שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

הבדלים בין גרסאות בדף "גם זה מלחמה: שמירת המשפחה היהודית"

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

(גם זה מלחמה: שמירת המשפחה היהודית)
 
שורה 14: שורה 14:
 
ואם יש ברית זוגיות, ולא קדושה, אז זה גם כבר לא משנה עם מי מתחתנים, איש עם אישה, איש עם איש, או אישה עם אישה, או איש עם עצמו, או אישה עם עצמה. הכל מותרים לך. הכל שרויים לך. הרי צריך להתאים את עצמנו לכל. ממילא נהוג, ממילא כך זה De Facto, אז שיהיה גם De Jure. אבל זה לא יעזור. זה שקר. נישואים לא איש-עם-איה הם שקר אונטולוגי.
 
ואם יש ברית זוגיות, ולא קדושה, אז זה גם כבר לא משנה עם מי מתחתנים, איש עם אישה, איש עם איש, או אישה עם אישה, או איש עם עצמו, או אישה עם עצמה. הכל מותרים לך. הכל שרויים לך. הרי צריך להתאים את עצמנו לכל. ממילא נהוג, ממילא כך זה De Facto, אז שיהיה גם De Jure. אבל זה לא יעזור. זה שקר. נישואים לא איש-עם-איה הם שקר אונטולוגי.
  
ועם מתחתנים עם מי שרוצים, אז אפשר גם תינוק איך שרוצים, טבעי או מלאכותי, בלי אבא או בלי אמא, הכל עניין של כסף - כמה זה עולה תינוק אצלכם?
+
ואם מתחתנים עם מי שרוצים, אז אפשר גם תינוק איך שרוצים, טבעי או מלאכותי, בלי אבא או בלי אמא, הכל עניין של כסף - כמה זה עולה תינוק אצלכם?
  
 
התינוק חדל להיות בן אדם. הוא סחורה, עובר לאתר. לאיש עם איש, או לאשה עם אשה, או לאיש עם עצמו, או לאישה עם עצמה. הרי צריך לספק את הנטיה האמהית, את הנטיה האבהית, ואת התינוק לא שואלים.
 
התינוק חדל להיות בן אדם. הוא סחורה, עובר לאתר. לאיש עם איש, או לאשה עם אשה, או לאיש עם עצמו, או לאישה עם עצמה. הרי צריך לספק את הנטיה האמהית, את הנטיה האבהית, ואת התינוק לא שואלים.

גרסה אחרונה מ־13:06, 29 בינואר 2018


[אחרי שבת "התא המשפחתי" - אתר מעריב]


זכינו לנצחון גדול בצבאנו ועוד נזכה. האם זה הזמן לדבר על המשפחה היהודית? זה הזמן לדבר על יוזמות החקיקה המרובות המאיימות על התא המשפחתי הטהור? כן! כי אין נצחון לשם נצחון. הנצחון הוא לשם שמירת האומה. לכן השאלה היא מה התוכן ומה המגמה של האומה, מה התרבות ומה האידיאל .

שאלה זו אינה רק שלנו אלא של כל המערב, אליו אנו שייכים לחסד ולשבט, כי המערב חרט על דגלו: חרות, חופש, סובלנות. כמובן זה יפה מאוד. אבל חרות אינה הכל, הכל תלוי איזה תוכן יש לאותה חרות. חרות לשלוח מסרונים מטופשים?! חרוט להביט שטויות בטלויזיה?! חרות לאכול מזון זבל?! זו לא חרות. זה כאוס.

כן לסובלנות. אבל האם כל הדעות שוות? האם כל העדה כולם קדושים, וכל המעשים כולם קדושים? הסובלנות המופרזת מחלישה את ההתנגדות ליחסיות שמובילה לניהיליזם. הפלורליזם של מתן כבוד לכל תרבות ולכל זהות, מובילה לשקיעת המערה של שפנגלר, לשקיעה רכרוכית ומתוקה. קידמה, חופש סובלנות עלולות להידרדר להפקרות.

כך שבנישואים אין כבר נורמות, יש מסלולים אינידיבידואליים. וכך אצלנו, יש חופה בלי קידושין, קידושין בלי חופה, וגם לא חופה ולא קידושין, אלא "ברית זוגיות". אין הרי את מקודשת לי. ודאי אנו לא בדרגת קדושים, אבל הנישואים שלנו כן קדושים.

ואם יש ברית זוגיות, ולא קדושה, אז זה גם כבר לא משנה עם מי מתחתנים, איש עם אישה, איש עם איש, או אישה עם אישה, או איש עם עצמו, או אישה עם עצמה. הכל מותרים לך. הכל שרויים לך. הרי צריך להתאים את עצמנו לכל. ממילא נהוג, ממילא כך זה De Facto, אז שיהיה גם De Jure. אבל זה לא יעזור. זה שקר. נישואים לא איש-עם-איה הם שקר אונטולוגי.

ואם מתחתנים עם מי שרוצים, אז אפשר גם תינוק איך שרוצים, טבעי או מלאכותי, בלי אבא או בלי אמא, הכל עניין של כסף - כמה זה עולה תינוק אצלכם?

התינוק חדל להיות בן אדם. הוא סחורה, עובר לאתר. לאיש עם איש, או לאשה עם אשה, או לאיש עם עצמו, או לאישה עם עצמה. הרי צריך לספק את הנטיה האמהית, את הנטיה האבהית, ואת התינוק לא שואלים.

תמיד היו חוטאים, ד' ירחם. אבל ידעו שזה רע. קיוו שיחזרו בתשובה לנורמה. אבל במבול החקיקתי העכשווי אין ערכים. יש פוסטמודרניזם של רב שיח בין ערכים, בין ציווילילציות, רק אין שיח אם אין נחישות. יש גבולות, לא הכל פתוח לדיון. אם יש לגיטימציה לכל תרבות, יש גם ליתן לגיטימציה לברבריות.

לנו יש הסטוריה. לא נולדנו אתמול, אנו מדינה יהודית, לא רק מדינת היהודים, המובילה למדינת כל אזרחיה.

נחזור לשפיות, נחזור לנורמליות, נחזור לטהרה, נחזור לקדושה, נחזור למשפחה יהודית בריאה ושמחה.


  • פורסם בשאילת שלמה 348