שיעורי הרב שלמה אבינר

משתמשי האתר היקרים! נשמח לתרומות ע"מ להמשיך את פעילות האתר ולשדרגה. תודה!

בין המצרים 2 (שו"ת)

מתוך שיעורי הרב שלמה אבינר

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]


חתונה בבין המצרים

ש: מותר ללכת לחתונה של משפחתנו החילונית בבין המצרים?

ת: כן. אמנם אסור במועד זה, אך אם בכל זאת עושים, זה חג שלהם ומותר ללכת (עיין הגרי"ש אלישיב בוישמע משה עמ' קפד. ובימי ספירה: שו"ת אגרות משה או"ח א קנט. הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב עמ' קצב. והגר"ח קניבסקי בס' דולה ומשקה עמ' קצב. דלא כשו"ת מנחת יצחק ד פד – מ"צ).


צומות

ש: האם הצומות והאבלות בין המצרים הם על חורבן בית המקדש או על אובדן העצמאות? ואם כדעה השנייה, אז היום פטורים?

ת: מחלוקת רש"י ורמב"ן, ושאר ראשונים. לכן בימינו חייבים, אבל כאשר יש שאלה שנוטה להיתר, אפשר לצרף את הדעה המקילה (עיין שו"ת עשה לך רב א ג. שו"ת באהלה של תורה ב עד – מ"צ).


הצגה בתשעת הימים

ש: מותר בתשעת הימים לקחת ילדים להצגה?

ת: כן, אם היא הגונה, אחרת יבואו לידי שעמום שמביא לידי עבירה. עיין הליכות שלמה תכו. חזו"ע תעניות רט.


בשר לחולה

ש: אימי מאוד חולה והרופא מחייב אותה לאכול בשר גם בתשעת הימים, אבל היא מסכימה לאכול רק אם אני אוכלת יחד איתה. מותר לי?

ת: כן. גם זו סעודה של מצווה (עיין מועדי הראי"ה 497-494 – מ"צ).


סריגה לפרנסה

ש: מותר לי לסרוג כיפות, זו פרנסתי?

ת: כן. עיין מג"א תקנא כה. חזו"ע תעניות רז.


חזרת הרב מהיתר שמיעת מוזיקה של שירי קודש בבין המצרים

ש: האם הרב חזר בו מההיתר לשמוע מוזיקה של שירי קודש בבין המצרים (שאילת שלמה ב קנח)?

ת: כן, משום שאני לא מבין את ההוכחה שכתבתי שם.


לספר את אביו בבין המצרים לפני שבת

ש: אדם אשכנזי ואביו שהוא חילוני ביקש ממנו לספר אותו בבין המצרים. מותר לו לספר אותו לפני שבת?

ת: כן, לסמוך משום כיבוד אב על המתירים לכבוד שבת. עיין ביה"ל (תקנא ג).

[באופן כללי, אסור לאשכנזי להסתפר ולספר בבין המצרים (רמ"א או"ח תקנא ג). אלא הגרמ"פ התיר להסתפר עד שבוע שחל בו משום הפסד ממון (שו"ת אגרות משה או"ח ד קב). וכן הגרי"ד סולובייצ'יק (נפש הרב עמ' קצא). אמנם הגרי"ש אלישיב אמר שבזמננו אין היתר להתגלח לצורך פרנסה מכיוון שיש אנשים בעולם שאינם מתגלחים בכלל (קונטרס לקנות חכמה. מובא בפסקי שמועות – ספירת העומר עמ' סב). ויש פוסקים שהתירו להסתפר לפני שבת בבין המצרים על פי דברי שו"ת חת"ס (יו"ד שמח. עיין ביה"ל שם. כה"ח שם סו). אמנם אין הלכה כאותם הפוסקים שמתירים להסתפר בבין המצרים או לכבוד שבת, אך אפשר לצרף אותם להתיר לספר את אביו משום כיבוד אב - רשם מ"צ].


צלצול פלאפון בט' הימים

ש: האם צריך לשנות את צלצול הפלאפון בט' הימים?

ת: כן, לכתחילה צריך לשנות אותו (וכן פסק הג"ר חיים קניבסקי בספר דולה ומשקה עמ' קצג לגבי ספירת העומר). אם לא משנה אותו זה לא אסון, כי זה בגדר של 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו' (פסחים כה ב). כלומר, אינך מתכוון להקשיב למוזיקה. קיים הבדל בין לשמוע ובין להקשיב, כשם שיש הבדל בין לראות ובין להסתכל. וכן בשנת אבלות אסור לאבל להקשיב למוזיקה, אך לשאר המשפחה אסור רק בתקופת האבלות, והם יכולים להקשיב למוזיקה במשך השנה, ומה שהאבל שומע זה נקרא 'הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו'.

