שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ד' ירחם על הבית-היהודי

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

ד' ירחם על הבית-היהודי

[אתר כיפה]


לקראת הכנס של מרכז הבית-יהודי בט"ו באלול, אנו מתפללים: ד' ירחם על הבית היהודי, ד' יצילהו מאובדן דרך, ד' יצילהו מהנמכת התורה, ד' יצילהו מכל מיני קומבינות מובנות שאינן לכבודו, ד' יצילהו מהיות "עסקנים נמוגים ודלי-מעש, בוסים בטיט-חוצות של רעיונות קטנים, שיש בהם מיני מסחרים חמריים ורוחניים" (אורות קיד).

לו היו באים לאותו כנס ומצהירים בכנות: אשמנו, בגדנו, גזלנו: אשמנו בחוק הגיור, בגדנו בחוק הנישואים והפונדקאות, גזלנו בחוק גיוס תלמידי ישיבות ותקציבי מוסדות התורה – אז היתה שמש התשובה זורחת על אותה חוקה.

אלא אותה חוקה אינה אלא גיבוב מילים בעלמא, וכל קשר בינה לבין מה שנעשה עד כה הוא הזייה ותו לא, מלבד סעיף אחד: הרחבת סמכויות יושב-הראש. כידוע פוליטיקאי לא נדון על פי מילים אלא על פי מעשים. כל המילים היפות וכל הציטוטים ממרן הרב קוק בחוקה, אינם מעלים ואינם מורידים, כי כמו שאומרים בהלכה: "אתי (בא) מעשה ומבטל דבור".

מעשה בשלושה רוזנים שמרדו בצאר, וישבו מסביב למדורה. אמר אחד: אני, בלי נשק, אהרוג 30 קוזקים. אמר השני: אני, בידיי אלה, 50 קוזקים. השלישי נמנם, לכן שאלוהו: כמה קוזקים אתה תהרוג? בשומעו זאת התעורר בבהלה, קם בחופזה וטיפס על העץ: מה? יש כאן קוזקים! אמר בדאגה. – לא, זו שאלה עקרונית. הוא נרגע: אהה, עקרונית – 100 קוזקים!

אנו אוהבים את הבית-היהודי, הם ידידינו, הם חברינו, הם תקוותנו הגדולה של הרמת הדגל של "בנין האומה בארצה על פי תורתה" – לכן אנו מודאגים, לכן אנו בוכים, לכן אנו מתפללים: אנא ד' הצל את הבית-היהודי מן הקומבינה, הצילהו מן האסטרטגיה המחוכמת של הצגת תמונה לא שלמה לרבנים וכאשר הם שמים לב שנרדמו בשמירה, זה מאוחר.

אכן זו שיטה פוליטית ידועה, "שיטה ההרדמה", שיטה הערפול".

הצילהו מן הטכניקה להעביר החלטות נגד התורה, אך לתלות באחרים, ואז להיתמם ולהתבטא בהתחסדות: אנו מתנגדים, אך מה נעשה, אין לנו זכות וטו, וכולי וכולי.

ד' יציל את הבית-היהודי היקר והאהוב, מן הרוח הרעה הנושבת בו, הפותחת שער לקונסרבטיבים ולרפורמים ואף לנוצרים.

אוי לנו מהחוקה! המלך ערום! לחוקה עליונה של מעשים אנו מצפים ולא של דיבורים, לחוקה של הרמת דגל עליון: "אנו עבדי ד' בארץ הקודש, אשמנו בגדנו גזלנו, ומעתה נרים את דגלה של הנשמה הטהורה".

לא לראשות ממשלה אנו שואפים, לא להנגשת הדת לציבור החילוני למען הרחבת האלקטורט אנו משתוקקים, לא לליכוד ב' אנו מתגעגעים, לא בהרחבת סמכויות יושב-הראש אנו חפצים – אלא לחיזוק התורה במדינה אנו כמהים.

יום ט"ו באלול הוא תאריך הלכתי מיוחד: זה היום האחרון בו אפשר לשתול עץ סרק חשוף שורשים. אך אם השורשים באים עם גוש אדמה שיכולים לינוק ממנו שבועיים, אפשר לשתול עד ערב ראש השנה.

כן, ד' ירחם על הבית-היהודי, שהוא עתה שורשים חשופים של עץ סרק בלי יניקה מאדמת קודש, יהי רצון שד' ירווה אותו במים של תורה, מים טובים, מים טהורים, מים חיים.


  • פורסם בשאילת שלמה 354