שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

ברכה על ראיית גדול דור וחכם באומות העולם (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

שאלה: האם הרב בירך פעם את ברכת 'שחלק מחכמתו ליראיו' בראיית גדול הדור כמו שכתוב בשו"ע או"ח רכד, ו?

תשובה: העניין שנוי במחלוקת. יש אומרים שנמנעים מלברך כי אין מי שידע מי הוא החכם אשר עליו כיוונו חז"ל בדבריהם שיש לברך על ראייתו (ערוך השלחן שם ס' ו). ברם, כבר כתב החיי אדם (כלל סג, ח), שאע"ג שבזמן הזה אין לנו דין תלמיד חכם, מ"מ לענין זה, אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה, מברכים עליו ברכה זו. יש ספרדים שנוהגים לברך בלי שם ומלכות (כף החיים אות יט). אמנם כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת (ד, טז), שהרואה חכם גדול מחכמי ישראל, המופלג בתורה ובחכמה וביראת ד', ומורה הוראות בישראל, אף בזמן הזה יש לברך עליו בשם ומלכות ברכת שחלק מחכמתו ליראיו. כתב בארחות רבנו (ח"א עמ' צג) שהסטייפלר בירך ברוך שחלק על החפץ חיים, רבי מאיר שמחה (האור שמח), ועל החזון איש לא בירך כי רואהו בקביעות.

והפסקי תשובות (ח"ב ס' רכד הערה יז) מביא מעשה רב, עובדות מגדולי ישראל, אשר בירכו ברכה זו כשפגשו בתלמיד חכם מופלג מיחידי הדור: הג"ר שמעון מנשה, רבה של חברון, בירך ברכה זו על המהרי"ל דיסקין שבא להשתטח על קברי האבות (התחלת ס' מלוא העומר להגרי"ש בלויא). הגרי"ח זוננפלד בירך ברכה זו על הגרמ"מ אפשטיין, ראש ישיבת חברון, בהגיעו לירושלים (ס' מרביצי תורה ומוסר כרך א עמ' שכה). בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' יג אות ג), כתב הג"ר שמואל וואזנר שזכור לו שכשהגיע הרגוטשובי לוינה בירכו עליו ברכה זו. בס' הליכות שלמה (תפילה – פרק כג הערה 157), מביא שסיפר הג"ר שלמה זלמן אוירבך שהלך עם הגר"ד בהר"ן לבקר את החזון איש ובירך הגר"ד בראייתו את החזון איש, והחזון איש חייך ולא אמר דבר (ומובא במעשה איש ח"א עמ' מב בהערה שפעם אחת נכנס רבי יעקב רוזנהיים אל החזון איש, ובירך בקול רם "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו", ונה החזון איש: "אמן").

בס' ארחות רבנו (ח"א עמ' 227), הגרי"י קניבסקי הורה לבנו הגר"ח לברך על ראיית הגרי"ז מבריסק. ובס' השקדן (עמ' 157 ובהערה 136), מסופר שרבנים רבים מחו"ל שנכנסו בשנים האחרונות לחדרו של הגרי"ש אלישיב לקבלת ברכה או לצורך שאלה בהלכה נהגו לברך בשם ומלכות "שחלק", ותמיד תגובת הג"ר אלישיב הייתה לומר מיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואמר הג"ר חיים קניבסקי שיש לברך על ראיית חמיו הג"ר אלישיב, והוסיף בדרך צחות: "שיברך בשקט שמורי חמי לא יכעס" (קובץ מבקשי תורה - גליון נא, עמ' ט). ובס' טל הראי"ה (עמ' פז), רבנו הרב צבי יהודה מוסר בשם אביו מרן הרב קוק, שכאשר האדר"ת נפגש עם הגאון הנצי"ב בווארשא, הנצי"ב בירך עליו ברכה זו.

[ומובא בס' ראש דברך (מהרב יצחק דדון עמ' קצח) על ביקורם של הג"ר אברהם שפירא והג"ר מרדכי אליהו באמריקה. הגיע הג"ר שפירא למקום אחד, והנה באו לפניו זוג אנשים ומיד פתחו וברכו בשם ומלכות: ברוך אתה ד'... שחלק מחכמתו ליראיו. שמע זאת הג"ר שפירא ונזדעזע, ומיד נזעק: ברכה לבטלה, ברכה לבטלה! אותו הזוג נבהל ומיד נס וברח משם.

והנה, במפגש גדול שהתקיים במוסד חינוכי גדול שאליו הגיעו אלפים, עלה הג"ר שפירא לשאת דבריו ובהקדמת דבריו סיפר על מקרה זה שהיה לו עם אותו זוג שבירך וכו', והוא חושש שמא נפגעו ממנו, והוא רוצה לנצל הזדמנות זו של מפגש כזה גדול, ולבקש מהם סליחה ומחילה אם נפגעו ממה שאמר להם שברכו ברכה לבטלה.

