שיעורי הרב שלמה אבינר

למי הדתיים לאומיים קרובים יותר, לחרדים או לחילונים?

האם אנו קרובים יותר לחרדים שאינם ציוניים, או שהקירוב לאלו שאינם דתיים, אך הם ציוניים הינו גדול יותר?

זו אינה שאלה נעימה, אין זה נעים לחלק ציונים לאנשים. ובכלל, מי אנחנו ומה אנחנו לחלק ציונים? רבש"ע הבוחן כליות, הוא היחיד שיש ביכולתו לדעת מי טוב מחברו ומי לא.. לכן, עדיף שלא לענות על השאלה הזו, אנו אוהבים את כל כלל ישראל. משל למה הדבר דומה? משל לאבא שנשאל, איזה מילדיך אתה הכי אוהב מכולם. ובכל זאת, ננסה להשיב על שאלה קשה זו.

עלינו להבחין ולנתח את שורש המחלוקת בינינו ובין החרדים, ובינינו ובין הציונים שאינם דתיים. המחלוקת בינינו ובין החרדים הינה מחלוקת באמצעי ואינה מחלוקת במטרה. לעומת זאת, עם הציונים המחלוקת היא על המטרה. אין הבדל במהות המטרה בין חרדים ובין הלאומיים דתיים, כולם רוצים שכל עם ישראל יתיישב בארץ ישראל, כולם רוצים שתהיה מדינת ישראל וצבא הגנה לישראל. כולם רוצים שהמדינה תהיה מדינת קודש, והעם היושב בציון יהיה עם שכולו קודש. בזה אין מחלוקת.

החילוק הוא בדרך, באמצעי להגיע למטרה: האם לעלות לארץ, או שמא יש לשוב בתשובה בחו"ל ואחר כך לעלות לארץ? האם לשתף פעולה עם המדינה, או לא לשתף עמה פעולה? צריך לשרת כעת לצבא, או לא? לצבא הקודש של החשמונאים, כולי עלמא לא פליגי, ודאי צריך להתגייס. אכן, זו מחלוקת במהות הדרך בלבד.

המחלוקת עם הציונים הינה מחלוקת מהי המטרה. כלומר, וודאי רוצים מדינה, אבל מה נעשה במדינה? איך נראה הכביש בשבת, מה יהיה בבתי הספר ומה ילמדו בבית הספר. במה עסוק הנוער בזמנו הפנוי? ודאי אף אחד אינו סבור שהמטרה הינה עיסוק בסמים ובסכינים, אך האם יש ללמד אמונה בד' או אין ללמד אמונה בד'? כיצד מתקיימים נישואין במדינה? עם מי מתחתנים, עם מי אין מתחתנים ובאיזו צורה נראים חיי המשפחה, זו מחלוקת על המטרה.

איננו מדברים על המגמה הגנוזה במעמקי לבו של כל אדם מישראל בכוח סגולת עם הבחירה, מגמה שהיא כולה קודש קודשים. במעמקי הלבבות אין הבדל, כולם נשמה קדושה וטהורה. אנו עוסקים במה שנמצא בלב, במוח ובשכל. בהשקפות עולם ובמאמצים הנגזרים מהן. זו מחלוקת חמורה.

המחלוקת הראשונה, בינו לבין החרדים הינה מחלוקת בפנים, בתוך הבית, כמחלוקת רש"י ותוספות וכמחלוקת רבי עקיבא ורבי מאיר. ישנה מחלוקת בינינו לבינם, אך אחת היא מטרתנו. החרדים מביאים ראיות מתוך התורה לחיזוק שיטתם ואנו טוענים שהראיות אינן נכונות, וכן להיפך. זו מחלוקת בפנים. ברם, המחלוקת עם החילוניים הינה על דעות שהם הביאו מבחוץ. אין שיטה כזו בהלכה המאפשרת לכהן להתחתן עם גרושה או מאפשרת לבחור להתחתן עם בחור אחר. יש דעה כזאת, ועליה נאמר: מות יומת.

מחלוקת בין הבא מבפנים ובין הבא מבחוץ. הרב צבי יהודה כינה את הראשונה: המחלוקת במחנה הפנימי. המחנה הפנימי הינו עם יראי ד', "חבר אני לכל אשר יראוך" (תהלים קיט, סג) בתוך זה פנימה ישנה מחלוקת. לכן, יש להבחין בין אדם המאמין בריבונו של עולם ומקבל עליו עול מלכות שמים ובין אדם שאינו מאמין בריבונו של עולם ואינו מקבל עליו עול מלכות שמים, וזה מרחק שמים וארץ. כפשוטו, זה בשמים וזה בארץ.. זה מרחק עצום. אנו אוהבים את כולם, אנו מכבדים את כולם, כולם חיוניים לבניין האומה. אבל אם עלינו להכריע היכן אנו יושבים, למי אנו קרובים יותר - "חבר אני לכל אשר יראוך."

נלקח משאילת שלמה 83