שיעורי הרב שלמה אבינר

האם אין דרך להגיע לשלום?

[אתר כיפה]

לפני שנים, הודיע לי חבר בצער לפני מבצע "חומת מגן": "אני יוצא לשליחות חינוכית של שנתיים לחוץ לארץ. כיצד אשב שם בזמן שחבריי יצאו למלחמה"? "אל תדאג" השבתי לו "תהיינה עוד מלחמות כשתחזור, וגם לבנך ולנכדך". – "אתה לא אופטימי" הגיב. - "אני כן אופטימי. פסימיות זה פוגרומים ושואה. אך לפי מצבנו אופטימיות זו מלחמה".

האם אין דרך להגיע לשלום? מלחמה היא דבר כה קשה ונורא. אולי נוותר לדרישות שונאינו, והעיקר שיהיה לנו שלום?

זאת השאלה: האם ויתורים מקדמים את השלום? זו מחלוקת עמוקה בין סוציולוגים. הם חקרו מדוע בכלל יש מלחמות בין עמים. האם כל אומות העולם הן חסרות בינה עד כדי כך, שלא להבין שמלחמה היא הרת אסון? תשובה ראשונה: טבעי שיהיו חילוקי דעות בין עמים. גם בין בני אדם יש סכסוכים. שניים אוחזים בטלית, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה. וכן שני עמים אוחזים בשטח, זה אומר כולו שלי וכו', אם אשיג אותו בשקט ובשלווה מה טוב, ואם לא, כל דאלים גבר.

כך הגדיר זאת התיאורטיקן הפרוסי המפורסם של המלחמה, קרל פון קלאוזביץ: סכסוך שאי אפשר לפתור בדרכי שלום – פותרים אותו באלימות ובכוח. המלחמה היא המשך המדיניות. האלימות היא אמצעי אחרון להשיג את המבוקש.

לפי תיאוריה זו, אם נוותר לצד השני או נגיע לאיזו פשרה – ממילא יבוא השלום. אגב על פי קו זה, יש פרדוכס מעניין: מי אשם במלחמה? לא התוקפן אלא הנתקף. התוקפן אינו רוצה מלחמה אלא כברת ארץ מסוימת, והסכמת הנתקף היתה חוסכת מלחמה. אם כך הוא הוא האשם במלחמה!

אבל יש תיאוריה אחרת לסיבת המלחמה, שונה מן הקודמת או מתווספת לה: לאדם יש אופי תוקפני מטבעו. אנשים אינם אלימים עקב חילוקי דעות, אלא הפוך - בגלל אלימותם נוצרים חילוקי דעות, שהם רק תוצאה של התפרצות אותם מאוויים אגרסיביים. החוקר קונרד לורנץ ניתח היטב את המרכיבים התוקפניים שבחיה ובאדם.

כמובן, ידענו מקדם שבאדם שוכנת חיית אדם. כאשר היו שני אנשים על פני תבל, קם אחד והרג את חברו: לא יכלו לשכון יחד על כדור ארץ אחד. זו התחלה שאינה מבשרת טובות. למה קין רצח את אחיו? "ויאמר קין אל הבל אחיו… ויהרגהו" (בראשית ד ח). על מה דיברו? חז"ל אומרים: חלקו ביניהם את העולם, קין לקח קרקעות והבל מטלטלין. אך הבעיה לא נפתרה בכך. הבל אמר לקין: תן לי בגדיך, וקין אמר להבל: עוף מן הקרקע. ויש אומרים, כל אחד אמר: בשטחי ייבנה המקדש. ויש אומרים רבו על האחות השלישית... אלו סיבות המלחמות: כלכלה, דת, וסחף רומנטי.

אבל כבר לפני כל זה, ד' סירב לקבל את מנחתו של קין. ולמה? ד' הסביר לו: "לפתח חטאת רובץ" (שם ז). אתה מלא יצר הרע של אלימות, שאמנם עוד לא התגלתה, אך היא טמונה בך ועליך לתקן אותה. אין ערך לקרבנות שלך אם אתה משאיר בתוכך את כל מלוא תוקפנותך (עיין אורות עמ' לב). אך קין לא תיקן עצמו, ולבסוף אלימותו התפרצה בענייני רכוש, דת או רומנטיקה.

