שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גאולת מצרים למול הגאולה כיום (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־18:44, 18 באוגוסט 2018 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''א. צד שווה וצד מבדיל בין גאולת מצרים ובין גאולתינו''' אשרינו שזכינו לגאולה ביציאת מצרים...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

א. צד שווה וצד מבדיל בין גאולת מצרים ובין גאולתינו

אשרינו שזכינו לגאולה ביציאת מצרים ובזמן הזה. יש צד משותף לגאולת מצרים ולגאולתינו, ויש צד מפריד. כך כותב מרן הרב קוק במאמר המופיע ב'מאמרי הראיה', מאמר 'פסח מצרים ופסח לעתיד' (עמ' 164-166). הצד השווה הינו עצם הפלא הגדול של הגאולה שהיינו קבוצת עבדים, מסכנים, מדוכאים ומעונים והנה בין רגע הפכנו לעם מרומם , חזק וגיבור. הרי זהו פלא היסטורי שאין כמוהו. גם בימינו היינו בגלות. מסכנים, עם מפוזר ומפורד בין העמים, מדוכאים ונרדפים, מגורשים ממקום למקום וסבלנו פוגרומים, גזירות רעות ושואה.

אין מילים לתאר את כל מסכת היסורים שעברה עלינו, כל הבזיונות, העינויים והצרות. והנה הפכנו לעם חפשי בארצנו. עם גיבור, עם עשיר, עם מכובד, עם של תורה – פלא שלא יאמן. זה הצד השווה, אבל יש גם צד מבדיל. בגאולת מצרים כתוב ב"חיפזון" (דברים טז, ג). גם הגמרא בברכות (ט, א) מדגישה: פתאום! בבת אחת יצאנו ממצרים. נסי נסים, בחפזון נגאלנו, בין רגע. על גאולת ימינו כתוב בישעיהו (נב, יא): לא בחפזון. לאט לאט, עם קשיים, בעיות וסיבוכים. לפעמים גאולתינו מתגלגלת אחורנית, לאט לאט.. לא בחיפזון, לא בנסי נסים, בדרך הטבע. לטבע אין כנפיים. הטבע לא יכול לרוץ, אין בטבע נסים גלויים. לכן, גאולתינו אינה בחיפזון.

ב. איזו גאולה גדולה יותר?

לכאורה גאולת מצרים גדולה יותר, נסי נסים ונפלאות. עכשיו, הגאולה כעני הרוכב על חמור. ברם, חז"ל לימדונו שזה אינו כך. אמרו חז"ל שהגאולה העתידית גדולה הרבה מגאולת מצרים שהרי נאמר (ירמיהו כג, ז-ח): "לכן הנה ימים באים נאם ד' ולא יאמרו עוד חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם".

דהיינו, לא יאמרו שגאולת מצרים הינה דבר קטן לעומת הגאולה העתידה. כידוע, זו דעתו של בן זומא, המובאת בהגדה. ובמשנה מובא (משנה ברכות א, ה): "אמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות." - לא הצלחתי להוכיח שצריך להזכיר כל לילה בקריאת שמע של ערבית את יציאת מצרים. כוונתו לאמירת פרשה שלישית של ק"ש. "עד שדרשה בן זומא שנאמר (דברים טז, ג): "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות." הוכחה מפורשת של בן זומא מהמילה "כל" שבק"ש של ערבית יש לומר פרשה שלישית שמוזכרת בה יציאת מצרים. חכמים חלוקים עליו. לדעתם מיתור המילה "כל" לומדים דבר אחר. "ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח." בימינו מזכירים יציאת מצרים, בימות המשיח מזכירים יציאת מצרים, אבל לא בלילות.

כלומר, בן זומא לומד מהמילה "כל" לרבות את הלילות וחכמים לומדים מהמילה "כל" לרבות את ימות המשיח. אמר בן זומא לחכמים: מדוע אתם אומרים שמזכירים יציאת מצרים בימות המשיח, הרי ירמיהו אומר: "ולא יאמרו עוד חי ד' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים. כי אם חי ד' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם". חכמים עונים: לא צריך להיות קיצוני.. אין הכוונה שלא תאמר בכלל יציאת מצרים אלא היא תהיה טפלה. הגאולה העתידה היא העיקר, וגאולת מצרים תהיה טפלה. לכן, גם בן זומא גם חכמים מודים שהגאולה העתידה תהיה יותר גדולה מגאולת מצרים. זאת הסיבה שלדעת בן זומא לא יזכירו אותה כלל, ולחכמים מזכירים, אבל כדבר מצטרף.

ג. הגאולה העתידה

למה הגאולה העתידה תהיה יותר אדירה מגאולת מצרים? - הרי יציאת מצרים היתה בנסי נסים וגאולתנו הינה בדרך הטבע. זה מזכיר את האיגרת שכתב הג"ר חרל"פ למרן הרב קוק, מובאת בספר 'הד הרים': יש לי אכזבה מהתנועה הציונית. אני מאוד מעריך את בנין הארץ ואת שיבת ציון אבל בגלל זה הפסדנו נסי נסים, שהרי מה שאדם מצפה,כך פועלת האלוקות. אם יצפה נסים יקבל ניסים. אם מצפה רק לסייעתא דשמיא בעמלו, זה מה שיקבל מן השמים. עכשיו שעמלנו בבנין הארץ, הפסדנו נסי נסים. במקום הגבורה של נסי נסים, יש לנו חולשה. אבל, אומר הגרי"מ חרל"פ, ראיתי שכבוד הרב לא אומר ככה. ענה מרן הרב קוק: גאולה בדרך של 'קמעא קמעא' הינה גבורה ואינה חולשה.

אומר לו מרן הרב קוק באיגרת (ח"ג עמ' כ): כבודו באמת צריך להיזהר מהדעה שלו. עקבות משיח בקמעא קמעא זו גבורה שבגבורות. אכן, נסים זו גבורה, למען דעת שריבונו של עולם הוא בעל הבית על הכל. רבש"ע יכול לעקוף את הכל בתהליכים שמעל הטבע. ברם, הגאולה דרך הטבע, דרך האדם, גדולה יותר. זאת אומרת, כך נראה לעין שהאדם עם עליותיו וירידותיו, גם הוא שייך לסדר הנהגה אלוקית. גם הוא שייך לחשבון האלוקי. ריבונו של עולם לא 'לחוץ'.

ד' לא רוצה לעקוף, זו גבורה שבגבורות. ד' עשה את גאולת מצרים, היינו כמו תינוק שעושים לו את הכל. עכשיו, בגאולה האחרונה זה אינו כן. אנו כבר איננו קטנים. ריבונו של עולם מביא גאולתו על ידינו, ומתוכנו. לכן, מה שיש קשיים - זאת הסיבה. אין זה משום שעכשיו זו אינה גאולה, אלא מדום שזו גאולה בדרך הטבע. זה לא משום שאנחנו איננו בדרך הנכונה. אנו בדרך הנכונה, אבל עוד לא בסופה.