שיעורי הרב שלמה אבינר

שכתוב שעור בישיבה על יד עתונאי]

יש מכנים זאת 'עולה להר הבית', אבל צריך לומר שאדם כזה איננו עולה, הוא חוטא. אין בזה שום חידוש. הכניסה להר הבית היא שיבוש וחטא נורא, לא רק קלקול קטן צדדי. אי אפשר ללמוד תורה עם אדם שיש בו קלקול חמור.

לא אתייחס לשאלה האם קיימת כאן מחלוקת לשם שמיים, כי זה לא מעלה ולא מוריד. גם שיבוש לשם שמיים הוא שיבוש. גם הכסיל המוזכר בספר הכוזרי, שחילק תרופות לחולים והרג את כולם, עשה זאת ללא ספק לשם שמיים.

זה גם לא קשור לשאלה אם יש תלמידי חכמים שאומרים להיכנס להר הבית. גם אם תלמיד חכם אמר דבר משובש, הוא עדיין דבר משובש. אדרבה, אם אדם פשוט אומר דבר משובש אז מילא, אבל אם תלמיד חכם אמר דבר שיבוש זה בעייתי יותר. אם תלמיד חכם חולק על הסנהדרין, הוא חייב מיתה. לעומת זאת, אם אדם פשוט חולק על הסנהדרין, הוא חייב לכל היותר טיפול פסיכולוגי. אם תלמיד חכם גדול חולק על הסנהדרין, כמו רבי אליעזר בסיפור תנורו של עכנאי במסכת בבא מציעא, מחרימים אותו. זה לא קשור לעובדה שהוא גדול וענק. דיינו בכך שלא רצה לקבל את הכרעת החכמים. לא נדון בשאלה איך קורה שתלמיד חכם גדול משתבש, כי כל אחד יכול להשתבש. אפילו משה רבינו טעה שלוש פעמים ואהרון הכהן תיקן אותו. אפילו אדם הראשון טעה.

גדולי הדורות הם כמו סנהדרין, אחרת תהיה פה הפקרות וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אם גדולי החכמים אומרים כך – אז נגמר הדיון. כך הורו. כיום מתרחש טשטוש וטוענים שכל הרבנים שווים זה לזה. לא כל הרבנים שווים זה לזה. קיימים גאוני עולם גם בדור שלנו, אז האם כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה?!

בגלל שכל הזמן אנשים עולים ועולים להר ומדברים ומדברים על כך, שכחו שזה שיבוש חמור. ההרגל שוחק הכל. כשרואים אדם שמחלל שבת ברחוב צריך להתעלף, אז למה אנחנו לא מתעלפים? כי התרגלנו. לא אמרתי לזרוק על העושה זאת אבנים, אבל כך או אחרת זה דבר חמור. כמו במחזה של אז'ן יונסקו 'קרנפים'. פתאום לאדם אחד צומח ראש של קרנף, ולכולם זה נראה מוזר ומשונה. אחר כך זה קורה לאדם נוסף וזה עדיין נתפס כמשונה. אחרי עשרה או עשרים בעלי ראש קרנף, כבר לא מתרגשים מזה. בסופו של דבר כולם נעשים בעלי ראש של קרנף, מלבד אחד שעדיין יש לו ראש אנושי, וכולם אומרים עליו כמה מוזר הוא.

די לנו בשתי שורות של מרן הרב קוק בעניין הר הבית, שאומר שפגימה כחגירת הציפורן במקום המקדש חמורה יותר מאלף יישובים מעשיים. מונטיפיורי ואחר כך רוטשילד, עם כל זכויותיהם האדירות בהקמת יישובים בארץ ישראל, מכיוון שנכנסו להר הבית רבני ירושלים הביעו התנגדות. וכן מרן הרב קוק. מונטיפיורי חשב בשוגג שמותר להיכנס אם נושאים אותו באפיריון, וזה לא נכון. הזכויות הרבות שלהם לא עניינו את רבני ירושלים. מי שנכנס לשם – שללו אותו. לשם כך היו מוכנים אפילו להפסיד את כל הכסף שהשניים האלו תרמו.

יש חוטאים שטועים מתוך חרדת קודש והתלהבות עליונה ונשגבה לשם שמיים,אבל הם מזיקים לא פחות מפושעים רגילים, והדוגמא הידועה היא של נדב ואביהו. הם היו אנשים קדושים ועשו מה שעשו מתוך צמאון עצום ודבקות אלוהית, אין בזה צל של ספק, אבל ד' לא ציווה על כך. נקודה. כולנו עושים דברים שה' לא ציווה, אבל כשזה קרה במקום הקודש באה אש מהשמיים ושרפה אותם. הם היו צדיקים עליונים וגדולים יותר ממשה ואהרון, כך מבאר רש"י, אבל הם טעו.

