שיעורי הרב שלמה אבינר

גדול הדורות

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

מרן הרב קוק לא היה רק גדול הדור, ומגדולי הדור, אלא רבנו הרב צבי יהודה הגדיר אותו במאמר ב"לנתיבות ישראל" (א, סה): "מורה הדור והדורות". אמר עוד רבנו בלשלשה באלול: "יש תלמיד-חכם שהוא גדול התורה, ואבא ז"ל היה גדול הדורות". יש גדול של דורות, אי אפשר לומר שרש"י היה גדול הדור, אלא גדול דורות. הרמב"ם הוא גדול דורות. גם הרב מנחם אושפיזאי, רבה של רמת גן, אמר בשם הגאון הרב ראובן כ"ץ, רבה של פתח תקוה, שמרן הרב לא גדול הדור אלא גדור הדורות "ומסופקני אם יקום גדול כמותו עד יבוא הגואל".

במה הוא היה גדול הדורות?

מרן הרב קוק הוא גדול הדורות של תחיית האומה. האומה קמה לתחיה, אלפיים שנה היינו בגלות. גלות היא מוות. אומר יחזקאל הנביא "אני בבקעה, היא מלאה עצמות", עם מת. כתב הגר"א בסוף ליקוטי על ספרא דצניעותא, שעצמות מפוזרות, רקב עצמות. עצמות הן תלמידי חכמים, בהתחלה הם יחד, אח"כ תלמידי חכמים מפוזרים בכל הגלויות וזה מאוד מחליש, ואח"כ יש רקב. לא מדובר על תלמיד חכם במובן האישי, אלא במובן של תלמיד חכם כלל-ישראלי. חוץ מבודדים - כגון הרמב"ם ורש"י – לא היו גדודים של תלמידי חכמים כלל-ישראליים. לפני הגלות ירמיהו הנביא יחד עם יאשיהו המלך הכשירו תלמידי חכמים לגלות, שיהיו תלמידי חכמים של פרט, ולא של כלל. זה מבואר באריכות בהקדמת הנצי"ב בפירושו על השאילתות בהקדמת 'קדמת עמק'.

עכשיו צריך כיוון הפוך, תלמידי חכמים של גלות של תיקון הפרט, שיהיו גם של תיקון הכלל. מרן הרב קוק הוא מורה הדור והדורות, כל מה שנאמר עד היום הוא בסדר, זה תורה וקדוש, אלא צריך להוסיף עוד קומה. כמו שמרן הרב כתב באגרת שע"ח, שמודפסת בהקדמת אורות התשובה, "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה", לא דברים פרטים אלא דברים עליונים "ואל דברת הקץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת". יש כאן כפילות. כתוב בגמרא שבת (י, א): "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו". מסביר התוספות שם, לאפוקי דין מרומה. כלומר הדיין רואה שהעדים משקרים ולא מצליח להוכיח, הוא צריך לצאת מהדין, לתת פתח למי שרוצים לרמות אותו ללכת לבית דין אחר בתקווה ששם יצליחו להוכיח. מסביר הגר"א (פירושו למשלי כב, יב) האמת מורכבת מאמת של תורה ואמת של מציאות. דין מרומה הוא אמת של תורה אבל לא של מציאות. מי שירצה לחדש דברים אבל "אל דברת הקץ המוגלה ואור הישועה הזרוחה לא יביט", זה יהיה אמת של תורה אבל לא של מציאות. זה דברים שנכונים למציאות אחרת.

החדש הוא מתוך הישן. "והיה אם שמוע תשמעו" (דברים יא, יג), רש"י בשם ספרי: "אם תשמע בישן, תשמע בחדש". אבל לחדש דברים עליונים זה רק מתוך הקץ המגולה, אור הישועה, מה שאנו קוראים תחיית האומה. זה יכול לקחת עשרות, מאות, אלפי שנים, אף אחד לא יודע לעשות חשבונות הקץ.

