שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גניבה\גזל (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־19:43, 19 בינואר 2017 מאת Maale (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
גניבה\גזל (שו"ת)

(מקורות: הרב מרדכי ציון)

ועד בית

ש: אם אחד הדיירים מסרב לשלם לועד הבית, מותר לפרסם שמו בלוח מודעות, או יש בזה משום בלבנת פנים?

ת: מותר אחרי התראה. והוא שמלבין בעצמו פניו כיוון שגוזל וזו הדרך ללחוץ עליו (עיין שו"ע חו"מ צז ו. [וכן הגרי"ש אלישיב (קב ונקי סי' תרפב). וידידי הרב רפאל שנור הראה לי שדעתו של הג"ר ניסים קרליץ, שההיתר הוא רק לדיירי הבניין, כי אחרת הוא אסור משום לשון הרע. כלומר, אין לתלות פתק בלוח מודעות כי אורחים עלולים לראות ג"כ אלא לשים בתיבת דואר של כל אחד ואחד (לקט שאלות המצויות של של הרי"א דינר ח"ב עמ' קד) – רשם מ"צ.]


פתיון לגנב

ש: האם מותר להטמין פתיון לאדם חשוד על גניבה כדי לתפוס אותו, או אסור משום לפני עוור?

ת: מותר כדי להציל את הנגנבים, וכדי להצילו מגניבה בעתיד. ואף לשיטת הש"ך (יו"ד קנא סק"ו) מוכשל ועומד, גם לא בטוח שיגנוב, וגם זה מיידי. [ודלא כהגרי"ש אלישיב (קב ונקי סי' תרס) – רשם מ"צ.]


חפץ גנוב

ש: אם יש בשוק חפצים למכירה הרבה יותר זולים מהרגיל, כגון תקליטורים, האם יש לחשוש שהם גנובים?

ת: כן. עיין שו"ת ריב"ש קח. ולקנות מגנב, "עוון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב". שו"ע חו"מ שנו יא. חז"ל אמרו: לא העכבר גונב, אלא החור גונב (גיטין מה א).


קנית חפץ גנוב

ש: קניתי חפץ ואחר כך התברר שהוא גנוב. האם אני צריך להחזירו לבעלים?

ת: כן. והמוכר יחזיר לך את הכסף. עיין ב"ק קטו א. [וכן פסק הגרי"ש אלישיב (קב ונקי סי' תרנב) – רשם מ"צ.]


העלמת מס

ש: האם יש איסור מפורש בהעלמת מס?

ת: מעלים מס הוא מין גנב, שגונב מכל האזרחים. שו"ת חת"ס חו"מ סי' קעה. שו"ת יחוה דעת (ד ס. ה מה. שו"ת עשה לך רב א ע. ועיין נפש הרב רסט). [ושמעתי מהג"ר צבי שכטר שיש שיטה אצל בעלי התוס' שהרעיון של גביית מיסים מבוסס על שכירות. כל ארץ שייך למושלו או לממשלתו, ומותר ל'בעל הבעית' לגבות מיסים. אבל ד' הוא בעל הבית של ארץ ישראל (ויקרא כה כג), והוא אמר לעם ישראל לגור בה, לכן אסור למושל או ממשלה לגבות מיסים. דעה זו מובאה בר"ו על נדרים כח א. אלא הג"ר שכטר העיר שיש אנשים שמעלימים מס ע"פ שיטה זו של הר"ן, אבל הם לא יודעים מה שהר"ן כותב בדף שבא לפניו ובדף שבא אחריו, הם רק יודעים הר"ן הזה. ושיטה זו של הר"ן לא מוזכרת כלל וכלל בשו"ע חו"מ שסט ו, אלא רק דברי הרמב"ם שחייבים לשלם מיסים בארץ ישראל ובמדינות אחרות - רשם מ"צ.]


ש: במקצוע שלי כולם מעלימים מס, ואם אשלם מיסים לא אוכל להתחרות בשוק?