זה קרה ביום שבנו בו את המשכן וכל השמחה הושבתה. זה אסון. הקדוש ברוך הוא לא יכול היה להרוג אותם ביום אחר? הוא רצה שהם ימותו ביום של חנוכת המשכן, עם כל הקדושה והטהרה, יום שלפי דברי חז"ל נטל עשר עטרות ושקול ליום שנבראו בו שמיים וארץ, כי הוא רצה לומר: היזהרו! לא עושים במקדש כל מה שרוצים. הם מתו דווקא באותו היום כמזכרת עוון לאומה. פגימה הכי קטנה בהר הבית.  זה כמו אלף עבירות במקום אחר, כמו אלף יהודים שאוכלים לא כשר. אל הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל הגיע יהודי מסויים, אבל עוד לפני שהרב השיב לו לשלום, הוא שאל אותו: 'אתה נכנס להר הבית? אם אתה נכנס, אני לא רוצה קשר איתך'. רק כשאותו יהודי השיב בשלילה, הוא הסכים לדבר איתו..

בבחירות הקודמות להימנע אמר אז הרב צבי טאו : "אם חבר כנסת נכנס להר הבית – אני לא תומך במפלגה".  זה לא דבר צדדי, כשזה בתוך הקודש פנימה.

אי אפשר ללמוד תורה מכל אחד ועם כל אחד וללמד כל אחד. תלמיד שאיננו הגון – החוצה. רב שאיננו הגון – החוצה. אמנם לא כתוב במקורות על חברותא שאיננו הגון, אבל זה אותו העיקרון. אפשר ללכת לצבא עם חברותא שאינו הגון, אפשר לבנות את הארץ ולעלות לארץ ולעשות אלף דברים איתו, אבל לא ללמוד תורה. כך כותב רבי צדוק הכהן לגבי מאמר המשנה 'אל תתחבר לרשע', שלא צריך להתרחק מדמויות כאלו בחיים השוטפים ובענייני ידידות, אבל כשזה נוגע ללימוד תורה יש להתרחק. למה אסור ללמוד מרב שאיננו הגון? כי הדברים הלא הגונים שלו מחלחלים בעת הלימוד באופן מודע ולא מודע. מודע ולא מודע לרב, ומודע ולא מודע לשומע. אם זה מודע הדבר קל יותר, כי אפשר להתווכח, אבל זה מחלחל גם באופן לא מודע.

אסור שיהיה לי רב לא הגון, אף על פי שהוא גדול הדור. האמורא רבה בר בר חנה כבר הורה במסכת מועד קטן לגבי רב מסויים שהתגלה כלא הגון, שרק אם הרב דומה בעיני התלמיד למלאך ד' צבאות מותר ללמוד תורה מפיו. אם לא – אסור. אותו הדבר נכון גם לגבי תלמיד שאיננו הגון. הוא מסתובב בישיבה ומשפיע על אחרים. הוא אומר דברים לא הגונים. מי שלא מבין את זה, לא מבין את כוח השכל. הוא חושב שביכולתו ללמוד דברים לא הגונים ולא יקרה לו כלום. הוא איננו מבין את כוח השכל, איך הוא חודר לתוך האדם ומהפך את כל אישיותו לטוב וגם לרע. הוא מזלזל בשכל.

רבי מאיר אמנם למד מאלישע בן אבויה, אבל הוא היה יוצא דופן. בכל הישיבות אמרו שמעתה והלאה אסור לצטט את דברי רבי מאיר כי אם יצטטו אותו, הם עוד יבואו ללמוד גם מאלישע בן אבויה. לא נאמרה שמועה משמו. זה לא קשור לשאלה אם רבי מאיר צדק או לא. פשוט לא רצו לצטט אותו עוד. אי אפשר ללמוד את דברי אלישע בן אבויה מבלי להתבלבל, וממילא אי אפשר ללמוד בחברותא עם אדם שאיננו הגון. מי שעולה להר הבית אינו הגון. אי אפשר ללמוד איתו כי משהו השתבש בראשו, ומי שלא מבין שמשהו השתבש באדם כזה, משהו השתבש גם בו. לא לומדים ממישהו שיש בו משהו משובש. קיימת הקפדה יתרה מי לומד ואיך לומדים.

קיים מסר סמוי בלימוד, ולא תמיד חשים בזה. הרמב"ם הרי ציטט את אריסטו ולימד אותנו 'שמע האמת ממי שאמרה', אבל זה עוד לא אומר שנביא את אריסטו לשמש כר"מ בישיבה. האם אני מאמין למשפט פיתגורס? זה משפט נכון, מה לעשות? יפה אמר אותו עם הארץ, אבל לא כתוצאה מכך נזמין את פיתגורס לשמש ר"מ בישיבה.

