שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ברכת חכם הרזים (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר


ברכת חכם הרזים

ש: באלו תנאים אפשר לברך ברכת חכם הרזים?

ת: יש שלושה תנאים:

א. רק בארץ ישראל - יש מי שכתב שאין אומרים נוסח ברכה זו בשם ומלכות אלא בארץ ישראל (כה"ח ס"ק טו ע"פ האליהו רבה שחשש לדברי רבינו מנוח בדברי הרמב"ם שברכה זו רק בארץ ישראל, מובא בב"י. ועיין צל"ח על ברכות נח ב). וכ"כ בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שפז): "הרואה אוכלוסי ישראל שהם ששים רבוא ביחד בארץ ישראל".

ב. צריך ששים רבוא - כתוב בשולחן ערוך (או"ח רכד, ה): "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר בא"ה אמ"ה חכם הרזים". פשוט שצריך ששים רבוא.

מובא בעלון "נחלת יעקב יהושע" (גליון עה פ' שמיני-פרה תשע"ד) על מה שצריך ששים רבוא כדי לברך, שהראייה ממתן תורה שכתוב שהיו "כשש מאות אלף" (שמות יב לז). אך רבינו בחיי שם והרמב"ן (שמות ל יב) כותבים שלא היו שש מאות אלף אלא כשש מאות אלף. וגם העיר הג"ר שמאי הכוהן גרוס, בעל שו"ת שבט הקהתי, מה שכתב המאירי בבית הבחירה (שבת נח א): "הרואה אכלוסי ישראל מברך 'ברוך חכם הרזים', ופירשו למטה שאין אכלוסא פחותה מס' רבוא, ואם היתה אכלוסא נכבדת חשובה בעיני הכל כששים רבוא... חשיביתו עלאי כס' רבוא", עכ"ל.

וייתכן שאפשר להוסיף מה שכתב הרא"ש (סוף פסחים מ) בענין חמישים יום לספירת העומר וארבעים יכנו במלקות, שדרך הכתוב כשמגיע המנין לסכום עשיריות פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד, כלומר אע"פ שאין מונין אלא מ"ט יום ואין לוקים אלא ל"ט. וכן ביורדי מצרים בזמן יעקב אבינו (כתוב 70 וברשימה יש רק 69) ומספר המלקות (שכתוב 40 אבל בהלכה יש רק 39). אומרים בישיבות בשם הגר"ח מבריסק שצריך לחכות בין בשר לחלב בתוך השעה השישית, כלומר חמש שעות וזמן מה אל תוך השעה השישית, ע"פ לשון הרמב"ם "כמו שש שעות" (עיין דברי הרב עמ' קצב-קצג. וכן הובא בשם הגר"ח בס' נשמת אברהם יו"ד ריש ס' פט). אך כל אלה חידוש גדול ואין לנו אלא דברי השולחן ערוך שכתוב: "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד".

ג. רק כשרואה את כולם בבת אחת - כתב הבן איש חי בספרו בניהו (ברכות נח, א) ראיה מדברי הגמרא, שצריך לראות בעיניו את כל הששים רבוא, וז"ל: "ראה אוכלסא על גב מעלה בהר הבית, קשה, למה הוצרך לפרש המקום. ונ"ל בס"ד, בא ללמד שלא בירך הברכה, אלא מפני שהיה עומד במקום גבוה, וראה כל הראשים שלהם בעיניו. אבל אם עומד בתוכם, שאין הרבוי בעיניו, לא היה מברך", עכ"ל. וכתב הגר"נ קרליץ: "ברכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל, צריך שיראה את הריבוי, כמו ממקום גבוה כעין הרב הבית שנזכר, ואף אם אין צריך שיראה את כולם" (ובספר חוט שני - הלכות ברכות עמ' קפט). ואמר הג"ר דב ליאור ש"כדי לברך ברכה זו יש לראות ס' ריבוא יחד במקום אחד וזה אפשרי רק בצפייה ממקום גבוה". וכן הג"ר אשר וייס אמר שצריך לראות את כל הששים רבוא בבת אחת ושאי אפשר לסמוך על הערכת קהל של המשטרה שאינה מדויקת.