ת: בכל זאת אסור. והרבה דרכים לרבונו של עולם להמציא לך פרנסה. וזו בשאלה הראשונה שאדם נשאל בעולם הבא: נשאת ונתת באמונה, כלומר ביושר. שבת לא א. [כתב הג"ר משה פיינשטיין על הגמרא בביצה טז א: "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים, חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה", שמי שעובר על דיני ממונות בתקווה 'להרוויח', הוא ככופר ח"ו בד'. מי שמאמין בד', יודע שלא יהיה לו יותר מכפי מה שירצה ד' לתת לו, אף אם ירצה לקחת באיסור, וממילא אין לו שום תאווה לזה. לכן יש להיזהר מאוד מאוד בדיני ממונות כדי שלא יצא 'שכרו' בהפסדו. דרש משה עמ' נח. וכן כתב החזו"א ע"פ הגמרא בביצה שם שהשתדלות ע"י אמצעים פסולים היא חוסר בטחון, כגון פתיחת חנות העוברת איסור הסגת גבול. אמונה ובטחון ג טו – רשם מ"צ.]


מס הכנסה

ש: האם מותר לסופר סת"ם שכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות, לעבוד בלי קבלות? ומה הדין במה שכבר מכר?[

ת: בודאי חייב ככל אדם, ועוד יותר, כי זה למצוה. על מה שכבר מכר, יבדוק מה חובו אצל מנהל תשבונות, יקנה בולי מס הכנסה, וישמיד אותם.


מעלים מס

ש: האם מי שמעלים מס יכול להחשב לציוני?

ת: ציוני מקולקל.


בקבוק מאירוע

ש: האם מותר לקחת בקבוק שתיה מאירוע?

ת: רק באישור בעל השמחה או בעל שירותי ההסעדה.


מיחזור בקבוקים

ש: האם חייבים לזרוק בקבוקים מפלסטי למיכלי מיחזור או מותר לזרוק לפח אף על פי שזה מזהם את הטבע?

ת: מותר לזרוק לפח. זה בסדר גמור. יש גם חוקרים שטוענים שמיחזור בקבוקים מזהם יותר מאשר זריקה לפח, ושהאידיאולוגיה הירוקה לעיתים מפריזה (אגב, באמריקה זה חוק מחייב).


ש: האם מותר לקחת בקבוקים ממתקני מיחזור. איך זה נעשה שלהם? כיצד קנו?

ת: אסור. זה שלהם. מדין קנין חצר משתמרת. ואם תאמר שזה לא שלהם, אז זה עדיין של המניח, שלא הפקיר, ורוצה לתת להם, לכן אינך יכול לקחת (חוק שלהם).


חניה

ש: אפשר לחנות בחניה חינם של חנות, לקנות שם ואחר כך ללכת לקנות במקומות אחרים?

ת: זו לא כוונתם, אלא רק לקונים שם.


גזל זמן ושינה

ש: מה המקור לגזל שינה? הוא מדאורייתא?

ת: ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח). ויש אומרים: "לא תונו איש את רעהו" (ויקרא כה יז. שו"ת קרן לדוד אוח יח). אגב, גם איסור דרבנן הוא אסור. ועוד אגב, לפני הכל יש להתנהג כמו בן אדם.


ש: אם אני מעיר אדם שביקש ממני להעירו, זה גזל שינה?

ת: ודאי לא. גזל שינה, זה מדין פגיעה בואהבת לרעך כמוך. אך אם ביקש, זו דווקא אהבתו להעירו. [בס' הליכות חיים (ח"ב עמ' קסח), נשאל הג"ר חיים קנייבסקי: האם יש ענין של גזל שינה? דאפשר דלא שייך בזה גזל כיון שאינו לוקח דבר של ממש!? והשיב: יש בזה משום "ואהבת לרעך כמוך". ומובא בהערה שי: "וכ"כ הגר"ח שליט"א בנזר החיים (עמ' רטז), וע"ש בהערות. ועיין ס' דרך שיחה (ח"א עמ' שסז-שסח) שנשאל הג"ר חיים קניבסקי: "בחור היה בחדר השיעורים בישיבה, ובטעות נעלו עליו את הדלת. כשנתגלה הענין, התברר שהבחור שאצלו נמצא המפתח ישן עד תחילת הסדר. האם צריך להקיצו או שמא יש בזה משום גזל שינה שאינו בהשבה?" והשיב: "ענין גזל שינה הוא חידוש מבית מדרשם של בעלי המוסר, והוא רק ענין של חסד ושל 'ואהבתך לרעך כמוך', וכיון שהישן הזה מחוייב בחסד הזה – צריך להקיצו". וע"ע בשו"ת משנה הלכות (יב, תמג. יד, קצט), ובספר טובך יביעו (ח"א עמ' שלז-שלח). וכן אמר לי הגרא"ל שטיינמאן שליט"א, דאין כאן גזל שינה, אבל יש כאן "לא תונו איש את עמיתו". אמנם שאלתי את הגרי"ש אלישיב שליט"א בזה, והשיב דיש כאן גזל שינה, ואפילו על אויר יש גזל. וכן אמר לי הגרח"פ שיינברג שליט"א, דודאי יש גזל שינה והיא החמורה שבכולם, דהוא גזל מגופו שצריך השינה. אולם שאלתיו, דא"כ איך התיר המ"ב (תערב ס"ק יא) להקיץ את בני ביתו קודם ע"ה כדי שיוכל להדליק נר חנוכה בברכה, הא יש כאן משום גזל שינה!? והשיב הגרח"פ שליט"א, דניחא להם לסייעו בקיום המצוה בברכה וממילא רוצים שיקיצם, ומש"ה אין כאן גזל שינה – רשם מ"צ.]


