שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בית המקדש (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


סיפור שני אחים בהר הבית

ש: מה המקום לסיפור על שני אחים, אחד נשוי ואחד רווק, שהעבירו חיטים אחד לשני על הר הבית?

ת: זה מקור גוי. עיין אגדות היהודים לגינצבורג. אבל הוא יפה.


כרובים בבית המקדש?!

ש: כתוב בתורה שלא להכניס פסל צלם לבית המקדש. אך לכרובים יש צורה של מלאכים (צלם) איך זה מסתדר?!

ת: כי זה ציווי אלוהי. עיין בספר הכוזרי ביחס לחטא העגל.


קרבנות לעתיד לבוא

ש: האם כשייבנה בית המקדש לא יהיו קרבנות?

ת: ודאי יהיו. מוזכר בתפלה. רק בעתיד רחוק מאוד לא יהיו. עיין פנקסי הראיה א.


כוהנים בחורף

ש: כיצד יעבדו הכוהנים בבית המקדש בחורף ויחפים?

ת: כמו אז. מסירות נפש.


נכים בבית המקדש

ש: למה לנכים היה אסור לעלות לבית המקדש?

ת: איני זוכר שיש דבר כזה. אך כוהן בעל מום פסול לעבודה, כי הוא צריך שלמות גם נפשית גם גופנית, גם באופן עקרוני, כי עבודת ד' היא גבורה ועוז, וגם משום זרימת השפעתו על אחרים.


בית מקדש

ש: איני מבינה מה זה בית מקדש לכן קשה לי להתחבר ולהתגעגע?

ת: ראשית ההתחברות היא לדעת שאיננו יודעים. תכלית הידיעה, שלא נדע. בית המקדש הוא מעל כל ענייני הקדושה שיש לנו. הוא מעין חתונה בין ריבונו של עולם וכנסת ישראל.


בנין בית המקדש

ש: אם בעם ישראל נתרפאנו משנאת חינם, למה לא נבנה בית המקדש?

ת: יש עוד תנאים. עיין שיר השירים שבית המקדש הוא כמו חתונה של הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, ועתה אנו בדרגת אירוסים או שידוכים.


חטאת שמנה של רבי ישמעאל בן אלישע

ש: כתוב בגמרא שבת (יב, ב) שרבי ישמעאל בן אלישע קרא והטה וכתב על פנקסו לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה. למה דווקא שמנה?

ת: הוא נהג לפנים משורת הדין. לא צריך שמנה. כל המחמיר הרי זה משובח. והחת"ס מביא בשם רבו רבי נתן אדלר, שאדם העובר על איסור דרבנן, אינו יכול להביא קרבן, שהרי לא עבר על איסור תורה. אולם כאשר יביא אדם זה קרבן, יוסיף ויביאנו שמן, כדי שבתוספת זו יתכפר לו גם האיסור דרבנן. כאשר ר' ישמעאל קרא והיטה, נמצא שחטא בכפליים: גם עבר על איסור תורה – במעשה ההטייה, וגם עבר על איסור דרבנן – בכך שקרא לאור הנר למרות שחז"ל גזרו על כך. ולפיכך התחייב ר' ישמעאל בחטאת שמנה – חטאת על הדאורייתא ושמנה על הדרבנן (מלכים אמניך עמ' יב בשם הג"ר שמואל הלוי וואזנר).

אגב, מה שאמר רבי ישמעאל בן אלישע: "כמה גדולים דברי חכמים" בלי לנמק "שמא יטה" מסופר בשם הגר"א שכוונת רבי ישמעאל בן אלישע דאמרינן בגמ' סנהדרין [כא ב] מפני שלא נכתבו טעמי המצות. מפני שראינו בשני דברים כתבה התורה סיבת המצות ונכשל בהם גדול העולם וכו' אמר שלמה אני ארבה ולא אסיר (קול אליהו דברים יז יז. מהר"ץ חיות גמ' שבת יב ב).

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


לחם הפנים וברכתו

ש: מה היו עושים עם לחם הפנים בפסח?

ת: הוא היה מצות. אין חמץ במקדש מלבד שתי הלחם בשבועות.


ש: לחם הפנים הוא מצות, והוא נקרא לחם. א"כ למה ספרדים מברכים מזונות על מצה בשאר ימות השנה מלבד פסח, הרי הוא לחם?

ת: כי המצה שלנו פריכה ולא רכה.


ש: מה בירכו הכהנים על לחם הפנים?

ת: המוציא כי גם אכילתו מצוה היא וגם כי היתה רכה.


ריצה בכבש

ש: קבעו איזה כהן יעשה תרומת הדשן אם היו רבים ע"י רצין ועלין בכבש, וכל הקודם את חברו בארבע אמות - זכה". אבל כיצד הותר להם לרוץ על כבש המזבח, הרי על הפסוק "ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר אשר לא תגלה ערותך עליו", ודרשו חז"ל (מכילתא סוף פרשת יתרו): "כשעולה למזבח לא יהיה פוסע פסיעה גסה אלא מהלך עקב בצד גודל"?

ת: אולי טעו. הרי גם דחפו אחד את השני ואחד אפילו דקר שני.


ש: ראיתי שיש תירצו שרצו בעקב בצד גודל (עפ"י תו"י יומא שם).

ת: יתכן.

[קושיה זו מובא במרפסין – ויקרא. וכן התירוץ. ועוד תירוץ שאף האיסור לרוץ על גבי הכבש נמר רק בשעת עבודה, כגון בהולכת האיברים לכבש, וממנו למזבח. אולם העליה לתרומת הדשן אינה נקראת עבודה ומותר אז לרוץ (עיין תופסות ישנים יומא שם) – מ"צ.]