ובמפגש עם אנשי ארגון הכשרות הגדול בארה"ב (OU), בקשו הרבנים לברך ברכה זו בפני הרבנים הראשיים, ואכן ברכו בשם ומלכות. קם הג"ר אליהו ואמר: לאמן יש שני פירושים: א. נכון. ב. כן יהי רצון. אז תדעו שכשברכתם, כיוונתי באמן כפירוש הראשון על הג"ר שפירא, וכפירוש השני שכן יהי רצון – עלי...]

ופעם שמעתי שבירכו על הג"ר אברהם שפירא, ופעם על הג"ר עובדיה יוסף כשביקר במושב קשת בגולן (ששם שימש הרב כרב המושב). [ועיין שו"ת שאילת שלמה ח"א ס' קיז על ביקורו של הג"ר עובדיה במושב קשת: שאלני אדם אחד, לרגל ביקורו של הגר"ע יוסף בקבוצה: "למה הרב עובדיה יוסף לבוש בבגד עם רקמות כסף"? אמרתי לו: "הרי זה הלבוש המסורתי של הראשון לציון במשך כל הדורות, כפי שאנו רואים בתמונות, ולמה שישנה ממנהג קודמיו"? ראיתי שלא נתקררה דעתו. אמרתי: "הרי ידועה ומפורסמת לכל ענוותנותו של הרב עובדיה יוסף", ואף על פי כן לא נתקררה דעתו!

סיפרתי לו סיפור, שאף על פי שאין המשל דומה לנמשל לגמרי, בכל זאת הוא דומה קצת:

לפני שרבי מנחם מנדל מוויטבסק עלה ארצה עם תלמידיו כדי לייסד את היישוב החסידי בארץ ישראל, נסע לבקר את רבי יעקב יוסף מפולנה, תלמידו הגדול של הבעל שם טוב. הוא הגיע לפולנה בעגלה רתומה לשלושה סוסים, מה שנחשב אז כמפואר, והדבר עורר רוגז רב בקרב החסידים בפולנה, שרבם הרגילם לחיי צניעות והסתפקות במועט. כל שכן, כשראו את רבי מנחם נכנס לבית הצדיק לבוש בבגדים מקושטים ומקטרת ארוכה בתוך פיו. היו הכל מצפים, שרבי יעקב יוסף, שהיה ידוע כקפדן גדול, יגרש את האורח מביתו.

אבל הצדיק הלך לקראת האורח, קיבלו על מפתן ביתו באהבה רבה, נשקו וחיבקו, וסח איתו ביחידות כמה שעות. כשנפרד ממנו רבי מנחם מנדל, שאלו תלמידי הצדיק את רבם: "מה מצא רבנו באיש הזה שהעז לבוא לבית הרבי בעגלה רתומה לשלושה סוסים, במקטרת ארוכה בפיו ובנעליים מקושטות בחפטים של כסף"? אמר הרבי: מעשה במלך שיצא למלחמה והסתיר את כל אוצרותיו במקומות בטוחים, ואת המרגליות היקרות לו מכל הון, שליבו קשור להן, קבר בגל של אפר, שהיה בטוח שאף אחד לא יחפש אותן שם. כך הצפין רבי מנחם מנדל את ענוותנותו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, תחת גל האפר של היהירות". רק אז נתקררה דעתו.]

שאלה: האם הרב אמר פעם את ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם בראיית חכם גדול מאומות העולם (ברכות נח, א ושו"ע או"ח רכד, ז)?

תשובה: פעם כשלמדתי באוניברסיטה הייתי אמור לומר את הברכה כשביקר פר' לואיס דה ברוגלי לתת הרצאה. הוא סבר שחלקיקים יכולים לגלות התנהגות גלית, באנלוגיה לגלי האור המגלים התנהגות חלקיקית. תיאוריות מיסודות תורת הקוונטים. בסוף, לא הייתי בהרצאה ולא בירכתי [ועיין שו"ת תשובות והנהגות ח"ד ס' קצז שמביא בשם הגרי"ז מבריסק שאפילו חכם באומות העולם, לא מברכים עליו ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו, אלא אם כן הוא מקיים שבע מצוות בני נח ומאמין בייחוד השם, שבלי זה בהא גופא שאינו מקיים מוכח שאינו חכם, והיאך נברך על חכמתו?.]

שאלה: ראיתי בשו"ת ודרשת וחקרתי של הג"ר אהרן יהודה גרוסמן (ח"ג ס' כז) ששמוע שמע שהגר"י הוטנר בפחד יצחק כתב שפשיטא ליה שלא היו מברכים על "איינשטיין, כי בושה הוא ליהודי להיות חכם בשאר חכמות ולא בחכמות התורה. מה דעת הרב?

תשובה: זה חידוש.

==










































==