שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

גבינה עם דג

ש: מותר לאכול גבינה עם דג? ומה המקור?

ת: מותר. ויש מחמירים. שו"ת יחוה דעת ו מח.

[בגמרא לא מוזכר העניין. כידוע, בגמרא (פסחים עו, ב) כתוב שאסור לאכול בשר ודגים יחד, אך לא מוזכר איסור חלב ודגים יחד. הדבר כתוב ב'בית יוסף' (יו"ד פז) בשם רופאים. כלומר, לא כתוב בשם הגמרא, לא בשם ראשונים ולא בשם רוח הקודש, אלא בשם רופאים. יכול להיות שכך אמרו הרופאים של אותם ימים, אך כיום הרופאים לא אומרים כך. אם המקור הוא בשם הגמרא, הרופאים אינם יכולים לשנות מה שכתוב בגמרא, אך אם זה בשם רופאים, רופאים אחרים יכולים לשנות. כתב הרמ"א ב'דרכי משה' (שם) שלא ראה אנשים שמקפידים על כך. וכתבו ה'פרי חדש' (שם סוף סק"ו), הט"ז (סק"ב) והמג"א (או"ח קעג) שהוא טעות סופר ב'בית יוסף'. לכן למעשה, אשכנזים ע"פ רוב אינם חוששים לזה. הספרדים, יש שחוששים ויש שאינם חוששים כי יש פוסקים שמזכירים זאת. ישנה תשובה של הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת 'יחוה דעת' (ו, מח), שם הוא פוסק שמן הדין מותר לאכול דגים וחלב, כגון פיצה עם טונה, ומי שרוצה להחמיר יחמיר. ואפילו מי שאוסר דג בחלב, אמרו הפוסקים שזה דג בחלב או דג בגבינה, אך לא דג בחמאה.

מובא ב'הליכות שלמה' (מועדים - פסח - בין המצרים פי"ב הערה 48) שדג וגבינה נהגו בביתו של הגרש"ז אוירבך שלא אכלם יחד, כמו שנהגו בבית אבותיו, ולשואלים הורה שכיוון שאין מנהג זה מוסכם לכולי עלמא, ורבים וטובים אינם זהירים בכך וגם כתבו דטעות סופר הוא, אין צריך להיזהר בדבר אלא מי שמסורת היא בבית אבותיו [ועל הכלים אין לחוש בכל גווני]. ולשואל שאמר שאין להם מסורת בדבר אלא שאביו נוהג כך, השיב שלא יקבל כן על עצמו בתורת נדר, כדי שבמקום הצורך יוכל להקל, אבל שלא במקום הצורך ישתדל לנהוג כאביו.

ונשאל הגרי"ש אלישיב: בעניין שיטת הב"י להחמיר שלא לאכול ביחד דגים וחלב, והעולם מקילים בזה ע"פ מה שכתבו הנושאי כלים בס' פז, אולם האדמו"ר מבעלזא זי"ע [הג"ר אהרן רוקח] אמר להחמיר משום כבודו של ה'בית יוסף'. מה דעת הרב? והשיב: לכתחילה צריכים להחמיר ע"ז. חזר ונשאל: גם האשכנזים צריכים לכתחילה להחמיר בזה? וצידד להקל לאשכנזים (וישמע משה עמ' רמו-רמז) – רשם מ"צ.]

ג'לטין דג

ש: ספרדי יכול לאכול מאכל חלבי עם ג'לטין דג?

ת: ג'לטין דג לא נחשב דג עקב השינויים שעברו עליו. וגם הימנעות של דג עם חלב היא חומרה (שו"ת יחוה דעת ו מח).