שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

גאולה ונסיגות

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־14:09, 26 בינואר 2016 מאת Maale (שיחה | תרומות)

גאולה ונסיגות

[מ"באהבה ובאמונה"]


שאלה: איך אנחנו מתמודדים באופן רוחני עם התחושה שקמים אנשים מתוך עמנו לגרש אותנו מהיישובים בארצנו?

תשובה: בדברים רציניים אנחנו לא הולכים על פי תחושה, אלא על פי בירור שכלי. לצערנו, זו לא רק תחושה. באמת יש כאן נסיגה. היתה נסיגה בימית, היתה נסיגה בגוש קטיף, היתה נסיגה בעמונה, היתה נסיגה במגרון והיתה נסיגה בחברון. אבל, צריך לדעת שבמהלך הגאולה יש לפעמים גם נסיגות.

גאולה אינה מתמטיקה, ככל דבר היסטורי, גאולה היא סטטיסטיקה. בסטטיסטיקה לא הכול תפור לגמרי. סטטיסטיקאים אומרים שדבר שהוא פחות מ-10% אינו קיים. ב"ה, ביהודה ושומרון יש 350,000 תושבים. 10% הם 35,000. הסטטיסטיקאי אומר שמה שקורה לפחות מ-35,000 אינו משמעותי.

גם באופן רוחני לא כתוב שבמהלך הגאולה לא יהיו צרות. אפילו משה רבנו, שוודאי היה השליח האלוהי לגאולת מצרים, כשהוא בא לגאול את עם ישראל, מיאן פרעה הרשע לשמוע לו והמצב עוד הידרדר – עד שהוכרחו בני ישראל לקושש בעצמם קש ותבן. באותם רגעים, קשה היה מאוד לעם ולמשה רבנו עצמו. הרמב"ן, בפירושו על התורה, מסביר שמשה ידע מפי ד' שפרעה יסרב ולכן ברור שהגאולה לא תופיע בן רגע, אלא קמעא קמעא. עתה התברר לו דבר נוסף, שייתכן שיהיו נסיגות. ואכן, המצב הדרדר ורק אחר כך השתפר. הרמב"ן מביא את דברי חז"ל על הפסוק "דומה דודי לצבי" (שיר השירים ב ט): "מה צבי זה נראה וחוזר ונראה, כך גואל הראשון נראה להם, וחזר ונכסה מהן, וחזר ונראה להן" (רמב"ן שמות ה, כב. שיר השירים רבה ב, כב). הצבי רץ בהרים, פתאום הוא נחבא ואין רואים אותו, ואז הוא חוזר שוב להופיע. זה נראה כאילו הוא נעלם, אך באמת הוא התקדם. הוא מתגלה בנקודה קדמית יותר. כך משה רבנו, הגואל שבישר והפיח תקווה ואמונה בלבבות, פתאום כאילו נעלם והמצב הידרדר, אך לבסוף השתפר.

בראשית שיבת ציון נעשה פוגרום נורא בחברון על ידי ערבים. לא רק שנהרגו כל כך הרבה יהודים צדיקים במיתות אכזריות, אלא היישוב היה מיואש. זה לא מה שקיוו. מרן הרב קוק כתב אז במאמרו בשם "שובו לביצרון": יש להתחזק. הדבר הנורא והאיום שקרה עתה בחברון, הוא בבחינת הגואל הנכסה, אך הוא שוב יתגלה (מאמרי הראיה 360).

אין להתייאש בגלל מה שקורה. האם רק משום שיש כמה תקלות בדרך, מיד נאמר שהכול מתפרק? אלא הכול הולך ומתקדם בצעדי ענק, אבל יש פה ושם נסיגות.

אילו שיבת ציון היתה מתבצעת על ידי קומץ של צדיקים, זה לא היה קורה. אבל שיבת ציון בוצעה על ידי העם. כידוע, חלק מהצדיקים אפילו לא עלו לארץ. שיבת ציון התבצעה על ידי העם, ובעם יש כל מיני אנשים: צדיקים, בינוניים, ואפילו פחות מזה. משום שהעם הוא זה שבונה את הארץ ומוסר את הנפש בצבא, לא הכול בדיוק כמו שאנחנו רוצים.

יש עוד בעיות במדינה הזאת. למשל, יש הרבה חילול שבת, אבל לרבים מאתנו משום מה, חילול השבת אינו מפריע לישון. אנחנו אומרים שצריך סבלנות. וכן רוב החינוך אינו חינוך של תורה, וגם זה לא מפריע לרבים מאתנו לישון. גם הרבה אנשים לא שומרים טהרת משפחה, ומשום מה זה לא מפריע לרבים מאתנו לישון. אבל כשיישובים נעקרים אנחנו אומרים שכל הגאולה נעצרה, הכול קטסטרופה, הכול אסון. איפה היינו כשגזזו את הפאות של התימנים ושמו את הילדים בבתי ספר חילוניים? למה אז לא אמרנו שהגאולה נעצרה? למה רק הדברים האלה מטרידים אותנו ולא אלה?

אלא באמת הכול מטריד. לכולם צריך להפריע שנעקרים חלקים מארץ ישראל. כולנו צריכים לפעול. אבל אנחנו בדרך הנכונה. אנחנו צריכים להוסיף עוז וגבורה באומה, ולתקן לאט לאט את כל הבעיות.


  • פורסם בשאילת שלמה 271