[ובס' וישמע משה (עמ' קפו), נשאל הגרי"ש אלישיב: התקשר בטלפון ואמרו לו להמתין, ובינתיים שומעים מוזיקה וכדומה, האם צריך לנתק השיחה? והשיב: אינו צריך לנתק, שירחיק הטלפון מהאוזן, כי אסור לשמוע כלי זמר – רשם מ"צ.]


מוזיקה ברפת

ש: האם מותר בימי בין המצרים ובין פסח לעצרת להשמיע מוזיקה ברפת להגביר תפוקת החלב?

ת: כמובן לפרות מותר, ולרפתן יש היתר של הנאה הבאה לו לאדם בעל כורחו (פסחים כה).


בגדי שבת בשבת חזון

ש: האם יש ללבוש בגדי חול בשבת חזון, כמו שפסק הרמ"א (או"ח תקנא, א) או בגדי שבת כמו שפסק הגר"א (מובא במשנה ברורה שם ס"ק ו וכתב שכן דעת החכם צבי, וכ"כ החת"ם סופר בתורת משה פ' דברים ד"ה "רבי ביקש" דף יא וס' מועדים וזמנים ח"ה ס' שמג)?

ת: נוהגים ללבוש בגדי שבת, אך במוצאי שבת יש להחליף.

[ומובא בשלמי מועד (עמ' תפד) שהגרש"ז אוירבך במוצאי שבת חזון לא פשט את בגדי השבת, וכן בערב שבת חזון לבש את בגדי שבת כרגיל בזמן שלבש כל ערב שבת ולא הקפיד ללובשם סמוך לשבת דלא גרע מאבלות – רשם מ"צ.]


ש: ראיתי בספר טובך יביעו (ח"ב עמ' שטז), שסיפר הג"ר יצחק זילברשטיין שישנם רבנים שנהגו בהגיעם לקראקא, עירו של הרמ"א, שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כדעתו של הרמ"א, כי הוא היה המרא דאתרא שם.

ת: זה ברור.

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


"לכה דודי" בניגון של "אלי ציון" בשבת חזון

ש: ראיתי בספר ירושלים במועדיה – בין המצרים (עמ' ריא-ריב) שנשאל הגר"א נבנצל: "האם נכון לשיר בשבת חזון 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון'?" וענה: "יש בזה מנהגים שונים, יש שנהגו לזמר כך, ויש שאסרו".

מה דעת הרב על שירת 'לכה דודי' בניגון של 'אלי ציון'?

תשובה: לי נראה שאין לנהוג בשבת אבלות במנגינה עצובה.

[עיין שו"ת משנת יוסף (ז, קד), שהג"ר יוסף ליברמן מציע פשרה: לא לנגן 'לכה דודי' בשבת חזון בניגון עליז ושמח, ולא בניגון איכה ו'אלי ציון', אלא ניגון מעורר ורציני המקבל את פני שבת מלכתא בקדושה ובחרדת קודש – רשם מ"צ.]

למקורות נוספים בענין לחץ כאן


ש: ומה עם הפסוק 'איכה אשא לבדי' בפרשת דברים, והפטרת שבת חזון במנגינה של מגילת איכה?

ת: המנגינה מתאימה עם המילים.


מוזיקה בבין המצרים

ש: האם מוזיקה מותרת בבין המצרים?

ת: לא. מה שאסור כל השנה, אין להקל אז, אלא לשמור הדין באותה תקופה. שו"ע או"ח תקס. שו"ת אגרות משה או"ח א קסו. שו"ת יחוה דעת ג ל. ו לד. מה שכולל קונצרט.


ש: מה דין מנגינות עצובות ורצינות?

ת: אסורות. גם הן מסבות הנאה.


ש: מה דין תלמיד שלומד מוזיקה?

ת: אם זה הכרחי, מותר עד חודש אב, כיון שאינינו נהנה מן המוזיקה, אך אם לא הכרחי יש להימנע.


ש: מותר לשיר?

ת: מותר לשיר שירי קודש. שו"ע או"ח תקס. ויש מקילים גם בשירי חול.


ש: מה דין סעודת מצוה?

ת: בברית מילה, בפדיון הבן ובשבע ברכות מותר לנגן עד חודש אב. במסיבת בר מצוה ובת מצוה גם מותר, אבל עדיף להקדים או לאחר.


ש: מותר לשמוע מוזיקה מרדיו או רשמקול?

ת: יש שהקילו אך יש לאסור. אבל מוזיקה ווקאלית מותרים.


ש: מותר לשמוע מוזיקה תוך כדי ריצה?

ת: לא. זה כמו כל שמיעה לתענוג.


ש: האם מותר להשמיע מוזיקה לאוטיסטים, כי זה מאוד מרגיע אותם?

ת: כן. זה נחשב צורך רפואי.