שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

פיצה

ש: מה מברכים על פיצה?

ת: אם הבצק נעשה עם מים בלבד, המוציא. אם רובו מי פירות לעומת המים, מזונות, אלא אם כן קובע סעודה. שו"ע או"ח קסח ז. מ"ב לז.

ברכה על גידולי מים

ש: מה מברכים על גידולי מים - שהכל או לכל פרי את ברכתו?

ת: מחלוקת. למסקנה, לכל אחד ברכתו. פס"ת (רד אות ב – מ"צ).

פאפיה

ש: מה מברכים על פאפיה?

ת: אדמה. שו"ת יחוה דעת (ד נב – מ"צ).

ברכה על קרטיב מיין

ש: מה מברכים על יין שעשו ממנו קרטיב?

ת: אם מלקק, זה כמו שותה, וברכתו כמו יין. אם לועס, יש שאלה, כיוון שאינו שותה כדרכו, ובכל זאת יש לברך גפן, כי גם על ענבים יוצא דיעבד עם ברכת גפן. שו"ע או"ח רח טו (והגרי"ש אלישיב אמר שברכתו בורא פרי הגפן. שכל זמן שאינו נאכל כאוכל, דינו כמשקה. ולכן בשלגון שהדרך ללקקו, ובפיו עשה מים, דינו כמשקה. קב ונקי ב נב. בספר וזאת הברכה 370 מובא שיש לברך שהכל, ובשו"ת מנחת יצחק ח יד הסתפק ומסיק שיש לברך הגפן – מ"צ).

ברכה על ספריי לפה

ש: האם יש לברך על ספריי לפה?

ת: אם הוא לריח - לא, אם הוא סוג ממתיק לילדים – כן.

מזון ללא גלוטן

ש: מה הברכה על מזון ללא גלוטן?

ת: כלומר בלי קמח דגן, - ברכתו שהכל.

ביסלי

ש: מה מברכים על ביסלי?

ת: מזונות על כל הטעמים, כי אין כאן רק תוספת לטעמים שונים אבל עיקר המאכל הוא הקמח (שו"ת יבני ישפה א מד אות ב. וזאת הברכה עמ' 389).

ברכה על שוקולד

ש: מה מברכים על שוקולד?

ת: היה ראוי לברך עץ, אך נהגו העולם לברך שהכל בגלל שהוא מכיל תבלינים שונים מלבד קקאו ובגלל השתנה צורתו לגמרי ואינה ניכרת לאדם. פסקי תשובות רב כט.

[פעם נשאל הגר"מ פיינשטיין למה מברכים על שוקולד שהכל, ולא בורא פרי האדמה? וענה שכבר נהגו לברך כך שנים רבות, ועכשיו רק נשאר לנו לברר ולמצוא את הטעם למנהג העולם שעושים כן, כי אי אפשר לנו לומר שכל כלל ישראל עושים שלא כהוגן (רשומי אהרן מהרב אהרן פלדר עמ' כד). וכן שיטתו של הגרמ"פ. פעם סיפר מישהו להגרמ"פ שהצאנזער רב, בעל ה'דברי חיים', פסק שיש לברך שהכל על תפוחי אדמה. ותמה הגרמ"פ ואמר, שגם אם נאמר שיש איזה סברא לזה, ובאמת אין, מ"מ הלא ידוע להצאנזער רב שנהגו עלמא כבר לברך האדמה, ומה שייך לפסוק אחרת מהנהגת העולם, וזה כעין הענין של "נהוג עלמא כתלת סבי כרב עלאי בראשית הגז" (עיין חולין קלו, ב. מסורת משה עמ' נ).

ופעם אמר הגרש"ז אוירבך: על שתיית קוניאק מברכים שהכל. לפני כמאתיים שנה היה ויכוחגדול בענין זה בין החיד"א לתלמידי חכמים אחרים, אבל הלכה למעשה נוהגים לברך שהכל, ואף אחד לא נוהג אחרת. הרב פראנק אמנם דן בשאלה זו (שו"ת הר צבי או"ח סי' צז), אך בנוכחותי כאשר יצאתי ממנו מביקור חג, אמרו שקודם לכן כבדו את הנוכחים בשתיית קוניאק וברכו עליו שהכל, ואף הרב פראנק בעצמו בירך עליו שהכל. שאלו אותו הנוכחים: "הרי כבודו מצדד לברך בורא פרי הגפן"? ענה להם הרב פראנק: "נכון, אבל זה לא יוצא מהפה – לברך על זה בורא פרי הגפן".

