שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

האם ומתי לומר סליחות (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־11:49, 30 באוגוסט 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מתי לומר סליחות? ואם בכלל לומר סליחות? ספרדים כל חודש אלול זה סוחט הרבה כוחות ונחלשים בלימוד תורה. ואשכנזים אומרים 10 ימים סליחות.

יש שאמרו לומר סליחות בחצות בלילה. ויש שאמרו לומר סליחות לפני מנחה. הכל טוב. יש שאמרו- שו"ת יחווה דעת רק בשני וחמישי. הכי טוב מכל העצות זה רגיל. לפני שחרית.

כלל גדול לימוד תורה זה לא חלופה להיות יהודי רגיל, זה מה שעושה יהודי רגיל ועוד קומה. יהודי רגיל הוא קם לסליחות. ספרדי חודש אלול וכן לאשכנזים בזמנם. אז ק"ו למי שלומד תורה שצריך לקום לסליחות. הוא לא לומד תורה כדי לקיים פחות מצוות, אלא כדי לקיים יותר מצוות. ואם אין לו כוח אז שילמד פחות.

מה עדיף להתפלל במניין או ביחידות ויהיה יותר זמן ללמוד? עדיף להתפלל במניין. וכן הלאה עוד שאלות מסוג כזה.

כתוב בספר אולי הרוקח- היה רב שהיה מזרז להתפלל, אולי היו אז מתפללים ארוך, ובסוף נענש מן השמים. קודם צריך להיות יהודי רגיל ולהוסיף תורה.

היו קהילות שכולם קמו בהם לתיקון חצות, עכשיו לא קמים. אבל מי שלומד תורה צריך לקום לתיקון חצות. ומשום שעכשיו אנשים יראי שמים קמים לסליחות אז גם מי שלומד תורה צריך לומר סליחות. זה לוקח 35-40 דקות. ואם הוא עייף אז שילך לישון חצי שעה ארבעים דקות לפני לישון.

כמו שאמר הנציב על תלמידים שלמדו עד מאוחר בלילה את הפסוק- "קום עצל עד מתי תישן". קום- הוא בלימוד, קום. אתה עצלן שאתה הולך לישון מאוחר, קום ולך לישון. וזה אע"פ שהנציב לא הלך לישון והיה ער ב3 המשמרות שהיו בוולואזין.

ולכן צריך ללכת לישון 40 דקות לפני כן ולקום מוקדם ולומר את הסליחות.

לא לדחות מצוות בגלל שקידת התורה, נשאר זמן ללמוד תורה גם אחרי כן. זה לא רעיון.

אע"פ שגדולים שאמרו רק שני וחמישי הם יודעים מה שהם אומרים, אבל אנחנו אומרים פה מה שצריך להיות, לבנות את החיים בצורה כזאת.

שאלה ב' שאלו בעיתון זרעים בנ"ע את הרצי"ה איך יוצרים אווירה של אלול? הוא אמר שהוא לא יודע. אם כל השנה מקיימים תורה ומצוות אז יש אווירה של אלול. אי אפשר ליצור באופן מלאכותי אווירה של אלול או כל אווירה. אע"פ שאנשים בדור הזה, 500 שנה אוהבים אווירה. הפוך. לפעמים אדם לומד תורה ומקיים מצוות וזה יוצר אווירה.

למשל- מי שקנה שדה קנה את האוויר שמעל השדה עד השמיים, ולכן אף אחד לא יכול לבנות מרפסת מעל השדה. אבל אי אפשר לקנות אוויר. תמכור לי את האוויר של השדה שלך- אין דבר כזה. אתה יכול לקנות את הכל ואח"כ ארשום לך אוויר.

אז אדם עוסק בתורה ומצוות אז הוא קונה את האווירה. ואח"כ הוא זקן וחלש ואין לו תורה ומצוות אך נשאר לו האווירה, אך אי אפשר לקנות אוויר.

סליחות זה לא מצוה אלא מנהג? זה נכון, זה לא כתוב בשום מקור, אל בגאונים ובשו"ע, אבל הנמהג הזה הוא מנהג טוב שכל עמ"י נהג בו אז כולנו חייבים בו, זה לא כמו מנהג לדבר בבית הכנסת.. זה מנהג טוב להתכונן לסליחות. יש לזה מקור בגאונים ועמ"י קיבל. ומנהג שעמ"י קיבל זה מחייב. זה לא מנהג של שטות אלא זה מנהג טוב והוא מחייב את כל עמ"י.

מה זה מנהג? יש לפעמים שחכמים תקנים ועמ"י נוהג כך, ולפעמים העם נוהג וחכמים אומרים שזה טוב.

ולכאורה אם זה מנהג טוב אז לימוד תורה עדיף? זה שזה מנהג טוב אנחנו יודעים כי זה כתוב בשו"ע, וכן עמ"י קיבל אותו אז צריך לעשותו. יש הרבה מנהגים. מנהג זה שהשכינה מדברת מתוך גרונה של כנסת ישראל. יש לפעמים ביטוי "מנהג נביאים". מנהג זה דבר טוב וזה גם מחייב. זה כמו נדר. נדר ערבים אתה אומר אנחנו לומדים תורה כל היום אז אנחנו לא צריכים סליחות והם לא לומדים אז הם צריכים סליחות? זה לא נכון. יש לפעמים שדנו בזה לעניין קורבנות שמופיעים בכל הסידורים וזה מוזכר בשו"ע. ויש הרבה ישיבות שלא אומרים אז יש שאמרו למה אתה אומר קורבנות? כי מי שאומר קורבנות זה כאילו הקריב קורבנות ואם זה ככה אז גם מי שלומד תורה הוא כאילו הקריב קורבנות, יכול להיות. נתרץ את המנהג של הישיבות. אבל סליחות זה מאות של שנים שנוהגים לומר את הסליחות.

עדיף אשמורת הבוקר מאשר חצות לילה? באשמורת הבוקר- זה באמת אנשים עייפים. חצות עכשיו זה רבע לאחת והולך לישון ב1 וחצי אז הוא עייף כל היום. אבל לקום חצי שעה ארבעים דקות לפני זה לא נורא.

האם אשכנזי יכול לומר נוסח של ספרדי וההיפך? הנוסח הוא מחייב, המהרי"ל אומר אפילו לא לשנות מנגינות. מנגינה זה לא סתם. צריך להשאר אשכנזי וספרדי ספרדי. יבוא המשיח ונראה מה הוא יגיד. יכול להיות שהוא יבוא ויגיד שכל אחד ישאר איך שהוא. ואולי הוא יגיד שיהיו אשכנזים או ספרדים.

מבחינת הסגולה של הזמן עדיפה אשמורה האחרונה של הבוקר או בחצות? בגמ' כתוב שקמים באשמורת השלישית, אבל מפרשי השו"ע אומר ספר הזוהר בחצות. הגמ' והשוע אומרים באשמורת. אז אפשר ככה או ככה.

אנחנו עכשיו מדברים מצד שצריך לקיים- מה שכל עמ"י מקיים ושזה לא יפריע ללימוד תורה, זה הכי פשוט. אע"פ שגם הפיתרונות האחרים הם בסדר.

==























==