שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ברכות על הסימנים בראש השנה

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־17:09, 30 בנובמבר 2015 מאת Maale (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן " == ברכות על הסימנים בראש השנה == [שיחה בישיבת עטרת ירושלים בזמן ארוחת הצהרים] '''שאלה: האם ...")

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ברכות על הסימנים בראש השנה

[שיחה בישיבת עטרת ירושלים בזמן ארוחת הצהרים]


שאלה: האם לאכול את סימני ראש השנה לפני המוציא או לאחר ברכת המוציא?

תשובה: כל אחד יעשה כמנהג עדתו. מי שאין לו מנהג, יש לו לאכלם לאחר ברכת המוציא, מפני שברכות שמברכים לפני ברכת המוציא מכניסות את המברך בספקות, כגון האם ברכת המזון פוטרת את המאכל או לא. אמנם מי שאוכל את הסימנים לפני המוציא, יש לו על מי לסמוך.

ישנם ספרדים שבכל שבת אוכלים מיני מאכלים לפני ברכת המוציא בכדי לברך על כל סוג: בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, בורא מיני מזונות ושהכל נהיה בדברו. מדוע נהגו כך, הרי לכאורה זו ברכה שאינה צריכה? נהגו מנהג זו על מנת להשלים מאה ברכות בשבת.


שאלה: למה לברך קודם על תפוח לפני הפרות האחרים, הרי קודם צריך לברך על פירות משבעת המינים, כתמר ורימון? מדוע כתוב בסידורים מסוימים שיש לברך קודם על התפוח, כמו שכתוב בסידור עולת ראיה? (ח"א עמ' שיט).

תשובה: יש אומרים שהאשכנזים היו עניים ובקושי היה להם תפוח. לא היו תמרים ורימונים, לכן בירכו על התפוח. אכן, אם יש פירות משבעת המינים צריך לברך עליהם קודם התפוח. וכן כתוב בלוח ארץ ישראל של הגרי"מ טוקצינסקי בשם הג"ר יוסף חיים זוננפלד (וכן אמר הג"ר שלמה זלמן אוירבך, מובא בס' חכו ממתקים ח"א עמ' רחצ). אמנם יש הרבה מקומות שנוהגים כך, לברך על התפוח לפני כל שאר הפירות, וכן מודפס בסידורים. מהי הסיבה לכך? כיוון שנהגו לאכול קודם את התפוח, אם כן התפוח הוא החביב, וחביב קודם לשבעת המינים (עיין שו"ע או"ח ריא, א-ב). המנהג עושה שהתפוח הוא החביב. לכן, מי שנהג להקדים את אכילת התפוח לשאר המינים, יש לו על מי לסמוך.


שאלה: האם משום שאתה אוכל תפוח יהיה לך שנה טובה ומתוקה? משום שאתה אוכל תמר יתמו שונאינו? האם אין כאן איסור "לא תנחשו" (ויקרא יט, כו)? 'ניחוש' כוונתו, עשיית פעולה סמלית תוך מחשבה שהפעולה הסמלית מצילה (סנהדרין, סה, ב). זה איסור דאורייתא!

תשובה: בלשון הגמרא (הוריות יב, א וכריתות ו, א) הדבר נקרא 'סימנא מלתא', לא חושבים באמת שרק בגלל שאוכלים תפוח בדבש תהיה שנה טובה ומתוקה.

סימנא מלתא, עושים חופה תחת כיפת השמים כדי שיהיה טוב (רמ"א אה"ע ס, א, ועיין שו"ת איגרות משה אה"ע ח"א ס' צג ופניני הרב עמ' ריח-ריט על הגרי"ד סולוביצ'יק). עושים חופה ביום שלישי כי נכתב בו פעמיים "כי טוב". אנחנו לא באמת חושבים שזה גורם הבלעדי, אבל זה סימן טוב.

מה זה סימן טוב? מסביר החיי אדם (כלל קלט, ו) בשם הרמב"ן שמשום שאתה מתכוון, זה מעורר למעלה, וזה חל עליך. ברם, המאירי אומר: ככה נהגו, לא לריב על מנהגים. אנשים שומרים את המנהגים ואם אתה אומר להם שלא לנהוג ככה, אתה הורס את חייהם. אם ה"מנהג" הינו מנהג איסור, אין מה לעשות. אבל אם אין בו איסור, לא אומרים דבר.

לשיטת המאירי עיקר עניין הסימנים בראש השנה הוא לעשות תשובה. תעשה תשובה כאשר אתה אוכל כל פרי ופרי ותהיה לך שנה טובה ומתוקה. זה דומה למה שכתוב בגמרא במסכת ראש השנה (טז, ב) ששינוי שם קורע גזר דינו של אדם. האם עלה בדעתך שאם קוראים לאדם בשם פישל והוא שינה את שמו לאפרים כל בעיותיו תפטרנה? הרמב"ם בהלכות תשובה (ב, ד) מבאר שאם הוא עושה תשובה גדולה, הוא אדם אחר, לכן הוא משנה את שמו. וכן לפי הר"ן (ראש השנה ג,ב בדפי הרי"ף), אדם משנה את שמו משום שהוא החליט להיות אדם אחר, וכל פעם שהוא נזכר בשם החדש שלו זה מעורר אותו לעשות תשובה. אין ערך בעצם שינוי השם, העיקר הינה עשיית התשובה. וכן עניין הסימנים, לעורר אותנו לתשובה.

נלקח משאילת שלמה 195