שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ברכת המלך על יוסף הצדיק

ש: האם יש לברך ברכת המלך על יהודי המולך על גויים, כמו יוסף שמלך על מצרים?

ת: כן.

למקורות נוספים לחץ כאן

ברכת התורה

ש: מי שלא בירך ברכת התורה או מסופק יכול לצאת ידי חובתו בברכתו בעלייה לתורה. האם העולה לתורה יכול להוציא בברכתו את מי שלא בירך ברכת התורה - אם הוא מסופק?

ת: אם מתכוונים. [הגר"ח קניבסקי כתב לי: "כן". סיפר הג"ר משה מרדכי הלוי שולזינגר שפעם היה למישהו ספק אם בירך ברכת התורה ושאל את הגרי"ז מבריסק מה יעשה, היה זה ביום של קריאת התורה ואמר לו שימהר ל'זכרון משה' ויקבל עלייה, יברך על התורה ובזה יצא. לא אמר לו שמספיק שיבקש מהעולה המברך שיתכוון שיוציאו. וכן הוסיף שבערוך השולחן (או"ח, ו) כתב שאם נסתפק לו בברכת התורה, אם הוא יום הקריאה "יעלה לתורה ויוצא ממ"נ", ולא הזכיר גם אפשרות שישמע ברכת התורה מהעולה לתורה", והשאיר את העניין בצ"ע (פניני משמר הלוי עמ' קכ) - מ"צ].

פסיקת הלכה לפני ברכות התורה

ש: אם מישהו שואל אותי הלכה לפני ברכות התורה, מותר לענות?

ת: כן, אם זה בלי נימוקים. ואף אם אתה חושב על הנימוקים, כי זה הרהור. פס"ת מז ג.

ברכת התורה לאשה

ש: האם אשה חייבת בברכות התורה?

ת: כן. גם אשה שייכת לתורה (שו"ע או"ח מז יד. עי' שו"ת אורח משפט יא ב. הגרי"ז על הרמב"ם הלכות ברכות יא טז בסוף. פסקי תשובות מז יח).

דברי תורה לחילוניים

ש: האם מותר לומר דברי תורה לחילוניים שלא ברכו ברכת התורה?

ת: כן הורה רבנו הרב צבי יהודה (וכן פסק הגרי"ש אלישיב. קב ונקי ט).