שיעורי הרב שלמה אבינר

גרסה מ־10:11, 16 בנובמבר 2016

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

ברכה על ראיית שלג

ש: מדוע לא מברכים על ראיית שלג?

ת: לא. נראה שתמיד היה שלג בארץ וזה לא היה כ"כ נדיר כמו בתהלים [מזמור קמח] שדוד המלך שיבח את ד' שברא "אש וברד שלג וקיטור", וכן בגמרא יומא [לה, ב] כשלא היה להלל כסף להיכנס לבית המדרש, עלה לגג וירד עליו שלג.

[ובס' הנותן שלג (עמ' 194), נשאל הגר"ח קניבסקי: אמאי לא תיקנו ברכת הראיה או ברכת השבח על שלג, כשם שתיקנו על ברקים ורעמים, קשת וכיוצ"ב? והשיב: כי אינו אלא מים שנקרשו – רשם מ"צ.]

מפלי ניאגרה

ש: [הרב סיפר לי שפעם הוא ביקר במפלי ניאגרה]. האם הרב בירך כשראה אותם?

ת: בוודאי. ברוך עושה מעשה בראשית (שו"ע או"ח רכח א. ערה"ש שם סעי' א).

ברק

ש: מי שלא ראה את הברק עצמו אלא רק את האור שלו, האם מברך?

ת: כן. פסקי תשובות (רכז ג).

מציב גבול אלמנה

ש: האם לברך על ישוב חדש כל שלושים יום?

ת: נהגו לברך רק בפעם הראשונה.

ש: האם על ישוב של 20 משפחות יש לברך מציב גבול אלמנה?

ת: ודאי. זה גם ישוב.

ש: האם יש לברך מציב גבול אלמנה בביקור ראשון בערים חדשות?

ת: כן. כמו תל אביב.

ש: האם לברך מציב גבול אלמנה בישוב בו אני מגיע לראשונה? בבית הכנסת?

ת: כן. עדיף בבית הכנסת – כשיטת הרי"ף.

ש: שכחתי לברך מציב גבול אלמנה כשהגעתי לישוב בפעם הראשונה. האם לברך כאשר אגיע בפעם הבאה?

ת: כן. אחרי חודש. כי מעיקר הדין יש לברך שוב אם לא ראה אותו חודש. אך נהגו לברך רק בפעם הראשונה. אך במקרה שלנו אפשר גם בפעם השניה (עיין שיחות הרב צבי יהודה – ויקרא 290-288. קום התהלך בארץ סי' מז).

גשם

ש: האם לברך על הגשם אחרי הבצורת?

ת: זה לא נקרא בצורת, כי היו מים לשתיה, לחקלאות, לבעלי חיים ואפילו להשקות גינות. אלא להודות לד' (משנה תענית ג א).

קשת

ש: מותר להסתכל בצבעי קשת שבזכוכית?

ת: כן. לא נכלל בהדרכה לא להרבות להסתכל בקשת (שו"ע או"ח רכט א). ים התיכון וים כנרת

ש: מה מברכים על הים התיכון?

ת: שעשה את הים הגדול (שו"ת בצל החכמה ב יב). ויש אומרים לצאת ידי כל הדיעות וגם להביע שבח והודאה על ארץ ישראל לברך עושה מעשה בראשית ותוך כדי דיבור: שעשה את הים הגדול (שו"ת מנחת יצחק א קי. הליכות שלמה – תפילה כג כט. ועלהו לא יבול א קכז). ועל ים כנרת: עושה מעשה בראשית (הליכות שלמה שם סע' כז. פס"ת רכב. עיין קום התהלך בארץ סי' כ).

ברכת החמה וגאולה

ש: האם אמורה להיות גאולה בליל פסח בגלל ברכת החמה?

ת: אין זה תאריך מיוחד לזה ואף אחד אינו יודע עתידות. אך גם בלי שנה ניוחדת יש להודות לד' על שברא את השמש.

ברכה על דגי אילת

ש: האם יש ברכה שאפשר לברך על היופי של דגי אילת?

ת: ברוך שככה לו בעולמו, בלי שם ומלכות. שו"ע או"ח רכה בסוף ומשנה ברורה (עי' ועלהו לא יבול ח"א עמ' קכג-קכד. קום התהלך בארץ סי' מה).

ברכה על נשיא רוסיה

ש: מי שרואה נשיא רוסיה האם מברך אשר נתן מכבודו לבשר ודם?

ת: לא. כי אין לו שליטה מוחלטת. עיין שו"ת יחוה דעת (ב כח).

