שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

האם לבטל בין הזמנים בגלל מבצע צוק איתן?

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־12:55, 21 בדצמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == האם לבטל בין הזמנים בגלל מבצע צוק איתן? == [אתר סרוגים] מועצת גדולי התורה הורתה שכיוון ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

האם לבטל בין הזמנים בגלל מבצע צוק איתן?

[אתר סרוגים]


מועצת גדולי התורה הורתה שכיוון שעת צרה היא ליעקב אז צריך שכולם ישארו בישיבות וילמדו תורה. זה נכון של"בין הזמנים", אין מקור. כבר צעקו נגד מנהג זה המהר"ל והשל"ה, שכבר בזמנם היה נהוג. בגמרא ברכות (לה ב): "א"ל רבא לרבנן במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא", כלומר, לא לבוא ללמוד אצלו בימי תשרי וניסן כדי שיעבדו ותהיה פרנסה. למה תשרי וניסן? כי ממילא יש חגים שממעטים את זמן הלימוד, אז באותה הזדמנות יעבדו, ותהיה להם פרנסה לכל השנה. אבל חודש אב לא מצאנו שיש בין הזמנים. אמנם בזמננו, לאנשים אין כוח ללמוד בלי חופש, הם צריכים להתאוורר ולנוח, לכן יש בין הזמנים. אבל כמובן כמו כל שנה, בישיבתנו מי שרוצה להישאר כל בין הזמנים, תבוא עליו ברכה.

אמנם מה שכתוב ש"עת צרה ליעקב", "דם ישראל נשפך" ו"איומים וסכנות", זה לא הגדר. אם היינו בגלות ונרצחים לנו אנשים זה עת צרה, אבל זו מלחמה, ובמלחמה נופלים. לא כתוב בתורה באף מקום שיש הבטחה אלוהית שבמלחמה לא נופלים. אדרבא, בצבא של דוד אדם כתב גט לאשתו (שבת נו א. כתובות ט א). כאשר שאל תלמיד את רבנו הרב צבי יהודה שאלה זו במלחמת יום הכיפורים, בה נהרגו לנו אולי פי מאה, הוא השיב: איפה החוזה שלך?! איפה החוזה שד' חתם לך שלא נהרגים במלחמה?! נוסיף משל למה הדבר דומה, לאדם קנה דירה האם זו עת צרה, מפני ששילם כסף רב?! וכן, אנו לוחמים, אנו משמידים את האויב, אנו בונים את הבטחון של האומה, ויש לזה מחיר. כל דבר יש לו מחיר בעולם. לכן הגדר אינו "עתה צרה ליעקב" אלא "עת ישועה ליעקב"!

גם צריך לדעת שודאי בזכות התורה יש הגנה, אבל זה לאו דווקא נקודתי אלא זה כוללני. כאשר באומה לומדים תורה, אז יש עוז וגבורה, יש אור אלוהי ששוכן ומגן. זה לאו דווקא באותו רגע שלוחמים נקודתית, זה כוללני, כל הזמן לומדים תורה, השכינה שורה, מתוך כך מנצחים במלחמה.

ויש להעיר שהלומד תורה כדי להציל מצרה, זה נקרא לא לשמה, כמבואר במסכת נדרים (דף סב), שלא יאמר אדם: 'אני עוסק בתורה כדי שיקראוני רבי, כדי שיקראוני חכם" אלא 'עשה דברים לשם פועלם, וסוף הכבוד לבוא'. זה ברור שכאשר לומדים תורה סוף הברכה לבוא, אבל אם אדם לומד תורה לשם כך, זה לא לשמה. גם לימוד לא לשמה זה לימוד, מתוך שלא לשמה בא לשמה, אבל זה לא האידיאל העליון של לימוד תורה.

לכן, יש להאריך בלימוד תורה - בין בישיבה בין בבית - לשמה ומתוך הלשמה העם יתרומם ויתעלה בעוז וגבורה.


  • פורסם בשאילת שלמה 349