הכל מתחיל מן החיה שבאדם. לפעמים שואלים: האם נכון הוא שמוצא האדם הוא מן החיה כטענת תורת ההתפתחות? יש להשיב: אין זה מטריד אותנו אם האדם בא מן החיה, אלא אם הוא כבר הגיע למדרגת אדם! יש באדם מרכיבים נפשיים המשותפים לו וליונקים, ויש שמשותפים לו ולזוחלים, שמבטאים חייתיות גסה עוד יותר.

אמר הוגה דעות אחד: הברומטר המוסרי של עם היא התנהגותו בעת מלחמה. שם אין גבולות, הכל מותר, אפשר לגנוב ולחמוס להתעלל ולאנוס. העם היחיד בעולם שהוא כה הגון במלחמה נגד רוצחים, מחבלים ומרושעים, הוא עמנו, עם ישראל. אין לנו נטיות תוקפניות ואיננו יוצאים למלחמה כדי לתת להן פורקן אלא להבטיח את קיומנו (שם ב).

אם זאת סיבת המלחמות, הפתרון היסודי אינו קרוב כל כך, ובינתיים ישנה רק עצה אחת: הרתעה! להפחיד אדם אלים מועיל למאוּיָם וגם למאיים עצמו. כך הוא יחדל. לצערנו, שכנינו אלימים לא רק כלפינו, אלא גם בינם לבין עצמם. הם מעוללים דברים נוראים ואיומים, משליטים מיעוט על רוב במשטר טרור בתוך המדינה, ומחוצה לה נלחמים במדינות אחרות באכזריות שאין דוגמתה. הלב כואב על מה שקורה בלבנון בתגרת ידה של סוריה.

אל לנו להשלות את עצמנו בדמיונות שווא שהשלום בפתח. אין אשליה מסוכנת מזו. היא גם עלולה לשכנענו להכניס נשים ביחידות קרביות, שהרי צבא של שלום אנחנו ולא צבא של לוחמים.

כל ניסיון לשכנע את שכנינו מבחוץ או מבפנים לשלום אמיתי, כאשר הם חסרי כל יחס אנושי גם בינם לבין עצמם ומחנכים ילדיהם לרצוח ולהתאבד, דומה לנסיון לשכנע נאצים שהם אינם אנטישמים. כלפי נאצים ודומיהם אין מקום לסלחנות והבלגה אלא הבנת הלגיטימיות של השימוש בכח.

זו הדרך, אין אחרת: הרתעה, כמו שאומר הפתגם הלטיני:si vis pacem para bellum אם אתה רוצה שלום הכן מלחמה. איננו אוהבים מלחמות, לכן אנו מכינים מלחמות. ב"ה, צה"ל מוכן למלחמות. זהו צבא מעולה. מידי פעם מפרסמים מכונים איסטרטגיים בעלי שם שיש בכוח צה"ל למגר את כל צבאות ערב בבת אחת. ודאי גם שכנינו יודעים זאת, שהרי מאז מלחמת יום הכיפורים חדלו מלהטריד אותנו, ב"ה.

כדי שיבוא השלום העולמי הקבוע והנצחי, התכונה הפנימית של האדם צריכה להשתנות. בינתיים נקווה שנמנע מלחמות על ידי שנהיה מוכנים למלחמות ולא ניכנע ללחצים, על ידי ששכנינו ידעו שמלחמות אינן מפחידות אותנו. גם לשלמה המלך היה צבא אדיר וכביר, וכך הבטיח את השלום, בלי שהוצרך להשתמש באותו צבא. כך אנו מאחלים לעצמנו.

בוודאי לא נבנה שלום על שקר וגניבה. הגולן הוא שלנו על פי התנ"ך, על פי ההיסטוריה, על פי המוסר, על פי החלטת בלפור להקים לנו בית לאומי, על פי האנושיות הפשוטה - שהרי הפכנו מאז מלחמת ששת הימים איזור שומם לגן ד' על ידי מסירות נפש.

איננו מתייאשים. סוף האנושות להזדכך ולהיטהר, יתוקן העולם במלכות שדי, לא ישא גוי אל גוי חרב, לא ילמדו עוד מלחמה – ויבוא שלום עולמי. "לכן בעמים יחד, תיפול אימה ופחד, לבם יפחד בעת יעלה גוי אחד, ואורחותיו יצליח" (פיוט 'אגיל ואשמח בלבבי' של מוצ"ש).

• פורסם בשאילת שלמה 382