מרן הרב קוק הוא מורה הדורות של הישועה. "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" (ישיעהו יב ג). התרגום: "ותקבלון אולפן חדת בחדוא מבחירי צדיקיא". תקבלו לימוד חדש בששון, ששון גדול מאוד. אנחנו בדור של הישועה וגם נבוכים ולא יודעים איך לפתור בעיות אז אנחנו במצוקה, אבל מקבלים לימוד חדש שמתאים למצבים החדשים, אז אנחנו שמחים ומרגישים טוב. "מבחירי צדיקיא" - יש צדיקים ויש בחירי הצדיקים, אנחנו מכבדים ואוהבים את כל הצדיקים אבל יש מדרגות בצדיקים. "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהשוו קטן וגדול" (שבת קיט, ב). פסק מהר"י ברונא, על מעשה בשני בחורים ששתו ושמחו בליל שבת, הזכירו שמות רבנים, אחד מהם אמר: רב א' גדול כמו רב ב'. הגיב השני: המבדיל בין קודש לחול. ונשאל אם הוא חייב לשלם קנס על ביזוי תלמיד חכם. הוא פסק שלא, שכן מצינו שכאשר רבנו הקדוש הציע נישואים לאלמנתו של רבי אלעזר ברבי שמעון בר יוחאי, היא השיבה: "כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול?!" (בבא מציעא פד א) מכאן שמותר להשוות (שו"ת מהר"י ברונא סי' קצ. ועיין שדי חמד מערכת השין כלל פו).

אמר רשב"י: "ראיתי בני עליה והן מועטין. אם אלף הן ראני ובני מהן, אם מאה הם אני ובני מהם. אם שנים הם אני ובני הן" (סוכה מה, ב). אין הרבה בני עליה, הוא מדבר על דור התנאים. זאת לא גאווה? לא, מבואר במוסר אביך בפרקים על בירור הגאווה, הוא חייב לומר כן שלא יתבלבלו ויחשבו שכולם הם רשב"י. אמר רשב"י: אני יכול להציל את כל הדור, אם בני יהיה איתי אני יכול להציל את כל הדורות עד סוף כל הדורות, ואם יהיו איתי יותם בן עוזיהו, אני יכול להציל מראשית הדורות עד סוף כל הדורות. אמר מרן הרב קוק לרבנו הרב צבי יהודה: "אני ובני" (אור לנתיבתי בהקדמה). מספר רבנו הרב צבי יהודה: לקחתי את המחברות של אבא ז"ל שהוא לא גמר, ושם המשכתי. כלומר, הרב קוק והרב צבי יהודה זה רצף אחד.

"בחירי צדיקיא" הם צדיקים שהם מעייני הישועה, יודעים להדריך את הדור במצבי ישועה. זה לא מבטל כלום ממה שהיה קודם, אלא מוסיף. כמו שרש"י מסביר בהתחלת פרשת משפטים: "ואלה" –מוסיף על הראשונים ו"אלה" – פוסל את הראשונים (עיין שיחות רבנו הרב צבי יהודה, דברים, נצבים-וילך, סדרה ב, סע' 20. יום ירושלים התשל"ב, סע' 14).

איך אפשר לדעת שהוא הכי גדול?

קרא מה כתב הרב קוק על ישועת האומה, איך עושים תחיית האומה בספר אורות. וקרא מה כתבו אחרים, זה לא יקח הרבה זמן כי לא כתבו, הוא היחיד שכתב. הוא היחיד שכתב שיטה שלמה איך מקימים אומה לתחייה, חוץ מהאדמו"ר מסטמאר שכתב שזה לא תחיה, אז נגמר הנושא. הוא כתב כרכים שלמים להוכיח שהאומה לא קמה לתחייה. זה כמו חולה שהרופא אומר לו: אתה מת. אומר החולה: אני לא מת. הרופא: כן, אתה מת... שלום, יתקדש ויתקדש. אחר כך האדם פוגש את הרופא אחרי שבועיים, ואמר לו שהוא אכן לא מת. לא רק שהוא לא מת הוא רץ ומשחק כדורגל. כל זה מוסבר במאמר 'תשובה ובירור דברים" של רבנו הרב צבי יהודה. מה שקורה זה לא חידוש אלא זה ישן שנשכח. כמו שכתוב בהתחלת מגילה (ג, א): "שכחום וחזרו ויסדום", ישן שנשכח. פעם היינו אומה, זה לא לגמרי נשכח, זה נגנז. כן כתו בסיום המאמר 'למהלך האידאות'. איפה זה נגנז? בסתרי תורה. איך מקימים מדינה במובן הרוחני? זה נגנז בספר הזוהר ובאריז"ל, כיוון שזה לא עומד על הפרק. עיין מקורות בסוף אורות שכולם מהזוהר והאר"י. מרן הרב קוק הוציא אותו מהגניזה. רשב"י גנז, אבל מרן הרב קוק קיבל ברוה"ק את המפתח להוציא מהזוהר ומהאריז"ל. כל ספר אורות איך מקימים מדינה. הוא תרגם את הדברים של סתרי תורה בשפה שלנו, הרגילה. צריך להתאמץ הרבה ללמוד ולהתעמק אבל זה השפה שלנו.

אשרינו שזכינו לתחיית האומה, ושזכינו לאדריכל הרוחני של תחיית האומה.

• פורסם בשאילת שלמה 296