שיעורי הרב שלמה אבינר

לך רק לבית דין רבני

[הרב שלמה אבינר]

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א).

"לפניהם - ולא לפני גויים ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאה בערכאות שלהם שהמביא דיני ישראל לפני גויים מחלל את השם, מייקר את שם עבודה זרה להחשיבה (להשביחם ס"א להחשיבם)" (רש"י; לפי תורת חיים מוסד הרב קוק).

"לפניהם ולא לפני גויים. דבר אחר: לפניהם ולא לפני הדיוטות" (גיטין פח ב).

"כל הדן בדיני גויים ובערכאות שלהם, אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ולא לפני גויים" (רמב"ם הלכות סנהדרין כו ז; ע"פ רמב"ם - רב פרנקל ורב קפאח).

"חלילה לנהוג כמשפטי הגויים, ואפילו שני הצדדים מסכימים לכך, שהרי על זה הזהירה התורה, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ולא לפני עכו"ם, וכל הסומך לומר שהדבר מותר משום דקיימא לן דינא דמלכותא דינא, שהרי הוא טועה, וגזלן הוא, וחס וחלילה לעם קדוש ללכת בדרכי הגויים ומשפטיהם, ועושה אלה מפיל חומות התורה והדת, ועתה אם יוסיפו לחטוא לעקור דיני נחלות של תורתנו הקדושה ולסמוך על משענת קנה רצוץ בטענה זו, הרי הם כאילו עוקרים כל דיני התורה השלמה, לאמר מה לנו לספרי הקודש שחיברו לנו רבינו הקדוש ולאחריו רבותינו האמוראים רבינא ורב אשי, וילמדו את בניהם דיני העכו"ם, ויבנו להם במות בבית מדרשי העכו"ם, חלילה, לא תהא כזאת בישראל, פן תחגור התורה שק עליהם" (שו"ת הרשב"א מובאת בב"י חו"מ כו, בעריכת יחוה דעת לקמן)

"שאם אין אתה אומר כן, בטלת חס ושלום דיני ישראל" (דרכי משה חו"מ שסט).

"לא שידונו בדיני עכו"ם, שאם כן בטלו כל דיני ישראל" (שו"ע חו"מ שסט יא הגה).

"כמובן, שלא היה יכול לעלות על הדעת של יהודי דתי באמת, שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים את תורתנו הקדושה לחצוב לה בורות בורות ומשפטים של עם אחר. הלא זו היתה מהפכה איומה מבפנים וחילול השם נורא מבחוץ. זה היה בבחינת נתינת גט כריתות, ח"ו, לתורת ישראל... ואפילו אם היה המשפט הנידון כולו מחמדים, הוא פסול מן המבט הלאומי, ובפרט הדתי, הרי הרעישו אבות העולם על ישראל ההולך להתדיין בערכאות של גויים, אפילו אם דיניהם כדינינו, ומכל שכן אם דיניהם אינם כדינינו. ולדעתי אלף פעמים גרוע מכל יחיד או יחידים או קהילה מישראל ההולכים לערכאות של גויים - כשעם ישראל בארצו בתור שכזה דן על פי חוקים זרים. המבלי אין אלקים בישראל" (הגרי"ה הרצוג, התורה והמדינה כרך ז ט-י).

"ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים, ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל, ואם יסכימו בני העיר על זה, אין בהסכמתם ממש, ואם יכופו על זה, משפטם גזלנותא ועושק ומרימים יד בתורת משה" (חזון איש סנהדרין סי' טו סוף סע' ב).

"אין אנו מחניפים לאפיקורסים ח"ו, יש במדינת ישראל דברים מכאיבים שיש בהם חילול השם מרובה. בייחוד שתי הצרות הנוראות: מערכת המשפט במדינת המשתמשת בחוק הרומאי, העותומני והבריטי, ויהא אפילו ההוטנטוטי, ואילו במשפט ישראל האמתי בחושן משפט, לא נסמכו ולא מסמיכים..." (רבנו הרב צבי יהודה, דברים שנאמרו בכנס רבנים, לנתיבות ישראל ב קס).

"אדרבא היא הנותנת לחומרת הדבר, שהואיל והשופטים יהודים הם, ומושבעים מהר סיני לשפוט על פי התורה... ואילו הם עזבו מקור מים חיים, התלמוד והפוסקים, לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ודנים על פי חוקות הגויים ושופטיהם וספרי החוקים שלהם, הרי המכשלה גדולה שבעתיים מאשר להתדיין בפני שופטים גויים אשר לא נצטוו מעולם לדון על פי התורה שלנו" (שו"ת יחוה דעת ד סה לגר"ע יוסף).

(ועיין עוד הג"ר יעקב אריאל, תחומין א 319; הג"ר אברהם שפירא, תחומין ג 239; הג"ר מרדכי אליהו, תחומין ג 244; הג"ר זלמן נחמיה גולדברג, ד 342; הרב שוחטמן, תחומין יג 337).

(רק אם תובעים אדם והוא מסרב לבוא לבית דין רבני אפשר לקבל אישור לתבוע לבית משפט)

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"