שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

גיל בר-מצוה

ש: מה המקור לכך שבר-מצוה זה 13 ובת-מצוה של 12?

ת: הלכה למשה מסיני (שו"ת הרא"ש טז א. ועיין רש"י אבות ה כא).

בר-מצוה לילד אינקובטור

ש: תינוק שהוכנס לאינקובטור, מתי נחשב שנולד לענין בר-מצוה, האם כשהוצא ממנו?

ת: מתאריך לידה כרגיל. הלכות והליכות בר-מצוה לרב בנימין אדלר א יז (וכן פסק האדמו"ר מקאליב. שו"ת קול מנחם אוהל ברכה או"ח א נב).

סעודת בר-מצוה

ש: האם יש מצוה לעשות סעודה כשנעשה בנו בר-מצוה?

ת: כן, כי זכה בנו להיות בר-מצוה, וגדול המצוה ועושה יותר ממי שאינו מצוה ועושה (ים של שלמה ב"ק ז לז ע"פ קידשוין לא א. מג"א רכה ד).

ש: האם סעודת בר-מצוה יכולה להיות חלבית?

ת: כן. גם שאר סעודות מצוה, העיקר שתהיה מכובדת (עיין פסקי תשובות קצד בהערות. שו"ת תשובות והנהגות ב תפה. ג רצד).

תחנון ביום הבר-מצוה

ש: האם יש לומר תחנון בבית-הכנסת שמתפלל בו הנער ביום הב- מצוה שלו?

ת: נחלקו הדעות בדורות האחרונים - יש שהזכירו מנהג שלא לאומרו (נהר מצרים ו א), ויש שהזכירו מנהג לאומרו (שיח יצחק מא ב). יש שפסקו לא לאומרו (דרכי חיים ושלום קצב), ויש שפסקו לאומרו (שו"ת ציץ אליעזר יא יז. שו"ת מנחת יצחק ח יא). כיוון שאין הכרעה ברורה, ואמירת תחנון היא תקנת חכמים ולא דין תורה, יש להכריע לקולא. ולא עוד אלא שטעם הגון הוא, כיוון שזהו חגו של הבר-מצוה והוא דומה לחתן ויש להשתתף בשמחתו (עיין שו"ת יביע אומר ד יד).

ברוך שפטרני בשם ומלכות

ש: האם מברכים בבר מצווה "ברוך שפטרני" בשם ומלכות או ללא שם ומלכות?

ת: מברכים עם שם ומלכות, כמו שמופיע בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שיב).

[הרבה נהגו לא לברך בשם ומלכות כי הברכה לא מופיעה בגמרא אלא במדרש (פסקי תשובות רכה אות ה), והעידו שהחזון איש אמר שאין אומרים בשם ומלכות (דינים והנהגות ממרן החזון איש עמ' נב), אלא הרבה גדולים הורה לברך בשם המלכות ע"פ הגר"א, ובכלל: מהרי"ל דיסקין, הגר"ש סלנט והגרצ"פ פרנק והגרש"ז אוירבך. מסופר בס' גאון ההוראה על הגרצ"פ פראנק (ח"ב עמ' 136-135): כאשר הגיע למצוות הגאון רבי שמואל אוריבך, בנו בכורו של הגאון רבי שלמה זלמן, עלו לביתו של הגרצ"פ פראנק להתברך מפי קדשו, וביקש הגר"ש אוירבך שיפסוק לו: האם עליו לברך על בנו ברכת "ברוך שפטרני" בשם ומלכות כמנהג הגר"א, או שמא עליו להסתפק בברכה ללא שם ומלכות?

"לא אפסוק לך", השיב רבה של ירושלים. "רק זאת אספר: כאשר הגיע למצוות בני ר' תנחום, ועמדתי בפני השאלה הזאת, עליתי לשאול את רבי שמואל סלנט, שאמר לי כי כאשר בנו רבי בייניש הגיע למצוות – הוא בירך בשם ומלכות" – הבין הגרש"ז שלזה התכוון הג"ר פראנק, ובירך בשם ומלכות. וכן סיפרו כמה תלמידי הגרש"ז. אך הג"ר שמואל אוירבך עצמו מספר, כי באותו מעמד סיפר הג"ר פראנק, כי כאשר עמד לברך "ברוך שפטרני", עדיין היה מפקפק וחוכך בדעתו כדת מה לעשות, אף שנהג כמנהגי הגר"א, אז ניגש אליו רבי ידידיה מהורדנא מבעלי התריסין בחצר שטרויס, ואמר לו: "מה לך מהסס, ברך בשם ומלכות". פקודתו שמרה רוחו, והוא ברך את הברכה בשם ומלכות.

אגב עניין זה: הר"ר שמואל רוטמן, בנו של הרב שאול רוטמן, ממתפללי בית מדרשו של הג"ר פראנק, מספר כי אביו עליו משנכנס למצוות "ברוך שפטרני" בלי שם ומלכות, הג"ר פראנק ניגש אליו ממקום מושבו והורה לו לחזור ולברך בשם ומלכות, והוסיף כי מובטח לו שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.

