שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:11, 5 בדצמבר 2016

היחס לאגדות חז"ל

ש: איך להתייחס לאגדות חז"ל בהן יש דברים מוגזמים?

ת: כשאפשר להבין אותן בצורה הגיונית, אנו מתייחסים אליהן כפשוטן. למשל, כתוב במסכת עירובין (סג, א), שאסור לתלמיד להורות הלכה בפני רבו, והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה. אחר כך הגמרא מספרת על תלמיד שהורה הלכה בפני רבו ומת, ומביאה כל מיני פרטים: שהוא היה בעיר אחת ורבו היה בעיר אחרת וכו'. הגמרא שואלת למה כל הפרטים האלה? ועונה - כדי שלא נגיד שזה משל. למה שנגיד שזה משל? כי זה מוזר, קשה להאמין. בגלל שהורה הלכה בפני רבו הוא מת? עד כדי כך?! אולי זה משל ו"חייב מיתה" הכוונה שחייב עונש גדול, אך לא מיתה ממש? לכן אומרים חז"ל שזה כפשוטו, וכדי שלא נאמר שזה משל הם דייקו בפרטים. המהר"ל כתב ספר שנקרא 'באר הגולה', ועניינו הוא הגנה על אגדות חז"ל שטוענים שיש בהן דברים מוזרים, לא נכונים, לא מדעיים וכו'. אומר המהר"ל שמהגמרא הזאת, שנותנת פרטי פרטים להראות שהיא כפשוטה, אנו לומדים כלל: גם אם יש אגדות הנראות מוזרות ולא מציאותיות, אין לומר שאינן כפשוטן. אך לפעמים יש מחלוקת בין המפרשים, האם זה משל או כפשוטו. . עיין גם הקדמת הרמב"ם למשנה.