הגונב מן הגונב

ש: האם מותר לי לגנוב ממי שגנב ממני, שהרי הגונב מן הגנב פטור?

ת: פטור מכפל, אבל לא את הדבר עצמו (ב"ק סט ב. חזון איש חו"מ טו ו).


סרט וידאו

ש: יש לי סרט וידאו שקיבלתי, שמישהו קנה, וכתוב עליו שאסור להשאיל אותו. מותר לי לראות?

ת: מותר. אי אפשר לאסור להשאיל.


משחק בפיס

ש: מה היחס ללוטו, טוטו ומפעל הפיס? האם יש לקנות כרטיס בתקווה לזכות ואז ללמוד תורה ברווח?

ת: שלילי, כדין משחק בקוביא, בגלל שאינו ישובו של עולם ובעית אסמכתא (שו"ת שאילת שלמה ג רא). ועוד, הסיכוי לזכות נמוך מהסיכון להידרס מרכב על המדרכה.


הימורים

ש: האם אפשר להמר על כסף במשחק קלפים?

ת: רע מאוד (רמב"ם גזילה ואבידה ו י-יא. ע' ערה"ש תרע ט. בה"ל שם).


התערבות

ש: שני חברים התערבו – האם מי שהפסיד חייב לשלם?

ת: לפי השולחן ערוך לא חייב לשלם, וגם אסור לקחת כי זו אסמכתא, כלומר התחייבות בטעות כי היה בטוח שינצח. לפי הרמ"א אין כאן אסמכתא אלא התחייבות, שהרי תלוי בו, אבל לא היה קניין. לכן רק ראוי לשלם מדין מחוסר אמנה. אבל יש אומרים שהקניין חל בהנאת התערבות, לכן עליו לשלם (שו"ע חו"מ שע ב. עי' שו"ע יו"ד רלב ו ט"ז ס"ק יב). לגבי בסכום יסתדרו ביניהם ואם זה סכום זעיר יש מחילה ולכל הדעות חייב לשלם.


צינתוק

ש: בשו"ת שאילת שלמה (ד, שכ) הרב כתב שאסור להשתמש חינם בתשתית הטלפון, כגון ל'צנתק' (לצלצל ולנתק) לשני ע"מ שיתקשר בחזרה. [ובין השאר, מביא הרב מעשה בבית כנסת שהגבאי היה מעורר את המתפללים על ידי שלושה צלצולי טלפון. כאשר הדבר הגיע לאוזני הגאון הרב בן ציון אבא שאול, הוא אסר את הדבר, כיוון שיש בכך שימוש בתשתיות הטלפון חינם שלא על פי דין]. אחד סיפר לי שהוא התקשר לחברת טלפון, ואמרו שאין בעיה ל'צנתק'. א"כ ברשות החברה, האם מותר ע"פ ההלכה?

ת: מותר.


המכונה הוציאה שתי פחיות

ש: קניתי פחית קולה ממכונה והיא הוציאה שתי פחיות. מה לעשות?

ת: אין דרך להחזיר את הפחית למכונה. לכן, לכאורה, היה ראוי שתתחיל לחפש, לטלפן, להתקשר וכו' כדי למצוא את הבעלים ולהשיב להם. אלא, כשמחזירים אבידה מותר לדרוש תשלום על ההוצאות שנדרשו לצורך ההחזרה, כגון טלפונים וזמן. ומכיוון שפחית עולה כחמישה שקלים, וכל הטרחה להחזיר לבעלים עולה כעשרים שקלים, יוצא שכבר אין מה להשיב. לכן, אפילו שהפחית שייכת לבעל המכונה, אתה יכול לקחת אותה, כי הטרחה להשיב עולה יותר מהפחית.


