שיעורי הרב שלמה אבינר

גניזת דברי תורה במכל לאיסוף עיתונים

שאלה: האם מותר להכניס במכלים של איסוף עיתונים ניירות שיש בהם דברי קדושה?

תשובה:

אסור לאבד כתבי קודש (קצור שו"ע כח ה-י) בין שהם כתובים בדיו על קלף, בין שהם מודפסים, בין בכתב מרובע בין בכתב עגול, בין בעברית בין בכל לשון (יו"ד רע"א פ"ת כ). אם עומדת בררה בין זריקתם לאשפה או הכנסתם למכלים הנ"ל, ודאי שעדיפים המכלים מפני שתי סיבות:

א. זה בוודאי פחות ביזיון.

ב. זאת מחיקה לצורך הדפסה מחדש.

אבל לכתחילה יש לגנוז את כל אלה. והכוונה לעתון של שבת (וגם לפעמים של חול) שיש בו דברי קדושה וגם עיתונים אחרים לפעמים, וכן גיליון זה, וכן מחברות של בית ספר ללימודי קודש. וכמובן אין צורך לגנוז את כל החוברת, אלא רק את הדף שיש בו דברי קדושה, כדי לא למלא את הגניזה ללא צורך.

ובכלל נחלקו גדולי ישראל אם מותר להדפיס דברי-תורה בעיתונים.

1. למשל, החזון איש הסתייג וכתב בעניין זה: "אין מקומם [של ד"ת] יפה להן במקום שהוא נותנן והתורה בבחינת שבויה, מלבד שסופן ליעשות תכריך לחמאה" (איגרות חזו"א ח"א ס קפג). וכן בשו"ת זקן אהרן לגר"א וולקין (ח"א ס ט) אסר בתוקף פרסום דברי תורה בעיתונים כי בסוף יתבזו.

2. לעומת זאת יש שהתירו משום עת לעשות לה של הצלת ההמון מקריאה בעיתונים אחרים ומתן אפשרות שיגיעו אליהם דברי תורה (וסברה זו כבר מוזכרת בשו"ת משיב דבר לנצי"ב ח"ב ס פ). ובשו"ת מלמד להועיל לרד"צ הופמאן התיר (ב ,פ"ט). וכן המנהג בכל ישראל.

3. אמנם כל הדיון הזה הוא האם מותר להדפיס דברי תורה בעיתונים, אבל אחרי שנדפסו, נראה לכאורה שלכולי עלמא צריך לנהוג בהם כבוד (וע"ש במלמד להועיל. וכן בשו"ת מנחת יצחק לגרי"י וייס ח"א ס יז-יח).

4. אמנם יש מקום לדון שזריקת העיתונים במכלי האיסוף של הוועד למען החייל תהיה מותרת, כי זה רק גרם מחיקה, ויש שהתירו גרם מחיקה בדברי תורה בהם אין שם ד' (עיין שו"ת הר צבי לג"ר צבי פסח פרנק יו"ד ס רלא, רל"ג. בשו"ת עין יצחק ס ה לג"ר יצחק אלחנן). אלא שבאמת איו זה גרמא אלא מעשה בידיים ממש.

5. ולכאורה ודאי הוא דבר טוב לעורר על זה את ציבור הקוראים בכל גיליון ולא רק פעם בשנה כמו שנוהגים כמה עיתונים. וגם לאפשר גניזת החלקים האלה על ידי ריכוז כל דברי התורה בדף אחד, ואולי סימון מיוחד מסביב לדף.

נלקח משאילת שלמה 179