מעין זה התבטא הגרש"ז בענין הברכה על שוקולד – למרות שמעיקר הדין נראה לו שצריך לברך ברכת בורא פרי העץ על שוקולד (עיין שו"ת מנחת שלמה א צא), אבל "זה לא יוצא מהפה", ולמעשה כיוון שהעולם לא קבלו את פסקו, הוא מברך שהכל על שוקולד וכן הורה לאחרים (ועלהו לא יבול ח"א עמ' קי. ח"ג עמ' ק). ופעם הגרש"ז העניק בביתו שוקולד לילד אחד, ואבי הילד שאל פי הגרש"ז, איזו ברכה לברך על השוקולד? וענה לו לברך שהכל! שאל הלה על אתר: הלא הרב כתב לברך העץ?! אמר לו הגרש"ז: אמת נכון הדבר, אבל העולם נוהג לברך על שוקולד שהכל! (חכו ממתקים ח"א עמ' צח) – מ"צ.]

תפוצ'יפס

ש: מה מברכים על תפוצ'יפס?

ת: האדמה, כי עשוי מחתיכות תפו"א (וזאת הברכה עמ' 391). ועל פרינגלס – שהכל, כי עשוי מאבק תפו"א.

קרמבו

ש: מה מברכים על קרמבו?

ת: שהכל, משום שהבסקויט רק מחזיק (שו"ת שאילת שלמה ג פ).

[וכן נפסק בשו"ת אבני ישפה א מד אות ג. וכתב הגר"ע יוסף שעל קרמבו מברך שהכל ופוטר את הבסקויט, ואם מפריד את הבסקויט – מברך גם על הבסקויט. ילקוט יוסף עמ' תקלא. וזאת הברכה 396. ומסופר בחכו ממתקים א צט, שילד קטן ניגש עם קרמבו אל הגרש"ז אוירבך ושאלו אם לברך שהכל או מזונות. הגרש"ז שאלו בפשטות: "מה הינך אוהב יותר, את הביסקויט או את הקרם?" ענה לו: "ודאי את הקרם". השיב לו הגרש"ז: "אם כן תברך 'שהכל' כיוון שזה העיקר". אך השיב הג"ר אשר ווייס שיש לברך לחוד על מעדן הקרם ולחוד במ"מ על הביסקויט, והמחמיר לברך במ"מ על דבר אחר תבוא עליו ברכת טוב (שו"ת מנחת אשר ב טז) – רשם מ"צ.]

וופל

ש: מהי הברכה על אפיפית, המכונה וופל?

ת: באפיפית העיקר הוא הבסקויט, והציפוי הוא טפל. לכן יש לברך מזונות. ואין זה דומה לגלידה קסטה או לקרמבו, בהם הבסקויט טפל ותפקידו רק לתמוך בקרם. וכן בעוגה ובה הרבה גבינה או ריבה, העיקר הוא העוגה (שו"ת שאילת שלמה ג פ. שו"ת תשובות והנהגות ה סג אות ה. וזאת הברכה עמ' 391).

בייגעל'ה

ש: איזו ברכה ראשונה ואחרונה יש לברך על בייגעל'ה מלוח? [מתוך שקית, ולא בייגעל'ה כמו לחם החייב נטילה].

ת: על בייגעל'ה או על מקלות מלח מברכים מזונות, כיוון שהבצק נילוש במי פירות, ביצים, חמאה, שמן וכיוצא באלה חומרים. אבל בייגעל'ה גדול רגיל הוא ממש לחם (שו"ת שאילת שלמה ג פ).

בוטנים אמריקאיים

ש: מה מברכים על בוטנים אמריקאיים, המכונים קבוקים?

ת: הבוטנים מצופים במעטה קמח, שאינו ניתן רק לצורך דיבוק בעלמא או ליופי המאכל אלא עיקרו לתת טעם טוב, לכן יש לברך מזונות (שו"ת תשובות והנהגות ה סג. חכו ממתקים א צט. וזאת הברכה בירורים ס' מב. פתחי הלכה פ"ז סעי' מא. פסקי תשובות רח ו).

[וכתב בשו"ת אבני ישפה [ה ל] שלדינא נראה לברך בורא מיני מזונות, ועדיף שיברך על איזה דבר בורא פרי האדמה ויכוון לפטור הבוטן, ואם אין לו דבר אחר יש לברך רק בורא מיני מזונות. ועיין מה שמובא שם בשם הגרי"ש אלישיב – רשם מ"צ.]

גרעינים

ש: מה מברכים על גריעינים?

ת: האדמה (וזאת הברכה עמ' 390).

עוגת גבינה

ש: מה מברכים על עוגת גבינה?

ת: שהכל, כי הקמח הוא רק דבק (שו"ע או"ח רח ב).

צנימים

ש: מה מברכים על צנים שנאפה מראש למטרה זו?

ת: מזונות. ואם נעשה מלחם, נשאר המוציא (וזאת הברכה עמ' 20).

גומי לעיסה

ש: האם לברך על גומי לעיסה?

