שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

דת על פי האם

ש: איפה כתוב בתורה שהדת היא על פי האם?

ת: דברים ז ג-ד. קידושין סח ב.

ש: שמעתי אומרים שזו תקנה מאוחרת?

ת: הבל. מוזכר בפירוש בעזרא י ג-ד. ולא הוא המציא.

גיור - משימה לאומית

ש: יש מאות אלפי גויים במדינה, אז למה אין זו משימה לאומית לגיירם בכל דרך אפשרית?

ת: יש רק דרך אחת אפשרית, זאת של הסכמה לאומית כללית של תלמידי חכמים, כי אי אפשר לשנות את הגדרת עם ישראל.

גיור עם מלמדים רפורמים וקונסרבטיבים

ש: אפשר להתכונן לגיור במכון לגיור בו שותפים ומלמדים גם רפורמים וקונסרבטיבים?

ת: אין כאן שאלה. זה לא כפי התורה. הרבנים הראשיים לישראל מחו נגד זה בזמנו בשנת תשנ"ח.

גר מברך שלא עשני גוי

ש: האם גר יכול לברך שלא עשני גוי?

ת: יש אומרים שיברך שעשני גר. שו"ע או"ח מו ד הגה. י"א שלא יברך כלל. י"א שיברך שלא עשני גוי, כי יש בנשמתו ניצוץ של קדושת ישראל שגרם לו להתגייר. נזירות שמשון על ט"ז (מ"ב מו סק"י. בה"ט סק"ח. פסקי תשובות מו יב).

ברית מילה לגר מהול

ש: האם אדם שמתגייר וכבר מל לפני כן מסיבות שונות צריך הטפת דם ברית?

ת: לא. גם אם לא מל לשם גירות. שו"ת דעת כהן קעז.

גיור "זרע ישראל"

ש: האם אפשר לגייר "זרע ישראל" שאביו יהודי על סמך שמוסר נפשו בצה"ל?

ת: אלו שני צירופים חשובים אך אינם במקום קבלת המצוות, דברי מרן הרב קוק בשו"ת דעת כהן קנד. עיין שו"ת שאילת שלמה ג רצו. ד רל-רלא.

"גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי"

ש: הגמרא משתמשת בביטוי: "גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי". האם לא היה צריך לומר "גוי שנתגייר..."?

ת: הכוונה היא לנשמת גר.

[כתב החיד"א בס' מדבר קדמות (מערכת ה"ג אות ג): "גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי", בחון לשון זהב שאמרו גר שנתגייר ולא אמרו גוי שנתגייר, להורות כי זאת לפנים מעמד הר סיני שקבלנו התורה, שם נמצא נפש הגר הזה, הבא אחר זמן רב מאד להתגייר. וכמשז"ל דנפשות הגרים עמדו במעמד הר סיני, ונמצא שמאז הימים נפש זו עמדה ונשאת במעמד הנפלא של הר סיני, אלא דאשתהויי אשתהי עד הזמן הזה. ושפיר אמרו גר שנתגייר. עכ"ל. והג"ר חיים קנייבסקי אמר שביטוי זה "הכוונה - גר בשעה שנתגייר" (הליכות חיים ח"ב עמ' קלט) – רשם מ"צ.]