ובספר ועלהו לא יבול (ח"א עמ' קכ) מובא שיש עדויות שונות מה היה פסקו של הגרש"ז אוירבך. העיר הג"ר יהושע נויבירט בעל שמירת שבת כהלכתה: "זכור אני שהגרשז"א זצללה"ה בא לסעודת בר מצוה של בני הבכור, והוא צוה עלי לברך עם שם ומלכות אחרי ברהמ"ז. בשאר הבנים שלא בנוכחותו בירכתי כפי מנהג אבותי, בלי שם ומלכות". והעיר הג"ר אביגדר נבנצל: "לי, כשהיתה בר מצוה לבני בכורי שליט"א, רמז אדמו"ר זללה"ה בדרך רמז ולא בדרך פסק שרמזו לו בזמנו בדרך רמז ולא בדרך פסק לברך בשם ומלכות". אמנם בנו של הגרש"ז – הרב ר' ברוך – אמר שאביו הרב הורה לו לברך בלי שם ומלכות, אע"פ שהוא בעצמו כן בירך בשם ומלכות בגלל מה שרמזו לו, אך זאת היתה רמיזה אליו בלבד, ולכן לבנו הוא הורה הלכה למעשה לברך בלי שם ומלכות – רשם מ"צ.]

ברוך שפטרני לבן חורג

ש: מי שמגדל בן חורג יברך ברוך שפטרני?

ת: כן (פסקי תשובות רכה ה. וכן פסק הגרי"ש אלישיב. וישמע משה עמ' ע).

ברוך שפטרני על נכד

ש: גם סב על נכדו, היתום מאב, יברך ברוך שפטרני?

ת: כן (פסקי תשובות רכה ה).

ברוך שפטרני ע"י אמא

ש: אמא מברכת ברוך שפטרני?

ת: נהגו שהאֵם אינה מברכת (פסקי תשובות רכה ה).

ברוך שפטרני על תאומים

ש: כמה ברכות יש לברך על תאומים?

ת: שתי ברכות, כמו בברית מילה (פסקי תשובות רכה ה).

ברוך שפטרני על בת

ש: מדוע לא אומרים ברוך שפטרני לבת-מצוה?

ת: אין תשובה ברורה. הברכה היא מנהג מאוחר ואינה מוזכרת בגמרא. לכן הרבה פסקו לברך בלי שם ומלכות. אמנם הגר"א הורה לברך בשם ומלכות. וכיון שזה מנהג כך גלגול המנהג: לבנים ולא לבנות. בשו"ת תשובות והנהגות (א קנו), הג"ר משה שטרנבוך נותן טעם שלא נתקנה הברכה רק כשהוא לפניו, וכדמוכח מנוסח הברכה "מענשו של זה", ואין מדרכי הצניעות לבוא עם בתו לציבור ולברך. אמנם כתב הגר"ע יוסף שמותר לברך "ברוך שפטרני מעונשה של זאת" לבת-מצוה (שו"ת יביע אומר ו או"ח כט).

בת-מצוה

ש: מה לעשות בבת-מצוה?

ת: אם ירצו האב והאם ובני המשפחה יוכלו לעשות סעודה צנועה בבית בקרב בני המשפחה וחברותיה הקרובות, ונכון שתהיה הבת שמחה באותו יום שנכנסה לעול מצוות ותלבש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוון לפטור את שמחת הכניסה בעול מצוות. ויש לאביה ולאמה לדבר איתה באותו היום בגודל היום, וללמד אותה יותר על המצוות ועל חיובי התורה ומנהגי ישראל שמתחייבת בהם מאותו יום ואילך (פסקי תשובות רכה ח. עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קד. ד לו).

ש: האם זה נכון שחגיגת בת-מצוה צריכה להיות פחות מחגיגת בר-מצוה?

ת: לא.

בר-מצוה באדר

ש: מי שנולד באדר בשנה פשוטה, מתי יש לו בר-מצוה בשנה מעוברת?

ת: באדר ב' שהוא האדר האמיתי, ואדר א' הוא הנוסף (רמ"א או"ח נה י).

המצוה הראשונה

ש: איזו מצוה ראשונה מקיים נער כשנעשה בר-מצוה?

ת: קריאת שמע של ערבית (צדקת הצדיק אות ד).

ש: ראיתי עוד כמה הצעות - שש מצוות התמידיות (מ"ב בביה"ל ס' א ד"ה הוא כלל גדול בתורה), שמחה (חת"ס ויחי עמ' רמו), והגר"מ אליהו אמר: ישוב ארץ ישראל (אביהם של ישראל ב 53. פסקי תשובות א עמ' ג)?

ת: נכון, אך ק"ש היא מצוה שהאדם עושה ממש.

ברכות התורה בליל בר-מצוה

ש: האם בליל בר-מצוה צריך לברך ברכות התורה, כי כשהיה קטן לא חייב בלימוד תורה?

