שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גאולה שאין אחריה גלות

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־08:06, 9 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == גאולה שאין אחריה גלות == [שיחה בישיבה בארוחת צהרים] '''שאלה: האם יכולה להיות גלות אחרי הג...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גאולה שאין אחריה גלות

[שיחה בישיבה בארוחת צהרים]

שאלה: האם יכולה להיות גלות אחרי הגאולה שלנו?

תשובה:

בסוף כרך א' של ספר "לאמונת עתנו" (עמ' רכח) מהג"ר צבי טאו, ישנם ריבוי מקורות על כך שאחרי גאולתנו אין יותר גלות. אך באמת אין בהם צורך, די במקור אחד: במסכת סנהדרין (צח, א) כתוב "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח): "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא”". רש"י מסביר: "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". כלומר, אחרי שחכמים אמרו שזה הסימן היחיד, הברור, הגלוי, אין לצפות לסימן גלוי יותר שזו הגאולה. ארץ ישראל נותנת פריה בעין יפה ודי בכך. יתרה מזאת, ככל שהזמן מתקדם, הארץ יותר פורחת ומתעצמת.

הרמב"ם כותב בספרו "מורה נבוכים" (א כו) שיש דברים כל כך פשוטים שזה כמעט ביטול תורה לדבר עליהם, אך משום שאנשים שוכחים אותם, חייבים לדבר עליהם. כך גם בענייננו, למה לכלות את זמננו בשכנועים?

מבואר בספר "אורות" (עמ' עז) שהעם מאמין שאין גלות אחרי גאולה. שמא נאמר שזה לא נכון כיוון שיש כמה חרדים שאינם מאמינים? זו קושיא מעניינת, אך קודם צריך להבין מה כוונת הביטוי "מאמין העם כולו". בספר "אמונת עיתנו" (ח"א עמ' קמו) יש ארבע תיאוריות בנידון.

הרי יש בתורה עוד עונשים מלבד גלות. בפרקי אבות ובמסכת שבת מבוארות הסיבות לכל עונש ועונש. וודאי שמי שחוטא יקבל עונש, אך הגלות אינה העונש היחיד.

יש טוענים שאם נגיד שזו גאולה ללא תנאי אנשים ירשו לעצמם לעשות עבירות. זה חשש חסר בסיס כיוון שאף אחד לא טוען כן! יש אנשים העושים עבירות, אך אין זה נובע מאמונתם בגאולה.

אנו חיים בציון מכוח אמונת הגאולה. מה שהקמנו בארץ לא היה בגלל הבריטים, המלחמות או הצלחת החקלאות אלא בגלל האמונה. בלי אמונה איננו יכולים לעשות מאומה. העם עלה לארץ, הפקיר את רכושו, בנה את הארץ במסירות נפש, נהרג במלחמות – וכל זה בשביל מציאות זמנית?! אין צורך לשאול את העם היושב בציון האם הוא מאמין שאין עוד גלות לאחר הגאולה, וממילא הוא לא תמיד מבין שפה זו, אלא בפועל הוא מצביע על כך.

כל הדורות ציפו לגאולה. הדורות הקדמונים ציפו לגאולה ופעלו לקירובה וכל מצווה קירבה את הגאולה הרחוקה. אך הדור הזה חי את הגאולה ואת הישועה. הגאון מוילנא נשאל בספר "קול התור" (פרק ה) למה במסכת סנהדרין (צח, א) חז"ל שללו את מחשבי הקיצים ואחר כך כתוב "אין לך קץ מגולה"? הוא ענה שכל החישובים הם על ריבונו של עולם ואי אפשר לחשב מה ריבונו של עולם עושה, אבל הקץ המגולה הוא על מה שאנחנו עושים!

מדוע זכה דורנו לגאולה? הרי איננו יותר צדיקים מדורם של רש"י, תוספות או הרמב"ם?

כותב מרן הרב קוק בספרו "שמונה קבצים" (ז רא): "התשובה פשוטה היא, הדור זכה מפני שעסק במצווה היותר גדולה בכל המצוות, במצווה השקולה ככל התורה כולה, מפני שהוא עסק בגאולת ישראל”. אדם זוכה לדבר שהוא עוסק בו.

כמו שתלמיד ישיבה זוכה לתורה כי הוא לומד תורה. נכון שצריך גם סיעתא דשמיא, אך וודאי שאין זה מספיק לשכב במיטה ולהתפלל "חונן הדעת". גם על מנת לזכות למידת הקדושה צריך לטפס במדרגות של מסילת ישרים, קודם מקדש עצמו למטה ורק אז מקדשים אותו למעלה, "הבא להיטהר מסייעין בידו”. וכן פלוני זכה לכסף רב כי הוא עבד קשה. וודאי שזה מהקב"ה, אך אם הוא לא היה עובד קשה אין לברכת ד' על מה לחול. אלישע עשה מקצת שמן הרבה שמן, אבל לא עשה יש מאין. הקב"ה עושה יש מאין, האדם לא. זה מה שנקרא בפי הגר"א סוד תתקצ"ט – "הקטן יהיה לאלף" (קול התור שם).

אם כן, העם עוסק בגאולת האומה, הוא "מצפה לישועה קרובה" (אורות שם). למה בדורות קדומים עם ישראל לא ציפה? זה סוד של נשמות, סוד ד' הנגלה במהלכו ההיסטורי של האומה (שם). בשלב מסוים, האומה החליטה שהיא מצפה לישועה קרובה.

נלקח משאילת שלמה 153