שקיות מסופרמרקט

ש: האם מותר לי לקחת שקיות מחנות סופרמרקט לשימושי האישי אחר ביצוע הקניה?

ת: ודאי לא. [וכן שמענו בשם הרב דב ליאור שהרי לא לזה הן מיועדות. והרב השווה את המעשה של לקיחת שקיות מהסופר ללקיחת אוכל מחדרי אכולי בבתי מלון, שבהם מופיעים שלטים האוסרים על הוצאת מצרכי מזון לחדרים – רשם מ"צ.]


צילום מספר

ש: מותר לצלם כמה דפים מספר לצורך לימוד בכיתה?

ת: כן. א. כיון שזו העתקה מספר ולצורך אישי – מותר על פי חוק. ב. כיון שממילא לא יקנה, מותר על פי הלכה.


לקיחת שקית בטעות

ש: לקחתי בטעות שקית קניות של מישהו אחר בשוק. נתתי לבעל החנות. מה עוד עלי לעשות?

ת: זה קורה, לצערנו, את לא הראשונה שזה קרה לה. משום שאין לנו פתרון, צריכים לעשות מה שקוראים "משערים". צריך לשער כלפי מעלה את העלות של מה שהיה בשקית ולתת לצדקה שכל עם ישראל נהנה ממנה. כלומר, לא לתת לאיזו ישיבה ספציפית אלא לדבר שכולם נהנים ממנה, לדוגמה: צה"ל או בית חולים גדול בעיר. פעם היו נותנים את הצדקה למימון תחזוקת בורות שתייה לעולי רגלים.


גניבה מבית חולים

ש: אימי אחות בבית חולים, גונבת משם כל מיני ציוד ומביאה לנו. מה לעשות?

ת: לסרב לקבל. לומר לה בדרך יראה וכבוד שאסור לה לקחת. אם לא מועיל, לדווח לבית החולים. חייבים להציל מהגונבים אותו. [וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' רחצ – רשם מ"צ.]


בושם בחנות

ש: האם מותר לי לנסות בושם בחנות כאשר איני מתכוונת לקנותו?

ת: אסור. זה לא רק הונאה אלא גזל.


עלונים

ש: בבית הכנסת שלנו עלוני השבת מבוקשים מאוד, האם בפעמים שהגעתי מוקדם אני יכול לקחת מספר עותקים למשפחתי, או שזה נחשב גזל ברמה מסוימת?

ת: רק אם יישאר לאחרונים, כי אין לזכות על חשבון הפסד חברים.


גזל גוי

ש: האם מותר לגזול מגוי?

ת: חלילה. ומלבד עניין גזל יש עוון חילול השם. וגם על פי סודות התורה, מאוד ניזק. האר"י ז"ל. ועיין כף החיים קנו יב. [בשנת תשכ"ז, לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה בירושלים, רווחה התופעה בציבור בה יהודים ניצלו את פחדם של הערביים מפניהם, והיו נכנסים לחנויותיהם ולוקחים מכל הבא ליד מבלי לשלם. מששמע על כך הג"ר שמואל הלוי וואזנר, בעל שו"ת שבט הלוי, אמר לבחורי הישיבה בשיחת מוסר באותו שבוע וכה היו דבריו: "דעו לכם כי מנהג זה שהשתרבב אצל אנשים מסוימים המתירים לעצמם לגנוב מערבים הוא השחתת המידות"! והוסיף אז בלשון קדשו ברצונו להסביר לתלמידים את חומרת הדבר ושלא ילמדו ממעשיהם "מי שנוגע בממון שאינו שלו נעשה מושחת"! והוסיף: על כל ההלכות אפשר למצוא היתרים כלפי האחר, אך וודאי כלפי עצמו הרי זה משחית מידותיו!! (רחמי הרב עמ' רד).]


צילום בלי רשות

ש: האם מותר לצלם אדם בלי רשותו?