ת: לא. ויש מחמירים שברכת "אהבת עולם" שלפני ק"ש של ערבית יכוון לצאת בה ידי ברכת התורה, כמבואר בברכות יא ב, ומפני שצריך להיות "והוא ששנה על אתר" לכן יאמר פעמיים את הפסוק האחרון של פרשה ראשונה של קריאת שמע (פניני רבנו הגרי"ז עמ' נח. דרך שיחה א תצג-תצד בשם הגר"ח קניבסקי. פניני תפילה נג-נד בשם הגרי"ש אלישיב. תשובות אביגדר הלוי עמ' עז בשם הגר"א נבנצל).

שהחיינו בליל בר-מצוה

ש: האם בחור בר-מצוה אומר שהחיינו כיוון שנתחייב עתה במצוות?

ת: לא. הגר"מ פיינשטיין מסביר שעל חידוש חיוב מצוה חז"ל תקנו לברך שהחיינו ולא כשבמצוה אין חידוש זמן אלא באדם, וכאן כשיסתלק הפטור מצד קטנות הוא בחיוב (שו"ת אגרות משה יו"ד ג יד).

מתנה לבר-מצוה בשבת

ש: האם מותר לתת מתנה לבר-מצוה בשבת?

ת: להקנות לו דרך מישהו לפני שבת. או לתת לו בהשאלה עד מוצאי שבת. או לסמוך על המקילים (עיין שמירת שבת כהלכתה כט כט).

הבדלה לבר-מצוה ביום שני

ש: קטן שנעשה בר-מצוה ביום שני, האם חייב לעשות הבדלה?

ת: לא. כיון שפטור מעיקר השבת, יש לפוטרו גם מההבדלה (שו"ת הר צבי או"ח א קסה).

איסור אכילה בתוספת יוה"כ

ש: קטן שנעשה בר-מצוה במוצאי יום כיפור, האם אסור לו לאכול בזמן תוספת יוהכ"פ?

ת: לא אם לא צם ביוה"כ, כיון שפטור על עיקר הצום, יש לפוטרו גם מהתוספת (שו"ת חת"ס או"ח קעב. שו"ת הר צבי או"ח א קסה. ובמנחת חינוך מצוה שיג מסופק בעניין).

קידוש לבנה

ש: מי שנעשה גדול בחלק הראשון של החודש, האם ימתין לקידוש לבנה עד שיגדל?

ת: מחלוקת. י"א שראוי להמתין עד שהוא בר חיוב (הדרת קודש להגרצ"פ פראנק בעניני קטן סי' ט. שו"ת יביע אומר ג כז). וי"א שיכול לקדשה מיד בתחילת הזמן, שהרי כל חיוב קידוש לבנה הוא מדרבנן, וגם קודם שהגדיל יש לחנכו בקידוש לבנה (הליכות שלמה טו יא).

כספי בר-מצוה

ש: כשנער בר-מצוה מקבל כסף כמתנה, למי הכסף – לו או להורים?

ת: לפי ההלכה, כיוון שהילד אינו קטן, הכסף שייך לו. ולפי המוסר, הצדק והאמת, הכסף שייך להורים, כי כולם שותפים בקיום הבית. ההורים יכולים להגיד לבנם: אנחנו לא ניקח ממך את הכסף, אך דע לך שאיננו מחויבים להאכיל אותך, לתת לך דיור וכו' (לפי התורה, חובה לפרנס ילד עד גיל שש, וע"פ תקנת הרבנות הראשית עד גיל חמש עשרה). לכן, אם לא חסר להורים כסף, מה בכך שיתנו לבר המצוה את הכסף או חלק ממנו, או שיפקידו בבנק בעבורו.

[ועיין שים שלום עמ' מג בסוף משפט כהלכה שאמר הגרי"ש אלישיב שהכסף שייך לאבא כי הוא על הסעודה ועל קשרם לאבא, אבל אם מביאים ספרים הם שייכים לבן – רשם מ"צ].

אירוע יקר לבר המצווה

ש: להוריי אין כסף לממן מסיבת בר מצווה יקרה, אך אני מקנא בחבריי העשירים שכן עשו ומתבייש.

ת: עשה כפי כסף הוריך ואל תבזבז על זה יותר מכך, ואין מה להתבייש. אדרבה מי שמבזבז, עליו להתבייש. אני מציע שכל חניכי תנועות הנוער, בני עקיבא, עזרא ואריאל, יעשו מרד, ויסכימו כולם שמסיבת בר מצווה לא תעלה יותר מ-500 שקל.

בר מצווה קונסרבטיבית

ש: אחותי עושה בר מצוה קונסרבטיבית לבנה. אנו לא באים. אך האם מותר להשתתף בארוחה שתתקיים במסעדה כשרה?

ת: אם זה לא ממש צמוד.

תאריך בר מצוה

ש: מי שנעשה בר מצוה בשבת, האם כבר יכול לקרוא בתורה, על אף שנולד אחרי הצהרים ולא נשלמו בו י"ג שנה מעת לעת?

ת: למעשה נפסק כרוב הפוסקים שבכניסת יום הבר מצוה מיד נעשה גדול. פס"ת נה טז.