שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בית הכנסת- לעשות רצונך? (מאמר)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

למה אתה הולך לבית הכנסת?

לשם מה אתה הולך לבית הכנסת? כדי לעשות רצונך או כדי לעשות רצון ד'?

בהחלט, מותר לך לעשות רצונך, ככל שהוא כשר, כי עוד לא הגעת למדרגה של "עשה רצונו כרצונך", וגם אני לא הגעתי. אבל בבית הכנסת, עשה רצון ד', ובוודאי אל תעשה נגד רצון ד'. אל תכבוש את המלכה בבית, אל תכבוש את השכינה בביתה.

לכן, אם אתה מדבר בזמן התפילה, בזמן חזרת הש"ץ, בזמן קדושה ועלינו ואנעים זמירות - דע שאתה אמנם עושה רצונך אך פוגע ברצון ד'.

ולכן אם אתה מדבר ומזמזם ומקשקש כל מיני דברים חשובים או פחות חשובים, ומפריע לאחרים להתפלל, אין לך דרך ארץ, אין לך התחשבות בבריות, עוד לא למדת שאין לצער אנשים ואתה עובר על רצון ד'.

אפילו אם אתה לומד בזמן התפילה, אינך עושה רצון ד', כי עכשיו ד' רוצה שתתפלל, ואתה גונב מהתפילה, ודומה לאדם שמביא למלך חפץ במתנה, אך את אותו חפץ גנבת ממנו. זו חוצפה, זו מצוה הבאה בעברה, ובוודאי נגד רצונו. וקל וחומר אם אותם דברי תורה הם בשיחה עם הזולת.

אם אתה דופק כסאות ושולחנות ומרעיש, מה שלא הייתה מעיז לעשות בתיאטרון - זה לא רצון ד'.

אם אתה לא מחזיר סידורים למקום, ומטריח את הגבאים פספסת לגמרי את רצון ד'.

גם אם אינך משלם חובות לבית הכנסת, אלא מקיים מצוות על חשבון כספם של אחרים, גם אז לא הבנת ממש מהו רצון ד'.

אם אתה מביא אתך ילדים קטנים חמודים ושובבים כדי לעשות להם שמרטפות, אולי אתה עושה רצון אשתך, שזה יפה מאד כשלעצמו, אך אינך אדם רציני, כי שזה מפריע לך ולאחרים להתפלל ולכן אין זה רצון ד'.

אם אתה מתחזן, כי אתה אוהב שישמעו את קולך היפה, ודאי זו חוויה מרגשת עבורך, אך היזהר מאד, אין זה רצון ד'.

אם אתה משמיע בזמן תפילת הלחש כל מיני קולות ואנחות ומחיאות כפיים, במקום שלא נהוג כן, ומפריע לאחרים להתרכז, זה ממש לא רצון ד', אלא רצונו שתימנע מכל אלה, ואני מבטיח שיקבל את תפילתך בלי קולות, אנחות ומחיאות.

אם אתה מאריך בכל מיני "מי שבירך", כאשר איש לא מקשיב, וגורם לפטפוטים, אין זה רצון ד'. ואל תדאג שעקב זה תפסיד ברכה, כי היא אינה תלויה בגבאי, וריבונו של עולם יודע למי לשלוח ברכה על פי מעשיו הטובים, בלי תזכורת הגבאי.

אם אתה כופה את עצמך כשליח הציבור על הציבור - קשה להאמין שיש לך רגישות לפעול עם רצון הציבור, וזה גם נגד רצון ד'. וכן אם אתה מאריך מדי או מקצר מדי מהמקובל בציבור, או שר מנגינות לא מקובלות בציבור - אם זה אתה עצמך או אורחך אשר שלחת. ובמקרה כזה, גם אם יש לך חיוב של יום השנה, ותר.

וכן ותר למישהו אחר שיש לו חיוב. זה ישפיע קורת רוח רבה לנפטר וכמובן זה יהיה רצון ד'.

גם אם אתה עושה "מי שברך" לחולים בקריאה מהירה של רשימה ארוכה שהמתפללים אינם מכירים, וגם אינם שומעים ואינם מקשיבים, לא זו הדרך להתחנן ולהתפלל. אלא כל אלה שיש להם חולה, יאמרו לאט יחד את התפילה מילה במילה, ובזמן הזכרת שם החולה, כל אחד יאמר בלחש את שם החולה שלו.

אם אתה בעל קריאה, אנא התכונן היטב או השאר מלאכה זו לאחרים היודעים. כל הגמגומים וכל הטעויות ממש אינם לכבוד ד'.

אבל אם יש בר מצוה, אנא תקן ברחמנות, לא נורא, לפעמים כבוד הבריות דוחה חובות - כך רצון ד'.

אך הכי חשוב, זו מלכות הדומיה. אגב, זכור, בית הכנסת עצמו הוא מקום קדוש, וגם לפני גם אחרי התפילה, אין לדבר דברי חול וקל וחומר דברים בטלים, בדיחות ושטויות. אבל בזמן תפילה, זה ממש נורא, זה ממש לא רצון ד'.

ישמע חכם ויוסיף לקח, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. חשוב היטב, במה אתה עושה רצונך ובמה אתה עושה רצון ד'.