שיעורי הרב שלמה אבינר

עוילֶם גוילֶם

[ראיין: הרב מרדכי ציון]

ש: האם הרב שמע על השמועה שפשטה אתמול שהרבנות הראשית טעתה בחשבון והשנה הייתה אמורה להיות מעוברת, כי מזג האוייר סוער, כך שפסח היה צריך להיות בעוד חודש?

ת: לא. מאיפה אשמע הבלים כאלה?

ש: אך מה דעתו של הרב לגופו של עניין?

ת: הבל. ילד קטן בכיתה א' יודע שלא הרבנות הראשית קובעת את החגים, אלא בכסף כיס שהוא מקבל הוא יכול לקנות לעצמו לוח שנה בשקל אחד.

ש: אז איך הרב מסביר שכל כך הרבה אנשים נפלו בפח?

ת: איני מסביר. אני מעדיף להסביר רש"י על החומש, מאשר להסביר מי שהוא פתי המאמין לכל דבר. מה נעשה? - עוילֶם גוילֶם.

ש: אז למה הרבנות הראשית פרסמה הכחשה?

ת: רחמנות על עמי-הארץ. גם הם יהודים.

ש: אך איך זה קורה שיש כאלה עמי-הארץ?

ת: כי לצערנו אנשים לא לומדים תורה, אז צומחים עמי הארץ וגם חוטאים. במקום ללמוד תורה, עסוקים בהבלים, בקריאת עיתונים, בפייסבוק ובוואטסאפ, באינטרנט ובטוקבק. ובת קול יוצאת כל יום מהר חורב ומכרזת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה.

ש: ומי שפרסם זאת, זה היה מותר?

ת: ודאי לא. אסור לשקר. אסור לגרום צער לבריות.

ש: אסור לעשות בדיחות?

ת: תלוי אלו בדיחות. בספרו צדקת הצדיק רבי צדוק הכהן מלובין מברר שלהומור יש שני סייגים: איכות וכמות. איכות: אפשר לצחוק מעבודה זרה ומעבירה, אך לא מדבר ישר וטוב. כמות: גם אם מותר לצחוק, זה רק במידה מועטת, אך רוב הזמן יש ללמוד תורה.

ש: אז מי שהפיץ זאת, מה גדרו?

ת: מושב ליצים. עיין עבודה זרה יח ב. גם תעודת עניות, שאנשים אבדו חוש ההומור הבריא, ולכן מוצאים להם מפלט בהבלים.

ש: בסיכום?

ת: כבר לפני כמה מאות שנים, הופיעה בעולם המהפכה הביקורתית – אדם צריך להשתמש בחוש הביקורת. כמובן לא נגד תורה ומצוות, אלא נגד הבלים ודמיונות. והעיקר להקדיש כל זמננו הפנוי ללמוד תורה.

ש: ובכל זאת, עובדה שיש מזג אוויר סוער וחריג?

ת: זה קורה כל 10-15 שנה,רק לאנשים יש זכרון קצר.

ובעיקר, כבר אמר האדמו"ר מצאנז: הגשם הוא ברכה. אנשים מחפשים כל מיני סגולות לפרנסה, והנה ברכה ישירות מהקב"ה. אשרינו שזכינו.

• פורסם בשאילת שלמה 384