ת: זו מחלוקת בין הפוסקים. הגרי"ח זוננפלד נשאל אם מותר לצלם בר ישראל נגד רצונו, דכיוון שאינו מזיקו ואינו מחסרו כלום, אולי אינו יכול למחות בידו ואפילו לכתחילה, והגם דנזכר על פי קבלה דשורה רוח טומאה (פ"ת יו"ד קמא ו), היינו על התמונה המצוירת, ואולי אין זה מזיק כלל לבעל הפרצוף שצולם, דאפשר לומר דאסור, דשייך בזה כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו. והוא השיב: "אין זה בפרתו של חברו, כי אם על ידי מעשה עצמו, ואם יציירו מדעתו, וכי יוכל לאסור? אין אדם אוסר דבר שאינו ברשותו, על חברו" (שו"ת שלמת חיים ב יט). על פי זה פסק שו"ת בצל חכמה: "מדינא קשה למחות במי שמצלם בר ישראל נגד רצונו" (ד פה). אבל הג"ר מנשה הקטן כתב שהרי יש פוסקים שאוסרים לצלם, ואף על פי שהרוב מתירים, מי שמחמיר יוכל למחות, ואפילו מי שלא מקפיד, עליו נאמר: החובל בעצמו, אף על פי שאינו רשאי, פטור, ואחרים שחיבלו בו חייבים. וכן הוא סובר שיש בזה משום גזל, כי יכול למכור את רשות הצילום למי שירצה, נמצא שמזיקו ממון. אמנם בראיה אין גזל, אבל לצלם אסור בלי רשותו (שו"ת משנה הלכות ז, קיז). ויש לדון בדבריו, שהרי אינו גוזלו דבר, אלא רק מפסידו רווח, וזה גרמא, כדין מבטל כיסו של חברו, שפטור. אלא אם נדון מדין זכויות יוצרים. אך יש לומר שבמה שתיקנו תיקנו, ובמה שלא תיקנו לא תיקנו, ותיקנו רק במקרה שהשקיע בזה כסף, אך כאן המצולם לא השקיע דבר. לכן זה דין גרמא, אך גם גרמא אסור לכתחילה (המחלוקת בעניין זה בין שו"ת בצל החכמה ובין שו"ת משנה הלכות גם מוזכר בשו"ת רבבות אפרים ז רסב). בסיכום: יש אוסרים משום גזל ומשום הדעה שאסור לצלם, ויש אומרים שאי אפשר למחות. לכן, יש להימנע מזה, ובודאי אין זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". הרי אסור להזיק לזולת ולהזיק לו. אם אני מצלם אדם בעל כורחו, וודאי אני עובר על איסור תורה של "ואהבת לרעך כמוך".


דיווח כוזב

ש: האם מותר לזקן שאני מטפל בו ידווח על יותר שעות ממה שאני מקדיש לו כדי שאקבל יותר כסף?

ת: בודאי לא. זה דיווח שקר וגם גזל.


סעודת גזל

ש: האם להגיע לסעודת מצוה משפחתית לרגל הצלחתם לרמות את המדינה בהעלמת מס של מליונים?

ת: חלילה. זו לא סעודת מצוה, אלא סעודת עבירה, סעודת חילול השם (ע' שו"ת מנחת יצחק י נח על הגדרת סעודת מצוה – רשם מ"צ).


לובי

ש: האם זה גזל לשבת 5 שעות בלובי של בית מלון בלי תשלום?

ת: זה גזל אפילו דקה אחת.


גזל גוי

ש: מותר לגנוב מערבים? למה?

ת: איסור תורה של גזל. ועוד יותר חמור, כי יש חילול השם (ע' באר הגולה חושן משפט שמח א).


יחד

ש: האם בבייביסיטר, מותר לי לאכול ארוחת ערב יחד עם הילדים או שזה גזל?

ת: מותר, מן הסתם הם מרשים. אך בוודאי כדאי לשאול.


גניבה של ילד

ש: גיליתי שהילד שלי גנב מארקני והוא הודה. מה לעשות?

ת: א. לתת לו דמי כיס סדירים. ב. להסתיר את כל הארנקים בבית. ג. לספר לו סיפורי יושר. ד. לשדר לו שהוא ילד ישר, שזו מעידה חד פעמית: "לא מתאים לך, כי אתה ישר".


פריצת דיסקים

ש: האם מותר לצרוב דיסקים?

ת: ודאי אסור. זכויות יוצרים. הרי היצרן השקיע! (שו"ת שאילת שלמה ג תסג. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. שים שלום עמ' כג מודפס בסוף משפט כהלכה. וסיפר הראשון לציון, הג"ר יצחק יוסף: "פעם מרן זצ"ל [הגר"ע יוסף] כתב תשובה במכתב להתיר "העתקת קלטות", ואז באו אליו משלחת של חזנים שהוציאו לאור קלטות של שירי בקשות – ר' ציון יחזקאל וחבריו, וטענו למרן: השקענו הרבה זמן וכסף הלכנו לאולפן עשינו חזרות, והקלטנו וחזרנו והקלטנו וכו'. כששמע כך מרן, חזר בו, ופסק שאסור להעתיק קלטת שכתוב עליה "כל הזכויות שמורות". מאחר וזה כמו תנאי כי זה ענינים של חושן משפט שבין אדם לחבירו". ס' במחיצתו עמ' 32).