לעומתם, הגר"א נבנצל אמר שדי לראות את קצה הקהל ואין צורך שכל הששים רבוא יהיו במקום אחד אלא ניתן לצרף קהל העומד ברחובות צדדים. אך כל זה דווקא כשיש חיבור, כמו בלוויה. והוסיף ש"בודאי אי אפשר לספרם, ודי באומדן המשטרה" (תחומין לד 455).

ובשיעורו בליל שבת בשכונת רמת אלחנן, אמר הג"ר יצחק זילברשטיין, כי שאל את גיסו הגר"ח קניסבקי באשר לספקות המתעוררים, שהרי מדובר רק באומדן שלששים ריבוא. ועוד, הרי לא רואים את כולם, ורק אלה הטסים במסוק מעל שטח העצרת יוכלו לצפות בכל הקהל. שאלה נוספת שהועלתה היתה האם אחד יברך לכולם, או שמא כל אחד יברך לעצמו? השיב הגר"ח, שגם אם מדובר באומדן אפשר לברך, כפי המידע שיתקבל במהלך העצרת (באדר תשע"ד, כשממשלת ישראל דנה בחוק גיוס תלמידי הישיבות החרדיות, הכולל עונש פלילי, ארגנו החרדים "עצרת המיליון" גדולה בירושלים נגד הגיוס), שהרי האומדן נעשה על ידי אנשים היודעים להעריך זאת. גם אפשר לברך אם לא רואחם את כולם. וכדאי שכל אחד יברך לעצמו, כיון שמדובר בברכה נדירה מאוד ועדיף בו מאשר בשלוחו. ונשאל הגר"י זילברשטיין, אם גם נשים תברכנה, והשיב: "כן. אין כל הבדל בינן לגברים" (סברי מרנן עמ' שסד). ומובא בשו"ת ידון משה (חלק יג עמ' קי), שאמר הגר"ח קניבסקי: "מספיק שיודעים שיש כזו כמות של אנשים, ואני ברכתי ברכה זו בשם ומלכות בעצרת" (שו"ת ידון משה חלק יג עמ' קי. אמרי מאיר עמ' כו). וכן שמענו שנהג הגראי"ל שטיינמן. אלא זה חידוש: א. הבא"ח כבר דייק בגמרא שצריך לראותם בבת אחת. ב. אם נאמר אחרת, אז בכל יום יש בירושלים שישים ריבוא איש.

אומרים שבלוויית הגרא"מ שך היו שישים ריבוא, ושאלו את הגרי"ש אלישיב: האם צריכים לברך ברכת חכם הרזים? אמר: זה הרי בצירוף אלו שעמדו על הבניינים והגגות, וזה לא מצטרף לגבי הברכה (מפי האיש עמ' רעט).

ובעצרת נגד הגיוס, הג"ר עזריאל אוירבך לא בירך ע"פ דברי הבן איש חי בספר בניהו (אמרי מאיר עמ' צ). סיכום: יש לברך "חכם הרזים" רק בראיית ששים רבוא בבת אחת בארץ ישראל. וגם לא ראינו בלוויית הגר"ע יוסף זצ"ל, שהיו המונים שם, שגדולי ישראל בירכו. ואם יש ספק ששים רבוא או לא רואה כולם בבת אחת, מי שרוצה יכול ללמוד את ההלכה מתוך הרמב"ם (הלכות ברכות י, יא) שכותב עם שם ד' ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות. וכדומה, אמר הג"ר יצחק זילברשטיין (לפני העצרת הנ"ל) שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת"ס וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כוהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות. וב"ה כשהמשיח יגיע, נברך ברכת חכם הרזים לכל הדעות. בביאת המשיח, לפי רבי חיים פלאג'י נברך: גאל ישראל, שהחיינו, חכמתו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת לב חיים ב, מב). ולפי הגרש"ז אוירבך: שהחיינו, חכמתו ליראיו, כבודו ליראיו וחכם הרזים (שו"ת מנחת שלמה ח"א בסוף). ואמר על זה הגר"ח קניבסקי: "גם מחיה המתים כשיחיו את כל המתים, כדאיתא במדרש, וכדומה שגם בן השונמית כשקם בירך ברוך מחיה המתים, וכן יצחק אבינו". פרקי דרבי אליעזר פרק לא. החיד"א במחזיק ברכה או"ח ריט. והוסיף: "וברכת שהחיינו שיברכו אז תהיה חובה"! (סדר יום כיפור קטן עם ביאורים מהגר"ח קניבסקי עמ' 8 – מ"צ).