[כתבו הפוסקים שישנם ארבעה קני מידה כדי שמישהו ייחשב מלך לעניין ברכה זו:

1. יש אומרים שצריך להיות דווקא מלך אבסולוטי, כל יכול, שכל הסמכויות בידו (אורחות חיים בשם ספר האשכול ה' ברכות אות מט ושו"ת הרדב"ז א, רצו), ואילו נשיא ארה"ב אינו שליט עליון. עם כל חשיבותו, הוא כפוף לרצון קונגרס, בין שזה מוצא חן בעיניו ובין שלא.

2. יש אומרים שכדי להיחשב למלך צריך להיות למנהיג סמכות לשפוט ולהרוג במשפט (שו"ת חתם סופר או"ח ס' קנט), ואילו לנשיא ארה"ב אין את הסמכות להרוג. אמנם, הוא יכול להחיות על ידי חנינה, אך לא להרוג (שו"ת באר משה ב, ט). [ובאמת, אם נשיא ארה"ב ייתן חנינה ליונתן פולארד, אולי עוד נמצא מקום לברך עליו...].

3. יש אומרים שמלך צריך ללבוש בגדי מלכות, ואילו נשיא ארה"ב לובש חליפה כמו כולם (שו"ת יחווה דעת ב, כח ושו"ת תשובות והנהגות ב, קלט).

4. יש אומרים שכדי לברך צריך לראות מלך דווקא כשהוא בתוך הפמליא שלו (שו"ת תשובות והנהגות שם). ואמנם הנשיא מסתובב במהלך ביקורו בליווי של מאות שוטרים, אך זה בגלל שהם מפחדים שמשהו יקרה לו – לצורך הגנה, ולא פמליא של כבוד. פמליא של כבוד, זה כמו הגר"מ אליהו שמאות תלמידים היו מלווים אותו.

לכן פסק הגרי"י קניבסקי, הסטייפלר (ארחות רבנו ח"א עמ' צג-צד), לא לברך על ראיית נשיא ארה"ב ולא על סאדאת. כשנשיא צרפת ביקר בארץ, הגרי"י קניבסקי אמר לא לברך עליו, כי מלך היינו רק בקבוע, ולא במי שהוא רק לזמן (מעשה איש ח"ה עמ' קעז אות ח). וכן פסק האדמו"ר מסטמאר שלא לברך על נשיא ארה"ב כי אינו לא מלך (עדות ביוסף שם). וכן הגרי"ש אלישיב, כאשר הגיע לארץ ישראל נשיא ארה"ב, אמר שבגלל שאין בכוחו להרוג, אין לברך עליו (אשרי האיש ח"א עמ' רנג). וכן פסק הג"ר משה שטרנבוך בשו"ת 'תשובות והנהגות' (שם) שאין לברך על ראיית נשיא דרום אפריקה.

ובחודש שבט תשע"ו, המלך היי, שכיהן עד לאחרונה כשליט באחת ממדינות אפריקה אפריקני ושלט על עשרות אלפי אזרחים עד שגורש על ידי מורדים, ביקר אצל הגר"ח קניבסקי. המלך היי סיפר להגר"ח שהוא מעוניין להכיר את היהדות, ובפרט שלפי המסורת שבידם הינם בני עשרת השבטים שגלו. הגר"ח שאל אותו האם יש בידו את האפשרות והסמכות להרוג מי שימצא לנכון, המלך היי השיב שאכן בידו הסמכות להוציא להורג, ואף הראה למרן את תעודת זהות שבה הוא מופיע חבוש עם כתר לראשו, כששמע זאת הרב מיד קם ממקומו וחבש את המגבעת והחליפה ובירך “שנתן מכבודו לבשר ודם" – רשם מ"צ.]

ברכה על מעברות הירדן

ש: האם יש לברך על המקום בו נבקע הירדן?

ת: לא, כי אינינו יודעים את המקום המדוייק. אך אפשר בלי שם ומלכות. פסקי תשובות ריח ג (קום התהלך בארץ סי' כה).

ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם

ש: האם הרב אמר פעם את ברכת "שנתן מחכמתו לבשר ודם" בראיית חכם גדול מאומות העולם (ברכות נח, א ושו"ע או"ח רכד, ז)?

ת: פעם כשלמדתי באוניברסיטה הייתי אמור לומר את הברכה כשביקר פרופסור לואיס דה ברוגלי לתת הרצאה. הוא קיבל פרס נובל על מה שהסביר שאלקטרונים הם גם חלקיקים גם אור באותו זמן. היו חילוקי דעות אם האלקטרונים הם זה או זה והוא חידש שם שניהם. אלו תיאוריות מיסודות תורת הקוונטים. לבסוף לא הייתי בהרצאה ולכן לא ברכתי.

