שיעורי הרב שלמה אבינר


== דעת הרמב"ם וגיוס תלמידי ישיבה ==


'''שאלה: הלא הרמב"ם כותב בסוף הלכות שמיטה ויובל שתלמידי ישיבה פטורים מצבא!?'''

תשובה: רבים שהכריעו לפטור, נשענו ותקעו יתדותיהם על דברי הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג יב-יג): "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ד', לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", לפיכך הובדלו מדרכי העולם. לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר: "ברך ד' חילו". והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר: "אני חלקך ונחלתך" ". "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ד' לשרתו ולעובדו לדעה את ד', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם - הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ד' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים. הרי דוד עליו השלום אומר: "ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" ".

הסתמכות על דברים אלו, על-ידי השוואת עניינם של הלוויים ושל תלמידי-חכמים לשם הסקת מסקנות הלכתיות לגבי שחרור בני ישיבה מחיוב צבא, היא עלבונה של תורת אמת. וכבר העיר על כך רבנו הרב צבי יהודה מספר הערות (לנתיבות ישראל א, עמ' קכה):

1. אין כאן דברי הלכה אלא דברי מוסר והדרכה רוחנית שבהם הרמב"ם רגיל לסיים את ספריו.

2. הרמב"ם לא קבע דברים אלו בהלכות מלחמות אלא בהלכות שמיטה ויובל.

3. דברים אלה אינם מיוחדים לישראל ולעוסקי תורתו, אלא ל"כל איש ואיש מכל באי העולם".

אין כאן קביעת חוק, אלא הבטחה לספק צרכיו לכל מי שנדבה רוחו והתרומם מעל ענייני העולם-הזה (כפי שהבין הרב ד"ר פדרבוש בספרו משפטי המלוכה עמ' 194 ועיי"ש הערת רבנו הרב צבי יהודה עמ' 242). וכן העיד הרב טננבוים, מזכיר ועד הישיבות בישראל, ששמע מפי הגאון הרב איסר זלמן מלצר, שאין כאן שום מקור לפטור תלמידי-חכמים (רבנו הרב צבי יהודה).

*
נלקח משאילת שלמה 237

[[קטגוריה: מאמר]] [[קטגוריה: צה"ל (מאמרים)]] [[קטגוריה: הלכות ציבור (מאמרים)]]