שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ברכה על שחרורו הקרב של פולארד (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר


(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מה נברך כאשר פולארד ישתחרר?

[המאמר התפרסם בצורה מחודשת, כאשר נודע על שחרורו הקרב של יהונתן פולארד]


ש: כאשר פולארד ישתחרר סוף סוף מבית הסוהר אחרי שלושים שנה, האם יברך הגומל?

ת: בודאי. כדין היוצא מבית האסורים (שו"ע או"ח ריט א).


ש: אבל המשנה ברורה כותב בביאור הלכה (ד"ה חבוש) שמי שנאסר ולא היה בסכנה, לפי מנהג ספרד יברך, ולפי מנהג אשכנז לא יברך, והרי הוא אשכנזי, ובבית הסוהר באמריקה יש חוקים ולא הורגים סתם בן אדם?

ת: א. הוא כן היה בסכנה עקב טיפולים קשים מאוד שקיבל שם. ב. הוא היה עם כל מיני אסירים פושעים מועדים שבקלות רוצחים (פס"ת שם אות ד). ג. הוא היה כמה פעמים בסכנת נפשות עקב מחלה, וגם עתה הוא עדיין חולה מאוד.


ש: אם כן, ברור שעליו לברך...

ת: יתר על כן, כף החיים מביא לספרדים שיש פוסקים שעל שלילת החרות בעצמה, יש לברך הגומל כאשר יוצא לחופש, גם אם היה בתנאים מעולים (כה"ח שם סק"א). וגם לאשכנזים יש לברך אם קשרו אותו בכל מיני אזיקים וזה היה המקרה (פס"ת שם. אמנם הגר"ח קניבסקי אמר שאין לפולארד לברך הגומל כדברי המ"ב שם. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131).


ש: יש לו לברך "ברוך מתיר אסורים"?

ת: א. ברכת מתיר אסורים אינה מוסבת על שחרור אדם ממקום סגור אלא על שחרור הגוף ויישורו לאחר שינה, שהיה אסור בזמן השינה ללא אפשרות של תנועה עצמית, ולכן גם היושב בבית סוהר כאשר קם ומתיישר משנתו חייב לברך ברכה זו. ב. רק מי שאין לו אפשרות להתיישר לאחר שינה, כגון תינוק לפי דעת הרמב"ם, אינו מברך ברכת מתיר אסורים ולא זוקף כפופים. אבל לדעת הגאונים גם במקרה זה חייב לברך שאר הברכות יחד כי אינו מברך על עצמו אלא על סדר העולם כולו (וכן השיב הג"ר גורן לחייל שהשתחרר מכלא צבאי צה"לי ושאל אם יש לברך מתיר אסורים. פסקי הלכות צבא עמ' 86).


ש: האם עלינו לברך הטוב והמטיב?

ת: כן. על בשורה הטובה שהוא משתחרר (שו"ע או"ח רכב א. וכן אמר הגר"ח קניבסקי. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131).


ש: מתי לברך?

ת: כשהוא ישתחרר.


ש: למה לא עכשיו על הבשורה הטובה שישתחרר?

ת: עם האמריקאים אי אפשר להיות בטוח עד הרגע האחרון. כמובן גם עם כל העמים עלי אדמות, כיון שפיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר (תהילים קמד ח).


ש: כל אחד חייב לברך?

ת: מי שבאמת שמח מאוד, עיין בערוך השולחן (שם א).


ש: האם לברך ברוך מחיה המתים כאשר נפגוש אותו?

ת: לא. כי אנו יודעים שהוא בחיים, והברכה היא על אדם שלא שמענו עליו ויתכן שהוא מת.


ש: לברך שהחיינו כשפוגשים אותו?

ת: כן. אמנם יש שנהגו לא לברך שהחיינו על ראיית פני חברו מטעמים שונים (עיין פס"ת רכה אות ב. וכן אמר הגר"ח קניבסקי שאין לברך שהחיינו על ראיית פולארד כדברי המ"ב סק"ב. עלון דברי שי"ח – פרשת ראה תשע"ה – גליון 131). אבל רבנו הרב צבי יהודה מביא בסידור עולת ראיה ברכה זו כפי הדין הפשוט (עי' עולת ראיה א שפ-שפב שמביא את כל הברכות האלו. ועי' שו"ת שאילת שלמה ג פג-פד, פו).


ש: אבל שהחיינו זה רק על חברו שעתה שמח לפוגשו, ולא על מי שלא ראה מעולם (שו"ע שם ב)? וגם מי שביקר אותו בבית הסוהר פעם אחת, כמו שעשה הרב בעצמו, האם בגלל זה, הוא כבר נהפך לחברו?!

ת: פה זה יוצא מן הכלל (עיין פס"ת שם ב), הוא חבר שלנו שהציל אותנו מנשק בלתי קונבנציונלי של האויב, אז אנחנו חברים שלו. כשהנצי"ב פגש לראשונה את האדר"ת בירך שהחיינו על אף שלא הכירו (עי' פירושו של הרב על קצשו"ע נט כא).


ש: זה מיוחד! האדר"ת היה גאון עולם! והרי גם האדמו"ר ממונקאשט בירך שהיינו על ראיית הסבא קדישא לפעם הראשונה (שו"ת יין הטוב סי' מח-מט), וכן הגרי"ח זוננפלד על האדמו"ר ממונקאשט (מסעות ירושלים עמ' כא). והגר"א גרינבלט פסק שיש לברך שהחיינו על ראיית הגר"מ פיינשטיין בפעם הראשונה (שו"ת רבבות אפרים ו קד). נראה שזה דין מיוחד אצל גדולי תורה?!

ת: מי שמציל את חברו, קל וחומר מציל את הרבים, יש צד שהוא כמו תלמיד חכם. עיין פלא יועץ ערך הצלה, שמסביר מאמר חז"ל הידוע: אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון. הא כיצד?! כי הם מצילים נפשות. והוא מדגיש: המציל נפשות, גדול הוא מתלמיד חכם.