שיעורי הרב שלמה אבינר

ש: מידי פעם מתעוררות שוב הפרשה הכואבת של בניה בלתי חוקית?

ת: אמנם כואבת, אבל הבונה הוא אשם, אז מה לו להתלונן שמצבו כואב ומעורר רחמים. כיצד אדם מעיז לבנות בשטח לא שלו?! זו שערוריה מוסרית שאין כמותה. אני לא דן כאן מבחינת החוק הלאומי או הבנלאומי, אלא מבחינה מוסרית. זו עוולה נוראה. על הבונה להרוס את מה שבנה על חשבונו ולהחזיר את המצב לקדמותו.

ש: נכון שהקרקע אינה שלו, אך המבנה כן שלו?

ת: שיקח את במבנה שלו ויעמיד אותו במקום אחר. כמובן אם בעלי הקרקע מעוניינים במבנה ומוכנים לשלם לו לפנים משורת הדין, מה טוב.

ש: אבל הבונה לא ידע שהקרקע שייכת למישהו אחר? זה קורה שטועים.

ש: לא נכון. לפני שבונים, בודקים ובודקים. אין זה דומה לאדם שקונה עפרון בחנות מוסדרת ולבסוף מגלה שהוא היה גנוב. פה מדובר בהשקעה של מיליונים, ובעלות אדמה היא דבר גלוי וידוע לכל. בודאי הבונה יודע שהוא גוזל ועליו לישא בתוצאות.

ש: בכל זאת, עבר זמן רב מרגע הבניה, הדיירים התרגלו, וגם ילדיהם, מה הילדים אשמים?

ת: ומה בעל הקרקע אשם, אין בתורה חוק התישנות. זו אדמה שלו? למה שיפסיד אותה?!

ש: אז למה בעל הקרקע לא מחה ולא מנע את הבניה מהרגע הראשון?

ת: הוא לא היה פה. לא היתה לו ברירה. הוא היה אנוס.

ש: נכון, זו טרגדיה. ב"ה זה נדיר.

ת: ודאי לא נדיר. ארץ ישראל מלאה מזה לעשרות אלפים ולמאות אלפים!

ש: איפה? מה?

ת: איפה לא? מאות אלפי אדמות בארצנו שגזלו מאיתנו במשך הדורות הנוצרים והמוסלמים. לא על זה שאלת?

ש: לא. דיברתי על אדמות שאנו גזלנו מהם.

ת: אנו גזלנו?! וכי זו ארצם?! זו ארץ ישראל או ארץ ישמעאל או ארץ נוצרית?! זו ארצנו, מאז מקדם. באו הרומאים, כבשו את ארצנו, הטביעו על מטבעות Judea Capta, יהודה השבויה, והגדילו רשעתם לכנות את ארצנו פלשתינה על שם הפלישתים. גלינו מארצנו, ובהעדרותנו באו מוסלמים ונוצרים ובנו פה בתים. גזלנים מחפירים!

ש: אבל ארצנו היתה ריקה...

ת: וזה נותן להם רשות לגזול?! האם הם יכולים לעשות את עצמם תמימים ולטעון שלא ידעו שהיא שלנו?! במיוחד שכל יום מחינו שלוש פעמים בתפילתנו: ותחזינה עינינו בשובך לציון.

ש: אז מבחינה מוסרית הם צריכים לקחת את בתיהם וללכת? לאן ילכו?

ת: זו בעיה שלהם. כמו שידעו לגזול, שידעו עתה לפתור בעייתם: יש בעולם שני מיליארד נוצרים ומיליארד שלוש מאות מיליון מוסלמים, עם שטחים פי אלף, פי רבבה, מארצנו. יש להם לאן ללכת. כמובן, אינינו מגרשים אף אחד, בתנאי שהוא אינו עסוק לרצוח אותנו או להרוס מדינתנו. אבל שיפנה את הבניה הבלתי חוקית שלו או שישלם.

ש: אבל למעשה, זה ההיפך שקורה, אנו משלמים לערבים וגם לנוצרים על אדמותיהם.

ת: ידוע. זה קפקאי. אבל אנו עם חסיד ועושים לפנים משורת הדין. כך כותב מרן הרב קוק במאמרו על הקרן הקיימת לישראל, שלפנים משורת הדין, אנו קונים בכסף מלא אדמות שבאמת שייכות לנו. וכך נהג אברהם אבינו ביחס למערת המכפלה (מאמרי הראיה 252). לפני מלחמת השחרור, קנינו שטחים נרחבים, על ידי The Jewish Colonization Association של הברון מוריס הירש, הקרן הקיימת לישראל, משה מונטפיורי, רוטשילד ועוד. לפעמים, אפילו קנינו אותה אדמה פעמים מספר, כי בעלים מזוייפים הציגו מסמכים מזוייפים. עד כדי כך, אנו נוהגים לפנים שמורת הדין! אבל, לקרוא אותנו גזלנים ביחס לאדמות שלנו, זהו דבר שאין לו שחר!

ש: והנוצרים?

ת: גם כן. איך פתאום ארצנו היא שלהם?! הם השתלטו על אדמות שלנו בעקבות מסע הצלב של מלכים צרפתים, כבושי נפוליאון ועוד. אז זה שלהם?!

ש: הכיבוש משחית...

ת: כן. כיבוש משחית. כיבושי הנוצרים והמוסלמים הפכו אותם לגנבים. אז אנא לא להתבלבל, זו ארצנו, שנתן לנו ריבונו של עולם, היא שלנו על פי ההיסטוריה ועל פי המוסר. אנו נמשיך לנהוג לפנים משורת הדין, אך אין בכך הודאה שאינה שלנו. זו ארצנו לנצח.

==

==

• פורסם בשאילת שלמה 522