שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

החלפת פרוכת שנתרמה

ש: אדם תרם פרוכת לבית-כנסת. מותר לגבאים להחליפה בפרוכת חדשה שנתרמה?

ת: כן. כי התורם זה על דעת שביום מן הימים מותר לגבאים להחליפה.

להצלחת פלוני

ש: האם אני יכול לתרום ספר תהילים לבית הכנסת ולרשום עליו שכל קריאה בו היא להצלחתי?

ת: יש לכתוב זאת על הכריכה מבחוץ כדי שכל קורא יראה זאת ויחליט. ומסתבר שלא יסכים.

פרוכת

ש: גוללים פרוכת מימין לשמאל או משמאל לימין?

ת: לא משנה. פרישה קכח. עדיף משמאל. דרישה תרנא (ועיין שו"ת באר משה ה לח).

בימה

ש: האם זה בסדר שהבימה היא קצת קדימה?

ת: עליה להיות באמצע. שו"ת חתם סופר ו פו (עי' שו"ת אגרות משה או"ח ג י. שו"ת ציץ אליעזר י כב. במסע הרבנים למושבות השומרון והגליל, הגרי"ח זוננפלד נמנע להתפלל בבית כנסת בו הבימה לא עמדה באמצע. אלה מסעי 75, 230-228).

תפילה ברחבת בית-הכנסת

ש: אפשר להתפלל ברחבת בית-הכנסת?

ת: רק בלית ברירה, כי אין מתפללים במקום פתוח כמו שדה או בקעה. אבל אם זו חצר סגורה, אפשר. שו"ע או"ח צ ה. מ"ב יב.

תמונות בבית כנסת

ש: האם מותר לקבוע תמונות של גדולי ישראל בבית הכנסת?

ת: הנה יש שאסרו לגמרי תמונה של אדם משום איסור עשיית צורות (שו"ע יו"ד קמא ד פת"ש סק"ז בשם יערות דבש. שו"ת דעת כהן סי' סו), וקל וחומר במקום קדוש כבית כנסת. אך זו חומרא, ומן הדין מותר (שם).

עוד יש דין שאין להתפלל מול ציורים, כי זה מפריע לכוונה (שו"ע או"ח צ כג), אבל אם תמונות הגדולים קבועות שם, הן כבר לא מפריעות לכוונה (שו"ע יו"ד קמא ד פת"ש ס"ק ו) וייתכן שאף מחזקות את הכוונה כיוון שמעוררות ליראת שמים (עיין שו"ת דעת כהן סי' סד) אך יש להיזהר שלא תהיה תמונה ממש מולו שזה נראה כאילו משתחווה אליה (עיין שו"ע או"ח צ מ"ב ס"ק ע"א).

אך בבית כנסת יש עוד בעיה, כיוון שכך נהגו הנוצרים, יש בזה משום חוקות הגויים (עיין תוס' ע"ז יא א ד"ה ואי ).

מכל הסיבות האלה, זהו מנהג קבוע לכל הדורות בעם ישראל שלא לשים תמונות של גדולי לישראל בבתי הכנסת. אבל בבית המדרש, מקום בו לומדים תורה, יש מקום בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיה ל כ).

כמובן, גם בכל בית כנסת לומדים תורה, וגם בכל בית מדרש מתפללים, אך הגדרת המקום נקבעת על פי רוב שימושיו.

וכל אלה מבוארים באריכות במאמרו של רבנו הרב צבי יהודה קוק "מקום תורה ומקום תפילה" (לנתיבות ישראל ב צה).

מחיצת בית כנסת

ש: האם מחיצת בית כנסת צריכה להיות אטומה?

ת: הגר"מ פיינשטיין פסק שבשעת הדחק די שתמנע התערבות לכן מותר במחיצה עד י"ח טפחים (שו"ת אגרות משה או"ח א לט). אבל חכמי הונגריה פסקו שאסור שיראו הגברים את הנשים ושאין לשנות ממה שהיה נהוג כל הדורות, וכן פסק בשו"ת מנחת אליעזר (ז ח), שהעיקר כרמב"ם פהמ"ש סוכה שלא יראו. וכן פסק רבנו הרב צבי יהודה.

[ומסופר על רבנו הרב צבי יהודה כשיצא פסק של הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, בנוגע לגובה מחיצה בין גברים לנשים בבית כנסת, שבשעת הדחק אפשר להקל בעניין מסוים והרבי מסטמאר יצא נגדו. רבנו אמר: "ידוע שדרכינו חלוקות ושונות, אך בעניין זה הוא צדק" (ס' רבנו עמ' 122) – רשם מ"צ.]

ש: באופן תאורטי, אם אנשים היו מתוקנים, היה אפשר לבטל את ההפרדה בבית הכנסת?

ת: לא. הרי לומדים שצריך מחיצה בבית המקדש מהספד שיהיה לעתיד לבוא על מותו של יצר הרע, שיהיה בכל זאת הספד נפרד. סוכה נא-נב.

תפילה על הבימה

ש: האם מותר שבשבתות וימים טובים יתפלל שליח הציבור על הבימה ולא בעמוד התפילה הרגיל, כדי שכולם ישמעו?

ת: כן. העיקר שהבימה היא באמצע ויש עמוד תפילה לשליח ציבור מלפנים (שו"ת אגרות משה או"ח ג י. עיין שו"ת ציץ אליעזר י כב).

כיוון בית הכנסת

ש: לאן מתפללים בבית כנסת שארון הקודש אינו בכיוון ירושלים?

ת: לכיוון ארון הקודש, אך כמובן הרב שם יקבע (באר היטב צד ג. שו"ת משיב דבר א י. שו"ת תשובות והנהגות א עט. דלא כמג"א שם ג ויד אליהו המבוא בבאר היטב שם. ועיין תרומת הגורן ח"א סי' לג).