ת: ברכה ראשונה כן, כי בולע מתיקות (שו"ת אגרות משה או"ח ב נז. שו"ת אור לציון ב יד ח. שו"ת יביע אומר ז או"ח לג. שו"ת שאילת שלמה א קח). ברכה אחרונה לא, כי אין שעור (וזאת הברכה עמ' 391-390, 393).

אטריות אורז

ש: מה מברכים על אטריות אורז?

ת: כמו אורז (וזאת הברכה עמ' 389).

שיבולת שועל

ש: שמעתי שהגרש"ז אוירבך סבר שמה שנקרא עתה שיבולת שועל כלומר קוואקר אינו שיבולת שועל של התורה, על פי דברי חוקר, לכן בירך עליה שהכל, ולפי זה, גם לא תהיה חמץ?

ת: ושמעתי שכך נהג שנתיים עד שאמר לו הגרי"ש אלישיב שלא יכול לשנות מסורת ישראל של דורות בגלל דברי חוקר אחד.

שמן זית

ש: השותה שמן זית, מה מברך?

ת: אינו מברך. שו"ע או"ח רב צ. מ"ב כו. פסקי תשובות יא.

כוסמת

ש: האם כוסמת היא מיני דגן או קטנית?

ת: כוסמת של תורה וחז"ל היא דגן, Spelt. מה שנקרא עתה כוסמת היא קטנית, Buckwheat. ביידיש קאשע (וזאת הברכה עמ' 392, 400 הערה לט).

קינואה

ש: מה מברכים על קינואה?

ת: אדמה. נפשות (וזאת הברכה עמ' 396).

אכילת שלג

ש: מה הברכה לפני ואחרי אכילת שלג?

ת: הברכה לפני שלג היא "שהכל". אחרי שלג לא מברכים כי לא אוכלים מספיק (כזית) ואוכלים איטי (כמו תה וקפה).

[ובס' הנותן שלג (עמ' 189) השיב הגר"ח קניבסקי: עיין איכה רבה (ד, י) שהנזירים היו שותים את השלג (מפני הטומאה כמש"כ המשך חכמה באיכה) ובודאי שברכו ע"ז "שהכל" – רשם מ"צ.]

ברכה על תרופה

ש: האם מברכים על תרופה שטעמה מתוק? מקור?

ת: כן. כמו סירופ או כדור למציצה על כאב גרון. שו"ע או"ח רד ז .מ"ב. שע"צ.

שניצל תירס

ש: מה מברכים על שניצל תירס?

ת: אם הרוב הוא תירס, אדמה. אם הרוב הוא סויה, שהכל. ויש מברכים על פי הציפוי, מזונות (וזאת הברכה עמ' 109).

פסיפלורה

ש: מה מברכים על פסיפלורה?

ת: ספק ירק, ספק עץ, לברך אדמה.

ש: האם יש דין ערלה בפסיפלורה?

ת: ספרדים לא, כי נותן פרי תוך שנה. אשכנזים, המקל יש לו על מה לסמוך אך ראוי להחמיר (וזאת הברכה עמ' 397. ילקוט יוסף – כללי הברכות 213).

פופקורן

ש: מה מברכים על פופקורן?

ת: ברכתו שנויה במחלוקת, ויש להכריע מכריעים שיש לברך שהכל כי אינו נכיר (שו"ת שאילת שלמה א קח).

במבה

ש: מה מברכים על במבה?

ת: שהכל, ולא "האדמה" כמו תירס, מכיוון שנשתנתה לגמרי צורת התירס, וכן הוא נעשה מקמח תירס (שו"ת שאילת שלמה א קח. וכן נפסק בס' וזאת הברכה 389. ויש מחלוקת בין בני הגר"ע יוסף בעניין. לפי הג"ר דוד יוסף, יש לברך שהכל. הלכה ברורה ח"י רח ל. ולפי הג"ר יצחק יוסף, יש לברך אדמה. ילקוט יוסף בכללי ספק ברכות עמ' קעו. עין יצחק ב תקעג. ובאחת השנים שכחו בביתו של הגר"ע יוסף בליל הסדר של פסח להכין מראש אגוזים ושקדים לתת לילדים לעורר אותם שישאלו 'מה נשתנה', לכן נתנו להם במבה. הגר"ע יוסף שאל את בנו הג"ר יצחק יוסף: מה מברכים? אמר: אדמה. הגר"ע בירך אדמה וחילק לכל נכדיו ואמר להם גם לברך אדמה. סיני ועוקר הרים 180-179 – מ"צ).

ברכה על מצה

ש: מה מברכים על מצה כל השנה?

ת: אשכנזים, המוציא. שכנה"ג או"ח קנח. ספרדים, מזונות. חזו"ע סא. ויש דעה שספרדים, המוציא עד פסח שני. הגר"מ אליהו מובא בזאת הברכה 35.