בגלל שהיה מסת תקשורתי מההתחלה ועד עכשיו, השופטים הם מוטים.

ג.	בגלל הנטיה המתמדת להצדיק את המתלוננת (כי זה יותר מעניין).

ד.	בגלל שעיון בכל מערכת ההוכחות מראה שאין כאן ממש.

רבנו הרב צבי יהודה אמר שהמדינה היא קידוש ד', ומערכת המשפט והחינוך הם חילול ד'.  אבל במדינה קידוש ד' גדול מחילול ד'.

העיתונאים אמרו על אותו יום שהוא התמנה נשיא שזה היה יום שחור, יש בזה אמת אבל לא על אותו היום, אלא על היום.

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: מוסריות מדינית (מאמרים)]] [[קטגוריה: ראש הממשלה (מאמרים)]] [[קטגוריה: אקטואליה (מאמרים)]]