שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גיוס בנות אסור בהחלט! (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־05:01, 24 ביולי 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות) (Maale העביר את הדף גיוס בנות אסור בהחלט! ל־גיוס בנות אסור בהחלט! (מאמר) בלי להשאיר הפניה)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גיוס בנות אסור בהחלט!

[הרב שלמה אבינר]


בשנת תש"כ, שביעיסטים משבט 'חלוצים' מבני עקיבא, פנו אל כמה מגדולי הדור בדבר גיוס בנות לצבא.

רבה של ירושלים, הגאון הרב צבי פסח פרנק אמר להם שמבחינת הדין אסור לבנות להתגייס ולכן חובה להצהיר. שאלוהו: "מה יהיה אם ההצהרה אינה בתום לב, כגון כתוצאה מלחץ הורים. והרי נוסח ההצהרה הוא : 'מטעמי דת ומצפון'. לכאורה יוצא שהיא הצהרת שקר?" על זה השיב הגאון: "מותר להצהיר ואף מצוה להצהיר משום 'כבד את אביך ואת אמך' ובמיוחד שזה לטובתה".

כן ענה להם רבנו הרב צבי יהודה והוסיף: "אם אביה לוחץ עליה מצד הדין, הרי פשוט הוא מורה לה את דרך ההלכה, כי הבת לא מילאה כרסה בש"ס ופוסקים, ואינה יודעת את כל חילוקי הדינים לגבי הליכה לצבא, אלא סתם יצרה דוחפה להתגייס, ולכן מצוה עליה לשמוע בקול הוריה, וההצהרה תהיה הצהרת אמת הן מבחינת ה'דת' והן מבחינת ה'מצפון' ".

כאשר שאלו את הגאון הרב שלמה יוסף זוין, השיב לעיין בספרו 'לאור ההלכה' - שיש איסור על השתתפותן של נשים במלחמה (עמ' כז). והוסיף: "חוגי הצבא שלנו חקרו וביררו שאין גיוס הבנות מביא שום תועלת ממשית, ואילו את העבודה והעזרה שבכל אופן מגישות חיילות לצבא, היו עושות ביתר יעילות ואף בתקציב הרבה פחות - פקידות אזרחיות-שכירות".

שאלוהו: "מה בדבר הצהרה שבאה לא מתום לב, אלא למען האינטרסים הפרטיים של הבת?" השיב הגאון: "אם הבת דתית באמת, היא יכולה להצהיר, למרות שהיא מצהירה גם מחמת טעמים אחרים".

אגב, הרב זרח ד"ר ורהפטיג הוא שדרש בזמנו להוסיף להצהרה 'מטעמי דת' את המילה 'מצפון', הפותחת פתח גם לבנות לא דתיות.

אחרי ששמעו דעת גדולים, השואלים הגיעו למסקנה שאסור לבנות ללכת לצבא, ופנו מעל דפי הגיליון לכל בת כדי שתצהיר ולואי בתום לב, ובזה תועיל הן לה, הן למדינה (עלון 'חלוצים' מס' 3 תש"כ).

עוד אמר רבנו הרב צבי יהודה כי: "בגיוס בנות יש חשש של נפילה רוחנית; יש אומרים שאי אפשר לעמוד בלי נפילה ויש אומרים שאפשר ושזה תלוי בבת, אך יש להבחין בין נפילה לנפילה, אבל באופן כללי יש נפילה".

אך מובן מאליו שגדרי נפילה בצניעות לא נקבעים על פי מה שבודים לעצמם בני אדם אלא על פי מה שקבע ריבונו של עולם וכן חז"ל, להם כתב רבנו שיש לבנות לפנות "לשירות לאומי בהתחשבות חרדת קודש של חז"ל כלפי מצבי הצניעות והפריצות, כפי המתואר והמסופר בסוף מסכת קידושין" (שיחות הרב צבי יהודיה, איש ואשה 44. מובא בספר 'בת מלך').

לכן קבע רבנו: "מי שרוצה באמת לדעת, צריך לשאול את "השופט אשר יהיה בימים ההם, הרבנים הראשיים, אשר כל הבירורים האלה ידועים גם להם, ובנוסף לכך, יש להם סיעתא דשמיא בהחלטותיהם, על כן, יש לסמוך עליהם בכל דבר" (שם 43).

ואכן הרבנים הראשים לישראל בזמן קום המדינה, פסקו בשנת תשי"א: "גיוס נשים, במסגרת צבאית, באיזו צורה שהיא, אסורה בהחלט!".

ודאי שמלחמת מצוה היא מצוה גדולה שהרי מוסרים עליה את הנפש אך גם צניעות היא מצוה גדולה, וכידוע אין עושים מצוה על ידי עבירה. מצוה הבאה בעבירה - היא בעצמה עבירה. שרות לאומי - במקום מורשה על ידי רבנים - הוא מצוה גדולה בלי עבירה. וגם אם הוא פחות מרגש, אין דבר, קורה הרבה שיצר הרע יותר מרגש מיצר הטוב, אך יצר הטוב הוא קדוש.

זאת ועוד, בת שאינה הולכת לצבא, מחזקת אותו, שהרי בזכות זאת ד' נמצא עמנו בצבא. "כי ד' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (דברים כג טו). זאת בחירתנו מי אנו רוצים בצבא: נשים או ריבונו של עולם.

לכן לא היו נשים לא בצבא של משה רבנו ולא בצבא של יהושע בן נון, לא של שאול ולא של דוד, לא של חשמונאים ולא של בר כוכבא.

בת יקרה! חזקי ואמצי! זכרי: "שירות לאומי" - כשר - הוא השירות הלאומי באמת.