אין לנו שמות של רבנים המתירים את העליה להר. פה זה לא ותיקן. בוותיקן יש מה שמכונה 'אינדקס ליברורום פרוהיביטורום' רשימת ספרים אסורים בקריאה, המכילה כ-4,000 ספרים. קיימים שם קטלוגים בלי סוף של אנשים שמנודים בידי הכנסיה. אל תצפו ממני ליצור אינדקס".

יחד עם זאת, חברותא פירושה קשר נפשי ולא רק טכני. ממילא, עד כמה שאפשר צריך לדאוג שלא יהיו בתוכה דעות מטושטשות ומבולבלות כאלה.

ש. מדוע מחמיר הרב בקשר הלימודי עם העולים להר, הרי בית שמאי ובית הלל, על אף מחלוקותיהם הנוקבות, ישבו ולמדו יחדיו בבית המדרש. 

ת. במה זה קשור לבית הלל? האם בית שמאי נכנס להר הבית? עלייה להר היא דבר חמור שבחמורים! בית שמאי עשו חלילה דבר חמור שבחמורים? קיים כאן טשטוש.

כניסה להר הבית היא תופעה קשה ובעייתית יותר מנושאים אחרים שעלו במהלך הדורות על סדר היום בבית המדרש. אפילו טעותם של רבנים שהורו לתלמידיהם באירופה לא לעלות ארצה ערב השואה איננה משתווה בחומרתה להיתר רבני לעלות להר הבית. גדולי ישראל שלפני השואה הורו לתלמידיהם לא לעלות לארץ טעו בוודאי טעות חמורה מאוד, אבל זו גם הכרעה כבדה מאוד. אנחנו יודעים שהם טעו, אבל זו לא סוגיה חמורה כל כך כמו כניסה להר הבית שכמעט כל ענקי החכמים מתנגדים לה.

לא כל דבר אנחנו מגדירים כטשטוש חמור, אפילו לא את אלה שלא אמרו לעלות לארץ לפני השואה, כי להם היו שיקולים, הם פחדו שאלו שעולים לארץ יתקלקלו כאן ויפסיקו לשמור מצוות. זו היתה טעות, אבל אנחנו מבינים שיש פנים לכאן ולכאן וההכרעה כבדה. פה בשאלת העלייה להר, לעומת זאת, זה דבר חמור. אנחנו גם רואים את השערוריות: אמרו להיכנס רק למקום מסויים ובסוף נכנסים לכל מקום, אמרו שייכנסו גברים בלבד ולא נשים ובסוף נכנסות גם נשים. אמרו שייכנסו רק אם טובלים ובסוף נכנסים מבלי לטבול. אמרו להיכנס בחרדת קודש ובסוף ילדים משחקים שם.

עולים להר הבית בכל שנה עשרת אלפים עליות, שזה אפילו לא עשרת אלפים איש כי יש כאלו שעולים הרבה פעמים. לכותל, לעומת זאת, מגיעים שני מיליון יהודים. אם כן, לעם ישראל יש יחס נכון למקום הזה. לכותל הוא בא ולהר הבית לא. עם ישראל הוא עם שאוהב לטייל, אבל להר הבית לא נכנסים. הוא מחוץ לתחום גם עבור דתיים וגם עבור חילונים, גם עבור ימנים וגם עבור שמאלנים. גם חילונים לא עולים להר הבית אף על פי שהוא מקום מעניין, ואילו לכותל כמעט כולם באים. מיליונים. זו הרגשה בריאה באומה אבל עכשיו שוחקים את ההרגשה הזו ומנסים ליצור תחושה שהר הבית הוא מקום ככל המקומות.

הכניסה להר הבית היא שיבוש וחטא נורא, לא רק קלקול קטן צדדי. אי אפשר ללמוד תורה עם אדם שיש בו קלקול. לא אתייחס לשאלה האם קיימת כאן מחלוקת לשם שמיים, כי זה לא מעלה ולא מוריד. גם שיבוש לשם שמיים הוא שיבוש. גם הכסיל המוזכר בספר הכוזרי, שחילק תרופות לחולים והרג את כולם, עשה זאת ללא ספק לשם שמיים.

אפילו טעותם של רבנים שהורו לתלמידיהם באירופה לא לעלות ארצה ערב השואה איננה משתווה בחומרתה להיתר רבני לעלות בהר: "הם טעו בוודאי טעות חמורה מאוד, כי פחדו שאלו שעולים לארץ יתקלקלו כאן ויפסיקו לשמור מצוות, אבל זו לא סוגיה חמורה כמו כניסה להר הבית שכמעט כל ענקי החכמים מתנגדים לה.

* פורסם בשאילת שלמה 553

==




































==

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: הר הבית (מאמרים)]]