[ועיין שו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' קצז שמביא בשם הגרי"ז מבריסק שאפילו חכם באומות העולם, לא מברכים עליו ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו, אלא אם כן הוא מקיים שבע מצוות בני נח ומאמין בייחוד השם, שבלי זה בהא גופא שאינו מקיים מוכח שאינו חכם, והיאך נברך על חכמתו? – רשם מ"צ.]

ש: ראיתי בשו"ת ודרשת וחקרת של הג"ר אהרן יהודה גרוסמן (ח"ג ס' כז) ששמע שהגר"י הוטנר בפחד יצחק כתב שפשיטא ליה שלא היו מברכים על איינשטיין, כי בושה הוא ליהודי להיות חכם בשאר חכמות ולא בחכמות התורה. מה דעת הרב?

ת: זה חידוש (עיין שו"ת התעוררות תשובה א ס).

[ומסופר בס' רבי יעקב (47-46): פעם ביקר בישיבת סלבודקה מתמטיקאי נודע, שלמד בצעירותו אצל ר' חיים ברסיקר בישיבת וולוז'ין. אדם זה עבד בשיתוף עם אלברט איינשטיין בפיתוח תיאוריית היחסיות. כאשר ביקר פעם בסלבודקה, שאל את ראש הישיבה, הג"ר משה מרדכי אפשטיין, שאתו למד ביחד לפני יותר משלושים שנה בוולוז'ין, אם קיים מישהו מבין תלמידי הישיבה המבין בפיזיקה. ר' משה מרדכי הציג את הג"ר יעקב קמנצקי בפניו. בעודם משוחחים, ניגשו אליהם מספר תלמידים ושאלו את המתמטיקאי, "מי היה גאון כביר יותר – ר' חיים או איינשטיין"? האורח השיב, שאילו זכה איינשטיין לכוח ההסברה שהיה לר' חיים, היה העולם כולו סוגד לו כאליל. בתשובתו זו, רמז שהוא סובר כי איינשטיין עלה על ר' חיים בגאונותו. אולם ר יעקב לא הניח לאמירה זו להתקבל בקרב קהל השומעים ללא ערעור, וטען לעומתו: "הרי אצל ר' חיים למדת בהיותך נער בן שמונה עשרה שנה, ואילו בתקופת עבודתך במחיצתן של איינשטיין היית מבוגר בן ארבעים, כיצד, אם כן, תוכל אתה להשוות בין השניים בהערכתך אותם"?...

וסיפר הרב יהודה צביון, תלמידו של הרוגאטשובר שיש התבטאותו המפורסמת של המשורר חיים נחמן ביאליק על הרוגאטשובר: "ממוחו אפשר היה לחצוב שני איינשטיינים". היו שאמרו שכשאר שמע זאת הרוגאטשובר, התבטא שמ"הפירורים עשו כמה ביאליקים". ואילו להבדעל האדמו"ר השפע חיים מצאנז מתוטט, כי כאשר שמע את ה'הגדרה' של ביאליק, הגיב: "לא מיניה ולא מקצתיה, אלף ראשים של אינשטיין, אינם ראש אחד של הרוגאטשובר" (כתב עת 'משפחה' מו' אדר א' תשע"ד).

וכשמת איינשטיין, העמידו את מוחו למחקר, אולי ישכילו למצא במבנה המח שלו את אותם המאפיינים המיוחדים שהובילו אותו לכשרונותיו הגדולים, ואמר הגאון ר' אהרן סולוביצ'יק שאין זה אלא אפיקורסות פשוטה, כי חכמה היא דבר רוחני והיא אינה תלויה כלל במבנה המח. החוקרים הנ"ל לאחר היגיעה בדקו ומצאו הרבה ורידים של דם במוחו, והשערת החוקרים היתה שכנראה מכוחם הוא ניחן בכשרונותיו המבורכים, אך המציאות טפחה על פניהם, כי יומיים אח"כ אחד מהכושים מעובדי הנקיון שבאונברסיטה, והציבו גם את מוחו למחקר, לדעת מדוע לא הרי זה כהרי זה, ולמרבה ההפתעה מצאו במוחו כמות מרשימה יותר של ורידים... ואכן מטבע שתקנו חכמים בתפלה הוא, "חננו מאתך דעה בינה והשכל", ועל זה עיקר תפילתנו (מגד גבעות עולם ח"ב עמ' כט-ל) - רשם מ"צ.]