שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

דברי הכותל בנוגע לתפילת הרפורמים (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־16:58, 15 בדצמבר 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "האם יש אוזנים לכותל המערבי? - ודאי. ד' שומע כל מי שפונה אליו. והאם יש פה לכותל המערבי? - ודאי....")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

האם יש אוזנים לכותל המערבי? - ודאי. ד' שומע כל מי שפונה אליו. והאם יש פה לכותל המערבי? - ודאי. ד' תמיד פונה אלינו, אך לא תמיד יש לנו אוזנים לשמוע. האם יש לב לכותל המערבי? - ודאי. יש לבבות ויש לבבות. יש לבות אדם ויש לבות אבנים. ויש אבנים ויש אבנים. יש אבני דומה ויש אבנים - לבבות (לנתיבות ישראל א כב). וכן יש לי לב ובכל ליבי אני פונה אליכם.

אם כך, כיון שיש לו אוזניים, נשאל את הכותל עצמו מה הוא מעדיף? - תפילה רגילה של כל הדורות או תפילה של רפורמים-קונסרבטיבים למיניהם?

וכך יפתח הכותל פיו ויאמר: יהודים יקרים, יהודיות יקרות, מכל הזרמים ומכל השיטות,

אתם ודאי יודעים כמה סבלתי עבורכם לאורך כל הדורות. אותם הגויים ששונאים אתכם, גם שונאים אותי. עברתי חורבן הבית הראשון וחורבן הבית השני. היה נורא.

אך בכך לא נגמר סבלי. הנוצרים אסרו להתפלל על ידי. אחר כך התירו תמורת תשלום רק יום אחד בשנה בתשעה באב כדי שתבואו לבכות. ועל אף כל ההתעללויות נשארתי מקום תפילה נאמן, כפי שמספר הנוסא בנימין מטודלה.

התורכים התירו להתפלל. בתקופה מסויימת, הערבים המציאו שאני שייך להם כי מוחמד קשר אלי את סוסו אל-בוראק. תרשו לי לא להתייחס.

הבריטים הקימו ועדת חקירה והחליטו שאני שייך לערבים, אלא שמותר ליהודים להתפלל בכל מיני מגבלות. אחרי מלחמת השחרור הירדנים אסרו להתפלל.

מה לא עבר עליי?! אני חוסך מכם כדי לא לצער אתכם.

וסוף סוף, מלחמת ששת הימים. עתה אני שייך לבניי ולבנותיי. אשרי ומה טוב חלקי. גם הרחיבו מ-4 מטר לשטח גדול מאוד, כדי שיוכלו להתפלל בשקט.

ב"ה, כל שנה באים אלי מיליונים של יהודים, גברים ונשים, ילדים וילדות, דתיים וחילוניים, חרדים וחיילים – כל בית ישראל. וכולם יודעים שאני סמוך למקום בית מקדשנו. ולכן לעת עתה אני המקום הכי קדוש לעם ישראל.

כך עברו קרוב לחמישים שנה. ופתאום, אתם הרפורמים והקונסרביטיבים התחלתם להציק לי ,לדרוש ממני שינויים ולפגוע בקדושתי.

איני מבין אתכם. אתם יודעים כולכם שאני הקיר התומך בהר הבית, הר בית המקדש, והרי אינכם מאמינים בבית המקדש ולא מתפללים לבנין בית המקדש. אז מה אתם רוצים ממני?! ואם יש לכם עניין לעשות כל מיני טכסים, הרי זו מדינה חופשית, רחבת ידיים, ותמצאו לכם מקום לעשות כרצונכם. אך עזבו אותי.

אני יודע שאתם מאוד מכבדים את התרבויות של עמים אחרים. אז הביטו איך הגויים מתייחסים למקומות הקדושים שלהם, הקיימים בעולם למאות – בכבוד, בהערצה, ולא מנסים לחלן, ולא מנסים לנכס, ולא מנסים להשתלט. הם מכבדים את מקומותיהם הקדושים כמו שהם. הם אינם מכריחים אף אחד להגיע לשם, אך ברור שהמחליט להגיע אינו עוסק בהפגנות ובמהומות, ואינו משבש את העבודה הדתית של הנאמנים הקבועים.

אני כותל המערבי של עם ישראל ולא של הגויים, אך אני מודה בצער, שלפעמים יש לנו מה ללמוד מהגויים, כלומר מהגויים המתוקנים.

כן, יש אוזניים לכותל, וכבר זמן רב אני שומע מה שאתם אומרים. אני מקווה שגם לכם יש אוזניים ושתשמעו מה שאני אומר לכם.