הטענת סלולרי

ש: האם מותר להטעין טלפון סלולרי בתוך שקע במקום ציבורי?

ת: כן זה סכום אפסי ויש מחילה.


קזינו

ש: האם מותר להמר בקזינו?

ת: כל ההימורים אסורים, הן בגלל הן בגלל צד של גזל הן בגלל שזה עיסוק בזוי.


ש: יש צד גזל?

ת: כי המשלם, לו ידע מראש שיפסיד, לא היה נכנס לזה, לכן אין התשלום בהסכמה גמורה מה שנקרא גמירות דעת (שו"ת אגרות משה או"ח ד לה).


קניית מגוי שגזל

ש: האם מותר לרכוש בושם שנגנב מגוי על-ידי גוי?

ת: לא. "לפני עוור" (עבודה זרה ו ב. ספר החינוך רלג. מנחת חינוך שם).


מחיר כוזב

ש: אני מוכרת בחנות. האם מותר לי לרשום מחיר כגון 5.99 במקום 6.00? האם אין בזה גזל?

ת: לא. כי הקונה יודע שישלם 6.00. מלבד זאת, מותר לו לדרוש החזיר של 1 אג'. [עיין הרא"ש סוף פסחים מ בענין חמישים יום לספירת העומר וארבעים יכנו במלקות, שדרך הכתוב כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, כלומר אע"פ שאין מונין אלא מ"ט יום ואין לוקים אלא ל"ט. וכדאי להוסיף שפעם האדמו"ר מאוסטרובצה נפגש עם הג"ר רבי חיים עוזר גרוזינסקי ושוחחו בעומקה של הלכה, וכשהגרח"ע התפעל מאוד מדבריו של האדמו"ר מאוסטרובצה, הכריז: הנכך גברא רבה! השיב לו האדמו"ר לא בזה נקראים גברא רבה! והסביר את דברי הגמרא במכות כב ב, המסיקה מדברי חכמים שדרשו כי מלקות הינם ל"ט ולא ארבעים, שטיפשים הם האנשים הקמים מספר תורה ולא קמים מפני תלמידי חכמים, דאילו בתורה נאמר: "ארבעים יכנו", ובאו חז"ל ואמרו שארבעים אלו אינם אלא שלושים ותשע מלקות ופחתו מכה אחת הרי שכוחם גדול מאוד. שאל האדמו"ר מדוע הרחיקה התורה לפרשתינו מספר דברים ולא הסתפקה בפרשת אמור שבספר ויקרא, שם נאמר בפרשת ספירת העומר "תספרו חמישים יום", וחז"ל דרשו שזה אינו אלא ארבעים ותשע ימים, הרי שגם כאן הפחיתו יום אחד? מכאן, אמר האדמו"ר להגרח"ע למדנו שגדלות חכמים אינה בהפחתה של יום אחד מספירת העומר, אלא דווקא ממה שהפחיתו מכה אחת מעונשו של הרשע אפילו שחטא וזו מעלתם. אם כך גברא רבה הינו מי שמקל בצערו של חבירו ולא רק עוסק בחידושה של תורה (עיטורי תורה – ויקרא כג טז) – רשם מ"צ.]


תוכנות לא חוקיות

ש: במקום עבודתי, אני משתמש בתכנה מועתקת לא חוקית, ואף נדרש לשקר לחברה המספקת. מה לעשות?

ת: לבקש לעבוד רק עם תוכנות כשרות, ואם אי אפשר, לעזוב, כי אסור לעשות עבירה כדי לא להפסיד כסף. שו"ע או"ח תרנו.


הורדת תכנות

ש: האם מותר להוריד למחשב תכנות של גוי?

ת: לא. גם לגוי יש זכויות יוצרים, ויש גם הסכמים בינלאומיים.


גניבה ממלון

ש: מותר לקחת מבתי מלון מגבות כי כולם עושים?

ת: חלילה. ומה שכולם עושים, אין זה מותר.


ש: ומה עם סבון קטן ושמפו.

ת: זה ניתן לכם.